you're my drug

cheapter 13 - luckas

נקודת המבט של לוקאס:

כבר עברו שבועיים מאז שסול נעלמה והכוחות שלי ושל המשפחה שלה לא מוצאים אותה. הפעם האחרונה שהיא משכה כסף זה היה סכום די נאה ופשוט לא הספקנו להגיע לשם בזמן וזאת הייתה הטעות הגדולה שלנו.
אני כבר לא יודע מה לעשות אני מתחרפן מדאגה. אולי חטפו אותה או שאני נפצעה או שחס וחלילה היא כבר לא בחיים, אני כבר לא יודע מה לעשות חוץ מלקלל את עצמי שהיא ברחה בגללי גם אם היא אומרת שלא אני נתתי לה את המוטיבציה לעשות את זה. אני ומישל אמורים להתחתן שבוע הבא אבל אני לא יכול לחשוב על זה בידיעה שאני לא יודע איפה סול. תמיד ידעתי איפה סול לא משנה מה גם כשנפרדנו תמיד שמתי לה שומר אפילו שאף אחד לא ידע את זה. אני עשיתי טעות נוראה בזה שנפרדנו כי אני עדיין אוהב אותה גם אם היא לא יכולה להביא לי ילדים אני רוצה אותה, את כולה אבל אני לא יכול להיות איתה יש לי חובה למלא לפני הכל! וזה למשפחה שלי, אם אני לא אתחתן עם מישל אני יודע שלא נהיה בהסכם עם המשפחה של סול ושל מישל ובכלל אם אני אבטל את החתונה פתאום ככה יפתח מלחמה כי זה כבר החתונה השניה שלי. זה לא שאני לא מרגיש משהו למישל אני כן אבל זה לא היה כמו שזה היה עם סול, זה לא מרגיש אמיתי כמו שזה הרגיש עם סול. ״בייב אתה מתרגש?״ מישל התהפכה לצד שלי כשהיא הייתה עירומה אחרי אתמול ״כן״ חייכתי חיוך מוקרץ והיא נאנחה ״בייב אני גם דואגת לסול אבל מספיק כל השבועיים האלה במקום להיות איתי ולהתעניין החתונה שלנו אתה רק מתעניין בסול וזה השבוע האחרון לפני החתונה אז בא לך להתחיל להראות דאגה כלפי ולא כלפי סול? ואני מתחילה לחשוב שלא אכפת לך ממני או מהחתונה שלנו״ ״על מה את מדברת בייב? את הכי חשובה לי בעולם פשוט סול ברחה בגללי ואם אני לא אמצא אותה אני ארגיש נורא, נראה לך שאת באמת תהיי מקום שני וסול ראשון?״ כאב לי הלב שאמרתי את זה אבל זה העלה חיוך גדול אצל מישל אז התנחמתי בזה ״אני אוהבת אותך״ ״גם אני אותך״ נישקתי את מישל. ״גם כן סול הזאת, אני אומרת לך היא עשתה את זה בכוונה היא ידעה שאנחנו מתחתנים שבוע הבא ורצתה לדפוק לי הכל אז היא ברחה כדי שכולם התעניינו איפה היא במקום החתונה שלנו״ מישל קמה מהמיטה שמה עליה  חולצה שלי והלכה לשירותים להתארגן.
״בוס אני מצטער להפריע אבל הגיע עלינו מידע על סול״ שמעתי את מארק אומר אחרי שהוא דפק. שמתי עליי בגדים ופתחתי את הדלת ״איפה היא??״ ״בפעם האחרונה שראו אותה זה היה לפניי יומיים באיזה גריל מודח בניו יורק״ מארק אמר ונשכתי את השפתיים ״איך לא תפסתם אותה?״ צעקתי בעצבים מתחרפן ומארק עומד מולי בשקט לא יודע מה לעשות עם עצמו ״אני מצטער אבל לכו חפשו אותה מיד״ אמרתי ומארק הנהן והלך.

התקלחתי, התלבשתי ויצאתי למשרד שלי לבדוק אם מצאו קצה חוט לגביי סול. ראיתי את מארק מדבר בפלאפון והלכתי אליו והוא מיד ניתק את השיחה שהוא היה בה ״מצאתם אותה?״ שאלתי ״אני מצטער בוס״ מארק אמר והרגשתי את כל העצבים שלי עולים שוב ופשוט נכנסתי למשרד שלי ופתחתי ויסקי והתחלתי לשתות. ״סליחה בוס ארוסתך בטלפון רוצה לדבר איתך, היא על קו 1״ המזכירה נכנסה ויצאה מיד לאחר שאמרה לי. עליתי לשיחה עם מישל ״בייב אני צריכה אותך פה, אתה יכול לבוא?״ ידעתי שאני חייב כי אחר כך נריב ואין לי כח לזה ״אוקיי במה?״ ״בלבחור בצבע לחתונה״ גיל בלתי עיניים למה היא צריכה אותי? אני לא מבין בחרא הזה. ״אני בא״ ניתקתי את השיחה ויצאתי. אני פאקינג לא מאמין שאני מתחתן שבוע הבא, אני הולך להתחייב לאישה שלא באמת נמצאת בליבי והאישה שנמצאת בליבי נעלמה כלא הייתה. הגעתי למקום הזה וראיתי את אחותי הקטנה לורה עם מישל, מה היא עושה פה לעזאזל?? "לורה מה את עושה כאן?״ שאלתי ״מישל אמרה שאני יכולה לבוא ולבחור צבע לחתונה״ ״אז למה קראת לי אם כבר קראת לאחותי?״ פניתי אל מישל ״לא הייתי בטוחה אם תבוא״ ״אבל אמרתי לך שאני בא למה סתם סחבת את אחותי לכאן?״ ״ואו תרגע לוק היא בסך הכל באה לעזור לגיסתה אני לא מבינה מה אתה מתעצבן?״ מישל אמרה מופתעת מהתגובה שלי ״הייתי בטוחה שתשמח לראות אותה והיא באה לכאן לעזור לי איך לבשר לך שיש לנו ילד אבל לא משנה כבר אני הולכת הביתה״ מישל זרקה עליי את הסרגל צבעים והלכה בעצבים ״אתה מפגר" לורה אמרה והלכה אחרי מישל מנסה לעודד אותה ואני הייתי מופתע ממה שהיא אמרה, לי יש ילד??? פאק פאק פאק! 

אחרי הרבה מחשבות על זה ועל מה אני הולך לעשות הגעתי להחלטה שלא משנה מה אני מרגיש כלפי סול אני לא נותן לזה להרוס את המשפחה שלי ושל מישל ושאני רק אראה אותך כהאישה שלי שהולכת ללדת לי את הילד ועוד הרבה ילדים. חזרתי הביתה וראיתי את מישל בוכה במרפסת ונזכרתי באותו זמן כשסול סיפרה לי שהיא לא יכולה ללדת ילדים וזה היה בדיוק ככה היא ישבה במרפסת בוכה. התיישבתי ליד מישל מושך את השיער שלי לאחור ונאנח ״בייב אני מצטער התנהגתי כמו חרא״ אמרתי ושם יד על ידה של מישל ״אני לא מבינה מה יש לך בימים האחרונים שאתה מתנהג אליי כמו הזונה שלך״ ״אני מצטער זה פשוט הכל ביחד, בבקשה תסלחי לי בייב אני אוהב אותך״ התקרבתי אליה והיא הנהנה ״אני אוהבת אותך גם״ נישקתי אותה והרגשתי שוב דה ז׳ה וו חזרה לאותו יום עם סול אבל ישר מחקתי את הזכרון הזה מראשי ולהזכיר לי שוב את ההחלטה הנכונה לעשות.