Chapter 34 - go away

2.1K 89 31
                                    

כבר 6 שעות פול בחדר ניתוח ואני רק רוצה לחזור הביתה איתו ושנשן מחובקים, אני לא יודעת איך אני אתמודד אם הוא ימות. הוא לא יכול למות! אסור לו! איך אני הולכת לגדל את הילדה שלנו לבד? חשבתי ונגעתי בבטני עדיין לא מעכלת שגדל לי בן אדם בתוך הבטן.
״סול מתוקה את נראית תשושה כדאי שתלכי לישון״ אלינור אמא של פול אמרה לי ״אני בסדר, אני במילא לא אצליח ללכת לישון עד שאני אגלה שהוא בסדר״ אמרתי מחזיקה את הדמעות שלי ״מצאו את זה״ אלינור הביאה לי את המתנה שהבאתי לפול לפני שהוא נורה ״מזל טוב״ אלינור אמרה ופשוט לא יכולתי להחזיק את הדמעות. התחלתי לבכות ופשוט אלינור פרצה בבכי אחרי וחיבקה אותי.
לאחר שעתיים סופסוף הרופא יצא מהחדר ניתוח וכולם נעמדו על הרגליים לחוצים מהתשובה שלו ״אני ממש מצטער אבל לא הצלחנו להציל אותו״ הרופא אמר והרגשתי את הגוף שלי מאבד שיווי משקל ונופל את הרצפה.
אין מצב שהוא עזב אותי, הוא נשבע לי! פול נשבעת לי שלא תעזוב אותי!
הדמעות מהרו לצאת ופשוט החזקתי את בטני, איך הוא יכל לעזוב אותנו?
״מי זאת סול?״ הרופא שאל ואמרו לרופא שזאת אני אבל באמת שכבר לא אכפת לי, לא משנה מה הוא יגיד זה לא יהיה אכפת לי.
״פול ביקש ממני להביא לך את הטבעת והמכתב הזה למקרה שהוא לא ישרוד והוא אמר שהוא אוהב אותך והוא ישמור על שתיכם מלמעלה״ הרופא אמר מניח מולי את הקופסה של הטבעת ומכתב ״אני מצטער״ הרופא תפח על הכתף שלי והלך.

אלינור הציעה לי לישון בבית שלהם ולא לישון לבד בביתי אך התנגדתי, אני צריכה קצת זמן לבד.
נכנסתי לבית שכבר לא מרגיש בית, עליתי לחדר שלי ושל פול מסתכלת על החדר שכבר איבד את המשמעות שלו מניחה את הטבעת ומהמכתב שאני פשוט לא מסוגלת לפתוח כרגע.
שמתי חולצה גדולה של פול לאחר שהתקלחתי ופשוט נכנסתי למיטה מכחישה את כל מה שקרה ומחכה שפול פשוט יכנס לכאן אחרי היום הארוך שהוא עבר בעבודה אבל זה פשוט לא קורה עד ששמתי לב שכבר בוקר.

דפיקות בדלת העירו אותי ״כן״ אמרתי לרגע חושבת שאולי זה פול אך לא זה היה לוקאס. ״סול״ לוקאס התיישב לידי ״את יודעת שאת צריכה לקום עכשיו״ לוקאס ליטף את שיערי ופשוט התחלתי להשבר ״זה לא הוא, אין מצב שהוא עזב אותי״ אמרתי מתחילה להשבר שוב פעם ״אני כל כך מצטער״ לוקאס חיבק אותי.
לאחר שנרגעתי התחלתי להתארגן להלוויה של פול, לא מאמינה שאני הולכת לקבור את אהבת חיי ואת האבא לילדה או לילד שלנו.
לאחר שסיימתי להתארגן ירדתי רואה את לוקאס בפלאפון בסלון וכשהוא שם לב שאני מאורגנת וקם מהספה. ״את יודעת שאני תמיד פה בשבילך נכון?״ לוקאס אמר וחיבקתי אותו ״אני מצטערת על זה שאמרתי שאני שונאת אותך״ אמרתי ״זה בסדר״ לוקאס ליטף את ראשי ונסענו להלוויה של פול.
כשהגענו ראיתי את הוריי ואמרתי להם שלום מתוך נימוס. ״אני מצטערת סול״ אימי אמרה לי ופשוט לא הצלחתי לסלוח לה ״בבקשה לא עכשיו אמא״ אמרתי וראיתי את הפרצוף העצוב שלה ולאחר מכן אבי אמר ״שמעתי שאת בהריון״ אמא שלי הייתה נראית מופתעת ״זה נכון?״ אימי שאלה אותי והנהנתי ״אני כל כך שמחה בשבילך״ אמא אמרה וחיבקה אותי אך אני לא יכולתי לחבק אותה בחזרה ״סול אני מצטער על איך שהתנהג...״ ״אבא זה כבר לא משנה״ קטעתי את אבי לא מסוגלת להתמודד עם עוד דרמה עכשיו והלכתי למשפחה של פול שראיתי שהם שבורים כמוני. כל ההלוויה הייתי לצד אלינור ופשוט התפרקנו, לא יכולנו שלא.
לאחר ההלוויה היה בביתם של ההורים של פול אוכל אך אני לא יכולתי ללכת לשם רק רציתי להתרחק מכל הצבועים ובמיוחד מההורים שלי אז החלטתי לחזור הביתה ולוקאס לקח אותי.
״תודה לוקאס זה לא מובן מאליו״ אמרתי ״אני אתן לך לנוח קצת ואני אחזור בערב לבדוק שהכל בסדר טוב?״ לוקאס שאל אותי והנהנתי עם ראשי.

לוקאס עזב והחלפתי לפיגמה. החלטתי שלקרוא את המכתב שפול כתב לי ולהתמודד עם זה שהוא כנראה באמת נפטר. התיישבתי עם המכתב מולי כבר שעה עד שפתחתי אותה.

לאהבת חיי
אם את קוראת את המכתב הזה כנראה שאני כבר לא חי ונושם...
אני מצטער כל כך שעזבתי אותך רגע לפני החתונה שלנו אבל הייתי חייב לעשות את זה בשביל הנרי, הייתי חייב לנקום את מותו כדי להשלים עצמי, כדי שאני אוכל להיות מאושר באמת.
אני הבטחתי לך שאני אשאר איתך לעד ברגע שהצעתי לך נישואין ואני מצטער כל כך שאני לא מקיים את ההבטחה הזאת, אני אולי לא אשמור עלייך פיזית אבל אני תמיד אשמור עלייך למעלה לא משנה מה!
היה לי כל כך קשה לטוס במחשבה שהתרחקנו ואת חושבת שאני בוגד בך אבל אני בחיים לא בגדתי בך, אני בחיים לא הייתי עושה משהו שיהרוס את הקשר שלנו ושיפגע בך, סול את לא מבינה שאת האור שלי בחיים ולא הייתי בחיים עושה משהו שירחיק אותך ממני.
אני מקווה שתמצאי מישהו שיגרום לך להרגיש כמו שאת גרמת לי להרגיש לא משנה מתי הייתי לצידך. הטבעת זאת הטבעת שהתכוונתי להביא לך מתחת לחופה, אני מקווה שתוכלי לקבל אותה.

אני אוהב אותך לעד, פול.

לאחר שקראתי את המכתב פשוט נשברתי ופתחתי את הקופסה והטבעת הייתה כל כך יפה, טבעת יהלום שהטבעת עצמה מזהב אמיתי בצורות עלי זית מהממים. שמתי את הטבעת על האצבע והיא פשוט ישבה מושלם.
ליטפתי את הבטן שלי ״את או אתה המתנה שלי מאלוהים״ אמרתי ופשוט הלב שלי שרף לא מסוגלת לחשוב שאיבדתי את הדבר שרציתי כל החיים, מישהו שיאהב אותי בזכות מי שאני ולא מה יצא להם מזה שיצאו איתי או שיהיו חברים שלי.

צום קל ומועיל לכולם ❤️

you're my drugWhere stories live. Discover now