you're my drug

Chapter 57 - i have to tell her

אזהרה: פרק מיני!

נקודת המבט של לוקאס:

כבר עבר חודש ואני משתגע, מה אני אמור לעשות? סול תשנא אותי אם אני אספר לה את האמת.
לקחת ילד מאמא שלו? זה הדבר הכי נורא שאפשר לעשות, אני לא מסוגל לעשות לה את זה, זה ישבור אותה יותר מכל דבר אחר.
אני יודע שהדבר הנכון לעשות זה לספר לה אבל אני מפחד מההשלכות, כי אני יודע שהיא לא תסלח לי, דיוויד היה החבר הכי טוב שלה ועד היום היא לא מבינה לאן הוא נעלם.

״בוקר טוב״ סול הביאה לי נשיקה ״הכנתי לך ארוחת בוקר״ סול אמרה מאושרת שהצליחה להכין ארוחת בוקר ״אני כבר יורד יפה שלי״ נישקתי את סול ונכנסתי למקלחת.
ירדתי לאחר שהתארגנתי לעבודה. ראיתי את סול מאכילה את נייתן והצלחת שלי לידה. ״תאכל מבטיחה שטעים״ סול אמרה ״כל מה שאת מכינה טעים״ אמרתי לסול והיא גילגלה עיניים ״עליי אתה לא תצליח לעבוד״ סול צחקה וישבתי לאכול את בביצת עין והסלט שהיא הכינה לי והאמתי שזה היה טעים ״אמרתי לך שזה טעים״ סול אמרה בגאווה ״צודקת״ אמרתי ולקחתי עוד ביס.
נסעתי לעבודה שמה פגשתי את קורל שהגישה לי קפה שחור ״כנסי אלי לחדר אחר כך״ אמרתי לקורל ופשוט היא הנהנה והפנתה את פרצופה.
לאחר שנכנסתי למשרד קורל נכנסה ״אתה צריך אותי?״ שאלתי ״כן, רק רציתי לבקש סליחה על איך שהייתי אתמול״ אמרתי כי קורל באמת באה רק כדי לעזור לי ואני הוצאתי עליה את העצבים ״אני רק רוצה שתדע שאני באמת פה בשבילך בכל עת״ קורל הניחה את ידיה עלי ופשוט לא יכולתי. הזזתי את ידיה ממני ״קורל אני לא מסוגל, מצטער״ אמרתי והיא פשוט יצאה במבוכה.
הפלאפון האישי שלי צילצל ולעיתים זה לא קורה למי שיש את המספר הזה זה למשפחה שלי, לסול, לאן, ולדן המאבטח האישי שלי.
״הלו״ עניתי ״לוקאס זה בוב, אני מקווה שאתה כבר מתכנן משהו״ בוב אמר וזה חירפן אותי ״אני לא עושה את זה״ אמרתי בעצבים ״עוד נראה״ בוב אמר וניתק.
אני יודע שהוא הולך לעשות משהו היום שיפגע בי. אני צריך לרצוח את הבן זונה הזה בדיוק כמו שרצחתי את נואל.
״קורל מה הלוז שלי להיום?״ יצאתי מהמשרד עצבני ״יש לך בעיקר פגישות עם המנהלי רשתות ואז לסיים את הניירת להגדלת החברה״ קורל אמרה ״את יכולה להעביר לי את כל הפגישות האלה ליום אחר?״ שאלתי וקורל בדקה במחשב שלה ״אני חוששת שאי אפשר״ קורל אמרה ״כוסעמק״ נכנסתי למשרד עצבני מתקשר לסול ״הלו?״ שמעתי את הקול של הקטנה שלי ״קטנה שלי הכל בסדר?״ שאלתי ״כן בטח למה שלא יהיה בסדר?״ סול שאלה ״סתם יש לי הרגשה רעה״ אמרתי ״הכל טוב יפה שלי?״ סול שאלה בדאגה ״כן פשוט תשמרי על עצמך״ אמרתי וסול צחקקה מבעד לפלאפון ״טוב ביי״ סול אמרה וניתקה.

אחרי שסופסוף נגמרו לי כל הפגישות ומילאתי את כל הניירת נסעתי הכי מהר שיכולתי הביתה. ״סול?״ שאלתי ישר שנכנסתי לבית ״אני במקלחת״ סול צעקה ונכנסתי לראות אותה מתקלחת והיא הייתה נראית כמו אלילה ״היי לוקאססס״ סול צעקה ״מה עשיתי?״ צחקתי מאיך שסול נבהלה ממני ״צא מפה״ סול צרחה ״כאילו שלא ראיתי כבר הכל״ התחלתי להוריד את הבגדים שלי וראיתי את סול משתגעת מהצד. נכנסתי למקלחת ונצמדתי לסול ״פאק״ לחשתי באוזנה ונשכתי אותו מעט, סול הוציאה אנחה שחירמנה אותי פי שתיים. ״איפה נייתן?״ שאלתי את סול ״הוא ישן הרגע הוא נרדם״ סול אמרה.
התחלתי לנשק את סול ולאט לאט ירדתי למטה עד שהגעתי לדגדגן שלה והתחלתי ללקק אותו בזמן שאני שומע את סול גונחת את שמי ומתחננת לעוד.
הפסקתי ועליתי חזרה עליה הופך אותה שהפנים שלה יהיו מול הקיר והתחלתי לזיין אותה בדוגי. ״כן לוקאס״ סול גנחה ופאק מה זה עשה לי בגוף. תפסתי את צווארה לאחור ״לוקאס יותר חזק״ סול אמרה ״תתחנני״ לחשתי לה והגברתי מעט את הקצב ״פאק לוקאס תמשיך״ סול צרחה ״מה?״ האטתי את הקצב שוב ״לוקאס בבקשה״ סול התחננה ופשוט התחלתי לדפוק אותה כמה שיותר חזק והיא לא הפסיקה לגנוח עד ששנינו גמרנו ״פאק״ נישקתי את סול והמשכנו להתקלח.

״לוקאס הכל טוב?״ סול שאלה בזמן שהיא הכינה לנו תה נענע ״כן למה?״ שאלתי מפחד שהיא תתחיל לחשוד ״לא יודעת אני מרגישה בזמן האחרון שאתה שומר עלי ממשהו״ סול אמרה ״לא קרה כלום אל תדאגי״ נשקתי לראשה ״מבטיח להגיד לי אם קורה משהו?״ סול שאלה ופשוט הנהנתי בחיוב.
איך אני יכול לספר לה את האמת ככה? כוסעמק. מפחיד אותי המחשבה שהיא תעזוב אותי בגלל זה, אני לא מסוגל לחיות בלעדיה.
״לוקאס אני רוצה שתלמד אותי לבשל״ לפתע סול אמרה ״מה?״ שאלתי בבלבול וחייכתי ״חשבתי על זה, אני רוצה להכין את הארוחות לנייתן שיגדל לא בא לי לגדל אותו על מסעדות וטייק אוואיי״ סול אמרה והרגשתי ששורף לי הלב, אין אני חייב לספר לה גם אם היא תשנא אותי כל החיים אני חייב להתנקות.
״אז תלמד אותי?״ סול שאלה ״כן, מה בא לך לאכול עכשיו?״ שאלתי ״אממ ספגטי ברוטב עגבניות״ סול ענתה ״יופי זה מעולה להתחיל בזה״ אמרתי.
לימדתי את סול לחתוך נכון ואיך לבשל בכמות הנכונה והטעימה. היא הייתה נראית כל כך מאושרת שזה פשוט המיס לי את הלב.
לאחר שהספגטי היה מוכן התיישבנו לאכול וסול הייתה ממש שמחה ״אתה מבין שלא שרפתי את הפסטה״ סול התלהבה ״מחר אתה מלמד אותי להכין חביתת ירק״ סול אמרה בהתרגשות ״בטח״.