Chapter 21 - i miss u

2.5K 96 11
                                        

אחרי שלוקאס הלך ואני ואימי נרגענו והפסקנו לבכות התיישבנו בסלון כדי להשלים את מה שהפסדנו בזמן הזה שנעלמתי.
״בת שלי אני כל כך מצטערת שהיית צריכה לעבור את זה לבד״ אמא אמרה את זה כבר בפעם המיליון.
״אמא זה לא אשמתך״ אמרתי עם חיוך
״את הבת שלי ואני אמורה להגן עלייך בכל מחיר לא משנה ממי זה״ הרגשתי את ליבי מתחמם אחרי השיחה הנוראית עם אבי.
״דיברת כבר עם אביך?״ אמא שאלה אותי והנהנתי בחיוב.
״איך היה?״ היא שאלה ״נורא, רבנו״ אמרתי בקצרה לא רוצה לספר לה על ההתקף חרדה שקיבלתי לאחר המריבה שלי איתו.
״אני מצטערת לשמוע אבל אביך תמיד היה אחד כזה שלא ישפיל את עצמו מול עצמו או במיוחד מול אנשים אחרים״ אימי אמרה וזה ציער אותי לשמוע את זה, קשה לי לחשוב שאבי שכל כך הערצתי ואהבתי נהפך להיות הבן אדם שהכי שנוא עליי.
הלכתי לשירותים ובדרך ראיתי ערימה של דואר שלא יכולתי להתעלם ממנה.
הסתכלתי על המעטפות וראיתי שרוצים לעקל לה את החשבון בנק. הייתי כל כך מופתעת בחיים לא חשבתי שאיני תגיע לתחתית וידעתי שזה בגללי. היא תמיד הייתה אישה חזקה והיא עבדה בחברת הייטק גדולה ואני מאמינה שהיא התפטרה או יותר גרוע פיטרו אותה. לא ידעתי מה לעשות, להגיד לה או לסתום?
לאחר שהלכתי לשירותים וראיתי שהם גם לא במצב הכי טוב בעולם החלטתי לא להגיד כלום ולנסות לעזור לה כמה שיותר מבחינת כסף. לקחתי את הדואר והכנסתי לתיק שלי שהיה במטבח.
״טוב אמא אני אחזור כבר נהיה מאוחר״ אמרתי מחזיקה את התיק בידי והיא ישר קמה וחיבקה אותי.
״יש לך איפה לישון?״ היא שאלה ישר ״אמא אל תדאגי לי״ חייכתי ״טוב קטנה שלי תבואי לבקר מתי שרק תרצי״ אמא אמרה וראיתי בעיניים שלה שקשה לה. ״אל תדאגי אני אבוא״ אמרתי וחיבקתי אותה בפעם האחרונה ויצאתי כשראיתי את לוקאס במכונית הפלאפון עדיין באותו מקום הייתי מופתעת כל כך שהוא אשכרה חיכה לי עד שאני אסיים לדבר עם אימי.
דפקתי בחלון של הרכב והוא ישר הסתכל עליי והיה מבולבל, פתחתי את הדלת של הרכב ושאלתי ״מה אתה עושה כאן??״ שאלתי ״רציתי לוודא שהכל בסדר ולא תקבלי אותה תגובה כמו קודם״ לוקאס אמר והערכתי אותו כל כך על זה.
״הכל טוב חוץ מדבר אחד״ אמרתי מתביישת כבר שאני מציקה לו ״מה זה?״ ישר לוקאס שאל בלחץ ״אני צריכה מקום לישון בו״ אמרתי ולוקאס חייך ״יש לי עדיין את הדירה שלנו עם הכל, את תסתדרי שמה?״ לוקאס שאל ״כן, תודה לוקאס אתה מציל אותי״ עליתי והוא התחיל לנסוע.

״אז למה את לא הולכת לישון אצל אמא שלך?״ לוקאס שאל וידעתי שאם אני אגלה לו את האמת הוא ישר ישלם לה על הכל ואני לא רוצה בזה, הוא עשה די ויותר.
״אני רוצה לתת לה קצת זמן לעצמה, היא הייתה כל כך מופתעת שפחדתי שהיא תמות משמחה״ גיכחתי בכח אבל לוקאס לא חייך. ״את יודעת שאת לא צריכה לשקר לי״ שכחתי עד כמה לוקאס מכיר אותי ועד כמה אני גרועה בלשקר.
״אני מעדיפה לשמור את זה לעצמי״ אמרתי לא מסוגלת להסתכל עליו ״זה בסדר אני מבין״ לוקאס שם את ידו על רגלי והרגשתי את הזרמים עוברים בגופי, התגעגעתי למגע שלו כשהוא היה מרגיע אותי.

you're my drugWhere stories live. Discover now