״אז נעלמת לשנה והצלחת לגרום לכולם להאמין שאת מתה, רואים שאת הבת שלי״ אבי גיחך והתיישב בכיסא שכל כך פחדתי ממנו פעם.
״אני לא הבת שלך, אני איבדתי את אבא שלי לפני שנתיים וחצי״ אמרתי וראיתי שזה כאב לו שאמרתי את זה.
״אז למה באת לפה?״ אבי שאל בקשיחות
״אני בעצמי לא יודעת כנראה שהייתה בי טיפת תקווה שאתה עוד אוהב אותי כמו פעם״ הרגשתי את ליבי נסדק.
אבי נאנח ואמר ״סול אני תמיד יאהב אותך ואת תמיד תהיי בתי אבל על טעויות משלמים ואת צריכה לדעת את זה״
״על טעויות משלמים? אז איפה אתה שילמת את המחיר על זה שקרעת את המשפחה שלנו לגזרים? שבגדת באמא עם אליזבת? ששברת לי את הלב?״ צעקתי על אבי כשהדמעות כבר ממהרות לצאת.
״אני יודע שגם אני עשיתי טעויות בחיים אבל אני שילמתי על כך בזה שהושפלתי מול כל המדינה בערך, בכך שבתי הביולוגית לא יכולה להביא ילדים לעולם. את חושבת שלי זה לא היה קשה כשסיפרת לי את זה במיוחד אחרי שכבר היית נשואה?״ הרגשתי כל כך מטומטמת.
״כמובן שאכפת לך רק מה שאנשים אומרים עלייך, זה באמת יותר חשוב מאשר להיות לצד ביתך כשהייתה צריכה אותך כמו שלא הייתה צריכה אותך מעולם. הרי מה שווים החיים בלי זהות מושלמת שכולם מעריצים אותה ולא בגלל הערצה אמיתית אלא בגלל פחד ממך״ הרגשתי שכל הגוף שלי בוער.
״אבא אני כל כך הערצתי אותך כשהייתי קטנה אבל עכשיו אני מבינה עד כמה הייתי באמת קטנה שיכולתי להאמין שאתה איש טוב״ צחקתי בלגלוג ולאחר הרגשתי כאב בלחי ואיתה הדממה המפתיעה.
אבי הרים עליי יד משהו שהוא בחיים לא עשה בעבר.
״את לא תדברי אליי ככה גברת צעירה אני בכל זאת אבא שלך לא משנה מה תעשי כדי למחוק את זה או לשנות את זה אני עדיין אהיה אבא שלך, אז כדאי שתתחילי להרגע עם הדיבור שלך״ אבי היה אדום וראו שהוא עצבני ממש.
״אתה לא יכול לקרוא לך אבא אחרי כל הדברים שעשית, מבחינתי אתה מת״ פשוט יצאתי מרגישה שאני עוד שניה מתפרקת על הרצפה.
הלכתי במהרה לכיוון הדלת ״היי סול מה קורה?״ לוקאס ניסה לעצור אותי אך המשכתי מבלי להשים עליו עד שיצאתי מהדלת של הבית שכל כך אהבתי.
באתי לצאת מהחצר אך הרגשתי יד תופסת אותי ומסובבת אותי.
״מה קרה שמה?״ לוקאס שאל והרגשתי שאני מתפרקת והתחלתי לבכות.
לוקאס מבלי לחשוב פשוט חיבק אותי ״די קטנה שלי, לא משנה על מה דיברתם זה לא שווה את הדמעות שלך״ לוקאס לחש לי וזה עוד יותר שבר אותי עד שהרגשתי כאילו אני לא נושמת והתנתקתי מתוק אז מיד.הנשימות שלי לאט לאט נהיו יותר כבדות ולא הצלחתי לנשום, הרגשתי את גופי משותק ושאני פשוט לא יכולה להשתלט עליו.
״סול את בסדר?״ לוקאס שאל בלחץ כשהוא שם לב שמשהו איתי לא בסדר ״א.. אויר״ נסיתי להגיד אך היה לי כל כך קשה כאילו הגוף התנגד לי בכל דרך מובנת.
״סול שבי ותנסי לנשום לאט לאט״ לוקאס ניסה להרגיע אותי. התיישבתי על הספסל ונסיתי לסדר את הנשימות שלי אך לא הצלחתי ומיאוש התחלתי לבכות שוב.
״די סול, אני הולך להתקשר לאמבולנס ואני חוזר״ לוקאס קם אך תפסתי אותו ישר והנדתי את ראשי שלא יעשה את זה ״תשאר איתי״ אמרתי ומנסה שוב לנשום רגיל אך אני לא מצליחה.
לוקאס התיישב לידי מרגיע אותי לאט לאט ואני באמת התחלתי להרגע.
לאחר כמה דקות כבר חזרתי לעצמי ופחדתי ממה שקרה לי עכשיו כאילו ידעתי שמשהו לא בסדר איתי.
״קיבלת התקף חרדה״ לוקאס אמר לאחר שראה שאני רגועה יותר ״איך אתה יודע?״ שאלתי ״היה לי כמה כאלה כשנכנסתי לעסק השחור״ ראיתי בפניו של לוקאס שהוא מתחרט על הרבה דברים שעשה בעבר.
״אל תדאגי את תהיי בסדר״ לוקאס אמר עם חיוך רך. ״תודה לוקאס״ אמרתי ״אני לא הייתי יודעת מה הייתי עושה במצב הזה מבלי שתהיה לצידי״ הוספתי ״לא משנה מה תעברי בחיים אני תמיד אהיה לצידך בטוב וברע״ לוקאס אמר והרגשתי את ליבי מתכווץ ״תודה״ אמרתי ופשוט קמתי והתקדמנו לרכב.״אז לאן את רוצה לנסוע עכשיו?״ לוקאס שאל ״לבית של אמי״ עניתי ולוקאס התחיל לנסוע. הנסיעה הייתה שקטה, היה מתח באוויר ואפילו חרק היה יכול להרגיש בזה.
״אני מצטער״ לוקאס לפתע אמר ״אני יודע שהייתי צריך להגיד לך את זה ממזמן אבל לא הייתי מסוגל״ לוקאס הוסיף.
״אז מה פתאום גרם לך להגיד את זה?״ שאלתי לא כדי לריב אלא כדי למצוא את התשובות לשאלות שרצות במוחי כל יום מאז שנכנסתי לכל הסרט הזה.
״הבנתי עד כמה אגואיסט הייתי וכשחשבתי שהתאבדת זה שבר את ליבי והתחרטתי על כל כך הרבה דברים שלא הספקתי לחוות איתך או להגיד לך, התחרטתי על זה שלא אמרתי עד כמה את חשובה לי ושאני רוצה להעביר את כל חיי לצידך״ לוקאס אמר ולא ידעתי איך להגיב לכך, איך הוא יכול להגיד דבר כזה שיש לו אישה וילדה ממנה?
״ומה עם מישל והתינוקת?״ שאלתי ״אני כל כך מצטער סול אבל הם המשפחה שלי עכשיו ואני מקווה שנוכל להשאר לפחות ידידים, אני לא רוצה לאבד אותך שוב״ לוקאס אמר והרגשתי טוב עם מה שהוא ענה כי זה רק מראה לי יותר עד כמה הוא היה צריך מישהי שתוכל להביא לו ילדים.
״אני אשמח שנשאר ידידים״ אמרתי עם חיוך ולוקאס היה מופתע לכמה שניות מהתשובה שלי ולאחר מכן הוא חייך.״הגענו״ לוקאס חנה את הרכב ויצאנו. אני כל כך מפחדת מהתגובה שלה, היא הדבר הכי חשוב לי בעולם ואני מרגישה שחלק ממני עשה את זה גם בשביל שתספיק לסבול מאבי על ידי כך שאני אעלם אך כנראה טעיתי.
דפקתי על הדלת וראיתי את איני עומדת מולו מופתעת ומתחילה לבכות. היא הייתה נראית תשושה, היא הסתפקה פקאדה וזה כל כך החמיא לה אך עדיין היא הייתה נראית במצב הכי גרוע שאי פעם ראיתי אותה.
״בבקשה תגידי לי שאת אמיתית ואני לא מדמיינת אותך שוב״ אימי אמרה וישר חיבקתי אותה ״אמא אני אמיתית, אני מצטערת שהיית צריכה לסבול ככה בגללי״ התחלתי לבכות גם.
YOU ARE READING
you're my drug
Romanceסול לואן בת 22 היא ילדה טובה שמצייתת למה שאומרים לה, היא גם בת יחידה למשפחת פשע שהוריה מכינים אותה ליום הגדול בחייה ליום בו היא ולוקאס ברדוגו בן למשפחת פשע הכי גדולה במזרח. הוריה של סול מכינים אותה לחיים שהיא הולכת לעבור עם לוקאס וסול מרגישה מוכנה...