אתמול היה לי כיף עם לוקאס גם אחרי שחזרנו דיברנו וראינו סרט עד שנהייתי עייפה והלכתי לישון אבל לא הפסקתי לחשוב על מה שאמר לי בארוחה, למה הוא התכוון שנתנסה בדברים? קמתי מהמיטה לעבר השירותים מצחצחת ושוטפת פנים להתעורר קצת ואחרי זה הולכת ללמטה לכיוון הריח הטוב של הפנקייקים. ראיתי מישהי מבוגרת עם שמלה שחורה וסינר עורכת על האי מייפל, חמאה, שוקולד וקצפת בשבילי ובשביל לוקאס "בוקר טוב" היא אמרה לי עם חיוך חם "בוקר טוב" אמרתי מחזירה לה חיוך "בואי תשבי לאכול" התיישבתי על אחד הכסאות "את לא היית חייבת את יודעת" אמרתי והיא שמה לי מגדל של פנקייקים "אני רוצה" היא אמרה "תודה רבה" אמרתי ולקחתי ביס מהפנקייק ויצאו לי גניחות תענוג והאישה צחקה עליי וחייכתי בביישנות. דיברנו וכנראה שקוראים לה אנ'גלה אבל היא אוהבת שקוראים לה אן, היא המטפלת של לוקאס כבר שהיה בן 4 והיא מכירה אותו יותר טוב מאת עצמה והיא מבשלת מדהים! "אז את החברה החדשה של לוקאס?" אן שאלה אותי "לא ממש" עניתי "כן תהיתי לעצמי כי את לא הטעם שלו" אן אמר וטיפה נעלבתי אבל התעלמתי מזה, מוזר היא מכירה את לוקאס כל החיים אבל לא יודעת על ההסכם הזה.
לאחר שעה לוקאס נכנס רק עם מכנס קצר והתיישב מפהק "בוקר טוב" אמרתי ולוקאס שתק והיה קר. אן הניחה לו פנקייקים על הצלחת והוא סיים את זה תוך 5 דקות וחזר לחדר ונאנחתי, אן התחילה לפנות, עזרתי לה ועליתי לחדר שלי. סיימתי את הספר ושמעתי שיש לא רחוק מכאן חנות ספרים אז חשבתי ללכת לקנות לי עוד כמה ספרים, התארגנתי ושמעתי שירים בקול מבחוץ וכשהסתכלתי החוצה ראיתי אנשים במסיבה בבריכה שלנו והבנתי שלוקאס קשור לזה. אחרי שהתארגנתי ירדתי ללמטה וראיתי שתי בנים ובחורה מדברים עם לוקאס והם הסתכלו עליי "לוקאס מי זאת?" הבחורה שאלה בגיחוך בוחנת אותי "סתם מישהי" לוקאס ענה וגילגלתי עיניים וקראתי לדיוויד והוא ישר בא "קח אותי לחנות ספרים" אמרתי לו ולפני שיצאנו הסתכלתי על לוקאס לרגע העיניים שלנו נתפסו ויצאתי סוגרת את הדלת אחרי. הגענו לחנות ספרים והתחלתי לחפש ספרים מעניינים. אחרי שעתיים בערך שהיינו בחנות קניתי 4 ספרים והלכנו לאכול, אני ודיוויד דיברנו על החיים וסיפרתי לו מה שקרה אתמול בדייט והיום בבוקר ודיוויד התעצבן על איך שלוקאס התנהג אבל ידע שהוא לא יכול לעשות כלום לגביי זה. דיוויד הוא כמו אח גדול בשבילי, אני מספרת לו הכל כמעט. חזרנו הביתה בסך הכל אחרי 3 וחצי שעות וכנראה שנגמרה המסיבה כי כבר היה שקט, נכנסתי וראיתי את לוקאס ועוד כמה חברים שלו צופים בסרט ויש שמה כמה זוגות מחובקים כולל לוקאס והזאתי ממקודם. לקחתי את הדברים שלי מדיוויד ובאתי לעלות לחדר אבל לוקאס שאל מבלי להסתכל עליי "איפה היית?" "למה זה מעניין אותך? הרי אני סתם מישהי" אמרתי דגש על הסתם מישהי ועליתי לחדרי טורקת את הדלת זורקת את השקיות הצידה ונשכבת באנחה על המיטה לא מבינה מה אני עושה, למה קיבלתי חתן כזה מגעיל?
אחרי שעתיים שמעתי את כולם יוצאים, לוקאס דפק לי על הדלת ונכנס. ישר הריחו את האלכוהול שהוא שתה "פעם אחרונה שלך שאת משפילה אותי מול חברים שלי מבינה?" לוקאס צעק עליי והוא באמת היה נראה כמו מפלצת, קמתי בעצבים "אתה זה שהשפלת אותי במיוחד אחרי אתמול שעוד חשבתי שאתה.." "שאני מה? שבאמת אכפת לי מהחיים שלך? שאני אולי נחמד?" לוקאס שאל ובאתי להביא לו סטירה אבל הוא תפס את היד שלי וכשנסיתי עם היד השניה אז גם אותה "אתה פשוט מגעיל" אמרתי והרגשתי את הלחיצה שלו מתחזקת ממש וזה ממש מכאיב לי "לוקאס זה כואב" יבבתי בכאב "תקשיבי לי לא משנה מה את עונה לי על שאלות ולא משנה מה את ממש לא משפילה אותי מול חברים שלי גם אם זה למות בשביל זה, כל עוד את תהיי אישתי את מחוייבת לעשות כל מה שאני אומר לך" לוקאס אמר וזרק אותי לרצפה והתחלתי לבכות גם מהתסכול וגם מהכאבים שיש לי בידיים. עליתי למיטה והתחלתי לבכות יותר איך אני הולכת לעבור את חיי עם הבנאדם הזה? לאחר כרבע שעה התחלתי לשמוע גניחות והבנתי שזה לוקאס וזה כל כך עיצבן אותי אז פשוט צעקתי לתוך הכרית שלי ואז נאנחתי ונרדמתי.
"סול קומי ארוחת ערב" שמעתי את קולה הרך של אן אומרת לי ואני פותחת בכאב את עיניי "ה' ישמור סול מה קרה לעיניים שלך? בכית?' אן שאלה ושיפשפתי אותם "אני בסדר, אני כבר יורדת" אמרתי בקול צרוד והיה לי קר אז החלפתי בגדים לטרנינג וסוודר, הלכתי לשירותים מסתכלת על איך שאני נראית ונראיתי מזעזע עיניים שלי היו נפוחות ואדומות והשיער שלי היה מבולגן. אספתי את השיער, צחצחתי שיניים, שטפתי פנים וירדתי למטה רואה את לוקאס אוכל ולוקחת נשימה ומתיישבת לידו. אן הגישה לי את אורז עם רוטב וקציצות והתחלתי לאכול, השקט בנינו היה מצמרר כאילו מישהו מת פה ואפאחד לא יודע מה לעשות או להגיד עד שהפלאפון שלי צלצל וזאת הייתה אימי ועניתי "היי אמא" "את לא התקשרת אליי אתמול כבר התחלתי לדאוג" שמעתי את הדאגה בקולה "אני מצטערת" אמרתי "איך הוא בינתיים?" ושתקתי לכמה שניות "הוא בסדר" אמרתי והיה לי קשה לשקר לה כי אני תמיד אומרת לה הכל ואני יודעת שאם אני אגיד מה קרה רז החוזה בין המשפחות יהרס וזה הדבר האחרון שאני רוצה. שמתי לה שלוקאס מסתכל עליי "אמא אני אדבר איתך יותר מאוחר" אמרתי וניתקתי, לא היה לי תיאבון וגם הרגשתי אבן בלב בזה ששיקרתי לאימי עכשיו אז פשוט יצאתי החוצה והתיישבתי על הדשא מסתכלת על הנוף ושוב מתחילה לבכות.
"אפשר לשבת?" שמעתי את לוקאס מאחורי ומהר מחיתי את הדמעות שלי והוא התיישב לידי "אני מצטער" לוקאס אמר "על איזה חלק בדיוק?" שאלתי "הכל, על זה שהתנהגתי אלייך חרא, על זה שהכאבתי לך, על זה שצעקתי עלייך והכי על זה שגרמתי לך לבכות" לא היה לי מה להגיד לו אז פשוט שתקתי. לוקאס שם יד על ידי "אני רוצה שהזוגיות שלנו תצליח בדרך הכי טובה" לוקאס אמר והרגשתי את הלב שלי דופק במהירות אבל לא נתתי לזה להסיח את דעתי שהוא הזדיין עם מישהי אחרת אפילו שאני יודעת שאנחנו לא באמת ביחד אבל אני לא מתכוונת להתחתן עם מישהו שיזדיין עם בנות אחרות "אם אתה רוצה שהזוגיות שלנו תצליח זה תלוי בשנינו אתה יודע" אמרתי ולוקאס הנהן "אני יודע" לוקאס אמר וקם "סואי נכנס ונדבר על זה כבר מחר אני עייף" לוקאס אמר ועזר לי לקום ונכנסנו הביתה.
YOU ARE READING
you're my drug
عاطفيةסול לואן בת 22 היא ילדה טובה שמצייתת למה שאומרים לה, היא גם בת יחידה למשפחת פשע שהוריה מכינים אותה ליום הגדול בחייה ליום בו היא ולוקאס ברדוגו בן למשפחת פשע הכי גדולה במזרח. הוריה של סול מכינים אותה לחיים שהיא הולכת לעבור עם לוקאס וסול מרגישה מוכנה...
