you're my drug

Chapter 54 - tratior

חזרתי הביתה שכולי בוכה, הנחתי את נייתן לישון בעריסה שלו ואני פשוט יצאתי לבחוץ עם כוס תה מתחילה לבכות ולחשוב איזה סתומה הייתי שבאמת חשבתי שמשהו ישתנה בגלל שעברנו בסהכ דירה.
נשרפתי מבפנים, רק עברו לי בראש מחשבות איך להעיף את לוקאס מהחיים שלי.
אם להתנהג כאילו אני לא יודעת או שלזרוק לו את כל הבגדים בחוץ ושיחות הוא והמישהי שהייתה איתו היום או שבעצם אני אלך שאתעמת איתו על זה עד שיגיד לי את האמת או שהבחירה האהובה עלי וזה לברוח מבלי הודעה מוקדמת.
לעזאזל איתך לוקאס, איך יכולת לעשות לי את זה?
זרקתי את הכוס לחצר, הרגשתי את הדם שלי רותח ואני מתחילה להשתגע מהידיעה שהוא יושב שמה בדייט כאילו אני לא קיימת.
אני שונאת אותך לוקאס ברדוגו!
הלכתי לישון בכוונה בספה מול סדרה ששודרה כדי שתעיף את המחשבות שלי מהראש שלי. נמאס לי לבכות כבר על אהבה, הספיק לי כבר לכל החיים.

קמתי ושמתי לב שאני עדיין בספה מה שאומר שלוקאס לא חזר אתמול הביתה או שפשוט התעלם מהעובדה שישנתי כאן.
עליתי להעיר את נייתן והבאתי לו בקבוק מטרנה. נייתן גדל כל כך מהר וזה די מעציב אותי שהוא לא יכול להשאר עוד קצת ילד של אמא. קראתי היום לבייביסיטר, אני חייבת קצת לנקות את הראש כי אני מתחילה להשתגע.
יצאתי לקניון מתחילה לבדוק בגדים, לא שזה ממש עוזר. אני בכלל לא אוהבת לעשות קניות זה פשוט מה שאני רואה שהן עושות בסרטים וזה נראה שזה עוזר להן.
נכנסתי לחנות של תינוקות אולי אני אקנה בגדים חדשים לנייתן.
״סול?״ שמעתי קול גברי מוכר מאחורי, הסתובבתי וראיתי את מארק ״היי מארק מה שלומך?״ חיבקתי אותו ״טוב לראות אותך״ מארק אמר עם החיוך הממיס שלו ״גם אותך, מה אין עבודה? ילדים?״ שאלתי ״לך אין עבודה ואיפה נייתן?״ מארק שאל וצחקתי ״אין עבודה אבל יש בייביסיטר״ חייכתי בבושה ״ואתה?״ הוספתי ״אני לקחתי יום חופש מהכל״ מארק אמר. ״היה טוב לראות אותך״ מארק בא ללכת אחרי שהייתה בנינו שקט די מביך ״מארק רוצה לשבת קפה?״ שאלתי והחיוך של מארק עלה יותר ״פחדתי שלא תציעי״ מארק אמר והלכנו לבית קפה.

״אז למה את לא עובדת?״ מארק שאל ״אני אם חד הורית ולהגיד לך את האמת מפחיד אותי יותר מהאי ידיעה שמישהי אחרת שאני לא מכירה אותה תהיה עם נייתן מאשר החוסר בכסף״ אמרתי ״אבל את יודעת שגם כסף זה דבר נורא גדול בגידול הילד״ מארק אמר ״הארוס שלי השאיר לי לא מעט מהכסף שלו בצוואה שלו״ אמרתי וראיתי שמארק נהיה מתוח ״אני מצטער לשמוע״ מארק אמר והחזיק את ידי אך הזזתי אותה ״אני מצטערת אם בילבלתי אותך אבל יש לי בן זוג״ אמרתי וראיתי שמארק עוד יותר מרגיש לא בנוח. ״אני כל כך מצטער, פשוט חשבתי ש״ ״הכל בסדר, זה מובן באמת״ חייכתי למארק.
״אז איפה הוא?״ מארק שאל ״מי?״ לא הבנתי את השאלה ״חבר שלך״ מארק שאל ״אני לא ממש יודעת, אנחנו בסוג של נתק אחד מהשני ואתמול תפסתי אותו עם מישהי אחרת במסעדה אז אני כל כך מבולבלת״ עלו לי דמעות והבנתי עד כמה זה עושה לי רע לשמור את זה מבפנים ״דיברת איתו מאז?״ מארק שאל והנדתי את ראשי בשלילה ״איך אני אמורה להסתכל עליו בדיוק? אני גם לא מכירה אותה שזה עוד יותר מחרפן אותי״ התחלתי לבכות ופשוט מארק התקדם אלי וניגב לי את הדמעות ״הוא לא שווה את זה סול״ מארק אמר והוא באמת ניסה להביא לי כמה שיותר תמיכה.

חזרתי הביתה רואה את לוקאס בבית. יפה שלו פעמיים כי טוב אלא אם הוא צריך ללכת לזונה שלו שוב.
ראו על פניו של לוקאס שהוא עצבני אבל כל כך לא אכפת לי מזה כי מגיע לו שיתעצבן עד מחר. ״איפה היית?״ לוקאס שאל בקרירות ״בקניון״ עניתי באותו טון ״את באמת הולכת להעמיד פנים כאילו אני מטומטם?״ לוקאס צעק עלי ״איפה נייתן?״ שאלתי שמה לב שהוא לא בסלון ״ביקשתי מהבייביסיטר שתקח אותו לטיול קצר״ לוקאס אמר ונרגעתי ״את מתכוונת להתעלם מהשאלה שלי?״ לוקאס שאל בסינון וזה כל כך חירפן אותי, מי הוא בכלל שידבר עלי ככה עוד אחרי איך שהוא התנהג.
״במה העמדתי פנים?? אני מתה לדעת״ השתגעתי כבר ממנו ״מי זה?״ לוקאס זרק אלי תמונה וראיתי אותי ואת מארק מתחבקים במסעדה לאחר שסיפרתי לו מה שקרה עם לוקאס. ״ידיד שלי״ אמרתי ״זה לא נראה כאילו הוא ידיד שלך״ לוקאס אמר בעצבים ״אם היית עוקב אחרי טוב מספיק היית יודע שהוא רק ידיד שלי מהמשחקיה של נייתן״ צרחתי על לוקאס, איך הוא יכול להאשים אותי בדבר כזה שהוא עושה אותו דבר.
״ומה איתך? אתה תמשיך להעמיד פנים?״ שאלתי את לוקאס חסרת סבלנות לזה כבר ״על מה את מדברת?״ לוקאס שאל בבלבול ״ראיתי אותך אתמול לוקאס, מי זאת הייתה הא?״ שאלתי את לוקאס ״את מדברת על קורל?״ לוקאס שאל ״הא אז זאת קורל, כן אני מדברת אליה״ אמרתי ״היא המזכירה שלי, היא פשוט אחות של חבר טוב שלי וברגע שפיטרתי את המזכירה הקודמת די נתקעתי אז הייתי צריך מישהי בדקה התשעים ולמזלי היא הייתה כאן״ לוקאס הסביר ״ממש צירוף מקרים״ גילגלתי עיניים ״את לא מאמינה לי הא״ לוקאס אמר ״איך אני יכולה? אחרי כל הדברים שקרו לנו להאמין לך זה הדבר האחרון שאני אעשה״ צעקתי על לוקאס ״תראי אותנו סול, אנחנו לא מתאימים. איך אפשר להיות ביחד שהדבר הכי בסיסי שהוא אמון אין לנו את זה״ לוקאס אמר באכזבה ״אז מה אתה אומר כאן?״ שאלתי מפלגתי מהתשובה ״שאולי זה לא גורל כמו שחשבנו״ לוקאס אמר ונשבר לי הלב ״לוקאס אל תעשה את זה״ ראיתי את כל חיי מתפרקים ״סול אנחנו תלויים אחת על השני, התקופה האחרונה פשוט הייתה סוג של רמזור למה אף פעם לא הצלחנו להיות ביחד אולי עדיף לנו פשוט להיות ידידים״ לוקאס אמר ולמרות שלא רציתי להסכים איתו ולהאמין במה שהוא אומר אבל ידעתי שזאת האמת. אולי אנחנו לא מתאימים מספיק כזוג.

אני רק רוצה להגיד שהיום עברתי על סיפורים שפירסמתי והעלתי סיפור ממזמן שלפי תדעי תאהבו את זה, הוא הפייבוריט שלי קוראים לו ״אני בוחר בה״.
ובאמת שאני רוצה להודות לכל קורא/ת, אוהבת אותכם מלא ❤️