you're my drug

Chapter 33 - let me go

לוקאס העיר אותי לאחר שנרדמתי בנסיעה והגענו למקום. הגענו לפשוט מקום של מלא מחסנים ותאמת די פחדתי כי כשאנחנו באים ממשפחות פשע זה יכול להיות נורא מסוכן לבוא למקומות כאלה מבודדים, אי אפשר לדעת מה יקרה לך.
אני ולוקאס התחלנו לחפש את פול אך לאחר שעתיים של חיפושים בתוך מבוך המחסנים האלה די הרגשתי מוטשת.
״סול אסור לך להתאמץ יותר מידי״ לוקאס אמר והתיישב לידי ״אני בסדר, אל תעשה ממני זקנה עכשיו״ אמרתי ולוקאס צחק עד שהוא שמענו צעדים וישר לוקאס שלף את הרובה לכיוון הצעדים עד שראיתי שזה השומר הראשי של פול.
אף פעם לא שמחתי כל כך לראות אותו, לא נראה לי אני בכלל יודעת איך קוראים לו.
״איפה פול?״ שאלתי ״מצטער אני לא יכול להגיד לך״ השומר אמר ״אני חייבת למצוא אותו״ התחננתי בפני השומר אך לא ראיתי שום הבעה בפניו ״אני מצטער, יותר מידי מסוכן לך במקום הזה" השומר אמר ״בואי נלך סול״ לוקאס אמר לאחר ששם לב שהשומר רציני במה שהוא אמר לגבי זה שמסוכן כאן.
״אני לא הולכת עד שאני לא רואה את פול״ אמרתי ״אני מבין שאת רוצה לראות אותו אך הוא ביקש שתחזרי הביתה ושתחכי לו שם״ השומר הזה אמר ״אז הוא יודע שאני כאן?״ שאלתי מופתעת ״אכן״ ״אני לא זזה מפה עד שהוא בא״ התיישבתי על הרצפה לא מתכוונת לזוז מילימטר עד שהוא יגיע!
השומר הלך לצד לדבר בפלאפון ולאחר כמה דקות חזר ״הוא יגיע בעוד כמה דקות אך הוא ביקש שנלך למקום אחר״ השומר אמר והנדתי את ראשי לשלילה ״אני מחכה לו פה״ עמדתי על שלי. ״סול בואי נחכה לו כבר שם״ לוקאס אמר ולבסוף משכנע אותי ״טוב״ אמרתי באנחה ולוקאס עזר לי לקום מהרצפה.

הלכנו למין דירה מפוארת אך קטנה כזאת שקרובה למחסנים והתיישבנו שמה ממתינה לפול שיגיע כבר ואני אוכל להביא לו כבר את המתנה
אני ולוקאס דיברנו כל הזמן הזה ולא יכולתי להפסיק להסתכל על החלון לבדוק אם פול הגיע עד שהדלת נפתחה וראיתי את אהובי עומדת בכניסה וישר רצתי וחיבקתי אותו.
״אני כל כך התגעגעתי אלייך״ אמרתי אך הפרצוף של פול לא היה כל כך שמח כמו שלי ״מה את עושה פה?״ הוא שאל בכעס ״אני רציתי להביא לך את המתנת יום הולדת שלך״ אמרתי וראיתי את פניו של פול מתרככים קצת ומחייכים.
״בייב שלי״ פול נישק אותי ולוקאס יצא לתת לנו קצת זמן איכות. לקחתי את הקופסה שהייתה מונחת על השולחן והבאתי אותו לפול ״הנה״ אמרתי מאושרת שהוא סופסוף יגלה שאני בהריון והולך להיות לנו תינוקת מתוקה.

״חכה אני חייבת לצלם את זה״ אמרתי ופתחתי את המצלמה בפלאפון שלי. פול פתח את המצלמה והתחלה הוא נבהל מהקונפטי שהתפוצץ עליו וזה היה האמתי מצחיק ואחרי זה הוא קרא את מה שרשום שמה ״די, אל תעבדי עליי״ פול אמר וכיביתי את המצלמה ״אני לא עובדת עלייך״ אמרתי מאושרת ופול פשוט חיבק אותי מאושר ״הולך להיות לי ילד״ פול אמר מאושר וצחקתי ״מה? אבל איך?״ פול שאל ״הרופא אמר שזה נורא נדיר שזה קורה אבל לפעמיים ניסים קורים וזה מה שחשוב, והאמתי שהוא צודק לגמרי״ אמרתי ופול הביא לי נשיקה.
לאחר שפול התלהב מספיק הוא פתח את המתנה השניה וראה את שתי הטבעות שלנו ״זה מושלם״ פול אמר מאושר וישר לקחתי את הטבעת שלו ״פול אהובי אני נשבעת להיות לצידך כל החיים״ אמרתי מחייכת ושמה לו את הטבעת.
פול ירד לברך ״סול האמא לילדים שלי אני נשבע להשאר לצידך כל...״ פול ישר סיבב אותי ושמעתי יריה, ישר כל השומרים של פול נכסנו והתחילו לירות לכיוון החלון שכנראה משם נשמעה היריה.
פול נפל עליי והבנתי שפול הגן עליי ונפגע, כמה שומרים רצו לפול משכיבים אותו על הרצפה ואני רואה את פול עם חולצה ספוגה בדם וחור באמצע של החולצה שלו.
״פולללל״ צעקתי בגלל היריות, הלכתי אליו רואה שהוא עדיין בהכרה והתחלתי לבכות ״נשבעת לי להשאר לצידי״ אמרתי בוכה מקרבת על פול אליי ״יפה שלי״ פול חייך ״אני מצטער״ פול הוסיף ״לא פול אתה לא יכול״ צעקתי על פול ״אני כל כך אוהב אותך״ פול אמר ונתן לי נשיקה בראש ״פול שלא תעז למות״ אמרתי לא מצליחה לעצור את הדמעות וראיתי את פול מסמן ללוקאס לקחת אותי ״אני לא עוזבת אותך״ צעקתי על פול לא מוכנה לעזוב אותו ״אני אוהב אותך סול לואן״ פול אמר והרגשתי את לוקאס מושך אותי את אני מתנגדת ״לוקאס דיייי״ התחלתי להשתגע בין הידיים שלו ״לא אני לא יכולה להשאיר אותו שמה״ צעקתי כמו משוגעת ״הוא לא יכול לעזוב אותי״ לוקאס לקח אותי למקום כביכול בטוח ופשוט חיבק ״אני כל כך מצטער״ לוקאס אמר והתחלתי להרביץ לו בחזה ״איך הוא יכל? הוא הבטיח לי שהוא יחזור״ אמרתי מרגישה את כל הלב שלי כואב ״לא לא לא״ הבאתי אגרופים בחזה של לוקאס והוא פשוט הצמיד אותי יותר ״אני כל כך מצטער״ לוקאס אמר ״אני צריכה ללכת אליו״ אמרתי ובאתי לחזור את לוקאס עצר אותי ״אני לא יכול להרשות לך לעשות את זה, זה טעות״ לוקאס אמר וכל כך שנאתי אותו באותו רגע כי אני צריכה להיות לצד פול האהבה שלי בחיים ״לוקאס תשחרר אותי״ צעקתי ״אני מצטער אני לא יכול״ לוקאס לחש באוזני מחזק את החיבוק ״אני שונאת אותך״ אמרתי בכעס, הבנתי שלוקאס לא יתן לי ללכת לפול.