you're my drug

Chapter 56 - office

נקודת מבט של לוקאס:

הגעתי לעבודה וקורל ישר הביאה לי כוס קפה שחור כמו שאני אוהב. מאז שפיטרתי את המזכירה הקודמת וקורל הגיעה באמת שנהיה לי יותר קל לעבוד, היא המזכירה המושלמת ושלא נדבר על איך שהיא נראית.
אם אני לא הייתי עם סול בדוק הייתי לוקח את קורל בחשבון, היא לגמרי הטעם שלי בגוף, השיער שלה ארוך וחלק והעיניים שלה ירוקות כחולות, במיוחד שגם האישיות שלה מצחיקה, חמודה והעיקר שהיא קשוחה כשצריך.
״קורל מה הלו״ז?״ שאלתי ״יש לך עוד שעה פגישה עם מר לופז, בשעה 10:00 יש לך לאשר את כל הטפסים שצריכים אישור מיוחד, בשעה 13:00 ארוחת צהריים, בשעה 14:00 עוד פגישה שלא רשום עם מי זה, וזהו בגדול״ קורל אמרה ״טוב תשלחי לי את כל הלו״ז שלי בווצאפ ובנוסף תבררי לי עם מי הפגישה האחרונה״ אמרתי וקורל הנהנה עם הראש בזמן שהיא כתבה כל מה שאני אומר לה לעשות.

אחרי שסיימתי לאשר את הערימת טפסים שהיו לי הלכתי לקורל ״רוצה לבוא לאכול ארוחת צהריים?״ שאלתי וקורל הסתכלה עלי עם חיוך וכבר הבנתי שזה כמובן כן.
אני יודע שמה שאני עושה זה לא בסדר אבל עם קורל אני לא מצליח שלא במיוחד שהיא מפלרטטת איתי גם.
״לאן הולכים היום?״ קורל שאלה כשעלינו לרכב ״לאן בא לך?״ שאלתי מתניע את הרכב ״בשר?״ היא שאלה בחשש ״אז יאללה בשר״ אמרתי והתחלתי לנסוע למסעדה שדי קרובה והיא ממש טעימה.
אני וקורל דיברנו והאמתי שהיה ממש מצחיק וכיף. השיחה פשוט זרמה מעצמה. ״וואי אני לא מצליחה להבין איך פספסתי״ קורל הסתכלה עלי ולקחה שלוק מה שתיה שלה ״פספסת מה?״ שאלתי בבלבול ״איך פספסתי אותך״ קורל אמרה וראיתי שהיא רוצה שאני אפלרטט איתה בחזרה אבל לא יכולתי לעשות את זה לעצמי ולסול.
״שנחזור?״ שאלתי מדלג על מה שהיא אמרה ״יש לנו עוד חצי שעה רוצה שנלך להסתובב קצת?״ קורל שאלה ופשוט זרמתי, מה יכול להיות כזה נורא?
הלכנו לפארק שממש צמוד לשם והאמתי שהוא פארק מהמם. הסתובבנו קצת עד שהגענו לסוג של בריכת ברווזים והיה שמה מישהו שמחלק לחם להאכיל אותם.
לקחנו ממנו ״איזה יפים הם״ קורל אמרה והיא ממש נהנית להאכיל אותם ״את אוהבת ברווזים?״ שאלתי את קורל ״האמתי שכן, היה לי כמה כשהייתי קטנה ואז ההורים שלי אכלו אותם ובכיתי ימים עליהם״ קורל אמרה עם חיוך ״וואי נשמע קשוח״ אמרתי ״כן, הייתי גם צמחונית לאיזה 10 שנים אחרי״ קורל אמרה ״באמת? איך שאכלת היום במסעדה זה היה נראה כאילו לא ידעת מה זה צמחונות בכלל״ אמרתי בציניות וקורל צחקה ״סתום תפה חוצפן״ קורל התחילה לצחוק וזרקה עלי חתיכת לחם ״את זורקת על הבוס שלך לחם? אין לך בושה?״ צחקתי וניקיתי את עצמי קצת מהפירורים של הלחם ״נשאר לך קצת בשיער״ קורל אמרה ״כאן?״ הזזתי קצת את השיער וקורל צחקה עלי ״תתכופף אני אנקה לך את זה״ קורל אמרה ורכנתי את ראשי למטה והיא ניערה את שיערי ״זהו״ קורל אמרה והסתכלה על השעון.
״לוקאס יש לך פגישה עכשיו, צריך לזוז דחוף״ קורל אמרה בלחץ, איך הזמן ככה טס?
רצנו לרכב ונסעתי הכי מהר שאני יכול למשרד. עלינו במעלית שכולנו מתנשפים וצוחקים. הדלת נפתחה וראיתי את אבא של סול מולי ״מה הוא עושה כאן?״ המצב רוח שלי מיד מצחוק נהפך לעצבני ״שלום גם לך לוקאס״ בוב אמר (בוב זה אבא של סול) ״מה אתה רוצה? לא נמאס לך למרר לסול את החיים?״ שאלתי בעצבים ״אני לא באתי בשבילה, הפעם באתי בשבילך אבל אני רואה שאין ממש את סול בתמונה או שהיא פשוט הריבאונד שלך מהפחד שסול תעזוב אותך שוב בגלל מה שעשית״ בוב אמר בגאווה ולא ממש הבנתי למה הוא התכוון ״המבצע האחרון שלך עם דיוויד, אותו אתה בטוח זוכר״ בוב אמר והרגשתי את הלב שלי מתחיל לפעום חזק. איך הוא יודע את זה? אין מצב שנואל אמר לו, מתי הוא הספיק?
״מה אתה רוצה?״ שאלתי מתחיל להתעצבן ״אני רוצה את הנכד שלי״ הוא חתיכת משוגע ״אתה בחיים לא תפסיק לשבור את הלב של סול הא?״ צעקתי ״אתה מתכוון שאתה לא תפסיק לשבור לה את הלב כי אם לא תשיג לי את הנכד שלי אתה זה שיפגע״ בוב אמר בקשיחות ״אתה מאיים עלי?״ הרגשתי שהורידים שלי עוד שניה מתפוצצים מעצבים ״אתה יכול לקרוא לזה איך שבא לך אבל אני מזהיר אותך לוקאס הפשלה הכי קטנה שלך לא שרק סול תדע את כל האמת אני אחשוף מה שיש לך עם המזכירה שלך״ בוב קבע ״יש לך 12 חודשים להשיג לי את נייתן, אני אצור איתך קשר בהמשך״ בוב יצא מהמשרד ואני השתגעתי. איך אחרי שסופסוף הכל קצת מסתדר מישהו חייב לבוא להרוס את זה.
זרקתי את הכוס ויסקי הריקה שהייתה לי על השולחן וניפצתי אותה על הקיר.
ישר קורל נכנסה ״מה קרה?״ קורל אמרה וישר באה אלי לבדוק אם נפגעתי ״לוקאס מה יש לך?״ קורל אמרה ובאה להחזיק לי את היד לבדוק אם נפצעתי ״תעזבי אותי כבר״ אמרתי ונסעתי לבית רוצה לראות שנייתן וסול בסדר.

הגעתי לבית רואה את סול ונייתן משחקים בסלון וזה בשניה הרגיע אותי. ״היי״ אמרתי שנכנסתי ״חזרת מוקדם היום״ סול ישר קמה לחבק אותי ״מה אתם עושים?״ שאלתי לאחר שנישקתי את סול בראשה ״שיחקנו קצת לפני שנייתן אוכל״ סול אמרה שכולה מחייכת ״איך היה בעבודה?״ סול שאלה וכמובן שאני לא יכול לספר לה על הפגישה שלי ושל אביה. ״היה בסדר, לא היה כל כך מה לעשות״ אמרתי בקצרה ״שכל יום יהיה ככה״ סול אמרה, לא סול שכל הימים לא יראו כמו היום. נישקתי את סול, לכי תנוחי אני אהיה בינתיים עם נייתן עבדת קשה״ נישקתי בראשה של סול ״אני אשחק איתכם קצת ואני אלך טוב?״ סול אמרה וצחקתי ״טוב״.