you're my drug

Chapter 58 - mad at u

לוקאס בזמן האחרון מתנהג כל כך מוזר, הוא יותר בבית ואם הוא לא בבית הוא מתקשר לפחות שלוש פעמים לשאול אם אני בסדר, זה קצת מוזר אבל אני יכולה להתרגל לזה.
אני בטוחה שקרה משהו שלוקאס מסתיר, אני רואה איך הוא כל יום נכנס מפוחד שאני לא שם או בעיניים שלו יש סוג של דאגה לא מוסברת.
אני ניסיתי להתעלם מזה אבל זה כבר כמה שבועות שהוא מתנהג ככה וזה מדאיג נורא.
היום הדואר הגיע והוא נראה די מלא הוצאתי והתחלתי להסתכל לנסות להבין את כל ענייני החשמל, מים וכו׳ אני מתישהו אצטרך ללמוד את זה.
עברתי ממעטפה למעטפה עד שהגעתי פשוט למעטפה חומה בלי כלום עליה, פתחתי אותה וזה היה תמונות של לוקאס והמזכירה שלו קורל. שרף לי הלב שראיתי עד כמה הם קרובים במיוחד ושהתמונות האלה לא כאלה ממזמן לפי הבגדים שלוקאס לבש.
איך זה תמיד קורה לי? אני לא מבינה למה, היחסים שלנו השתפרו כל כך בזמן האחרון וחשבתי שאנחנו בתקופה טובה, כנראה שלא.
הייתי כל כך מבולבלת, יש לי כל כך הרבה שאלות שאני מפחדת מהתשובה שלהן.
לוקאס התקשר אלי ולא יכולתי לענות לו, לא יכולתי לשמוע את קולו.
לוקאס התקשר שוב ושוב עד שבפעם הרביעית עניתי לו ״הלו״ עניתי בקרירות ״למה את לא עונה לי? אני דאגתי״ לוקאס אמר בדאגה ובאמת שרציתי להאמין שהוא דואג אבל לא הייתי מסוגלת.
״לוקאס אני אדבר איתך יותר מאוחר אני עסוקה״ שיקרתי ללוקאס ״טוב יפה שלי נדבר״ לוקאס אמר וניתקתי.
התקשרתי לבייביסיטר לבדוק אם היא יכולה לשמור על נייתן ולמזלי שמצאתי אותה כי היא תמיד יכולה והיא באמת הצילה אותי.
היום אני הולכת לברר מה קורה עם קורל הזאת ולוקאס.
נסעתי למשרד של לוקאס מסתכלת על הבניין הענק שלו ומרגישה את הפחד בכל גופי לגלות שלוקאס בוגד בי אבל נמאס לי כבר שעושים אותי ילדה קטנה כאילו אני לא יכולה לדאוג לעצמי. עליתי לקומה 15 שזו הקומה שבה המשרד של לוקאס. יצאתי מהמעלית שליבי דופק בחוזקה ושמה לב שאין אף מזכירה מחוץ למשרד של לוקאס.
פחדתי נורא לגלות משהו שאני לא בהכרח רוצה לגלות אבל צריכה לגלות אותו. נכנסתי למשרד של לוקאס בלי שום התראה וראיתי את לוקאס וקורל צוחקים ביחד ובנוסף קרובים מאוד וידה של קורל על לוקאס. ישר שהם ראו אותי לוקאס התרומם מהכיסא וקם ״סול זה לא מה שנראה לך״ לוקאס אמר ״הא באמת? אז מה זה?״ שאלתי ״כלום באמת שכלום״ לוקאס אמר ולא יכולתי להסתכל עליו ״זה גם כלום?״ שאלתי וזרקתי אליו את המעטפה עם כל התמונות שלהם ״לוקאס חשבתי שהשתנית, רצית להאמין שהשתנית אבל כנראה טעיתי״ הדמעות התחילו לזלוג ואני ברחתי מהמשרד כמה שיותר מהר ״סול חכי יש לי הסבר לזה״ לוקאס תפס אותי ממש לפני המעלית ״לוקאס אני לא מסוגלת להקשיב לך עכשיו, נדבר בערב״״ אמרתי ולוקאס שיחרר אותי.
לא ידעתי לאן אני נוסעת פשוט נסעתי ובכיתי. הרגשתי שאני נחנקת, אני רוצה להאמין ללוקאס אבל לראות אותם כל כך קרובים אין מצב שזה כלום.

התקשרתי למארק והפתיע אותי שהוא ענה כל כך מהר ״הלו״ שמעתי את מארק מהקו ״מארק״ עניתי שקולי נשבר ״סול את בסדר? איפה את?״ מארק היה נשמע מודאג ״אני לא יודעת אני פשוט נסעתי״ אמרתי ״תעצרי איפשהו ושלחי לי מיקום אני כבר יוצא״ מארק אמר וזה חימם לי את הלב למרות שאנחנו רק הכרנו הוא ככה כלפי.
עצרתי באיזה ריינר שהיה בדרך ושלחתי למארק מיקום.
מארק הגיע תוך חצי שעה והוא ראה אותי בוכה ״מה קרה?״ מארק שאל בדאגה וישב מולי ״אני לא יודעת, אתה זוכר שתפסתי את לוקאס ועוד מישהי במסעדה?״ שאלתי ״נו״ מארק אמר ״זאת הייתה המזכירה שלו והיום הגיע אלי עוד תמונות שלו ושלה ביחד קרובים מאוד ושהלכתי למשרד שלו היום ראיתי אותם שוב ביחד לוקאס אמר שזה כלום אבל אני כבר לא יודעת אם להאמין לו״ נשברתי ״סול תרגעי, אני לא יודע איך לוקאס הזה מתנהג אבל הוא נשמע בן זונה אמיתי״ מארק אמר בעצבים ״לי וללוקאס יש סיפור ארוך ביחד, הוא כבר פגע בי בעבר מאוד אבל אף פעם לא ויתר עלי ועוד חשבתי שאנחנו בתקופה טובה״ אמרתי מסתכלת על הכוס קפה שהזמנתי ואפילו לא בא לי אותו.
״סול לכי תשמעי מה יש לו להגיד לך ואם את בכל זאת מרגישה שזה בגידה בשבילך את יכולה לבוא אלי עם נייתן״ מארק חייך אלי והאמתי שאם לא הייתי מתקשרת למארק בטח הייתי כבר משתגעת. ״תודה מארק וסליחה על זה שגררתי אותך ככה באמצע היום״ אמרתי עם חיוך מנגבת את הדמעות שלי ״בשביל מה יש חברים?״ מארק חייך.

חזרתי הביתה והאמתי שלא שמתי לב שנסעתי כל כך רחוק מהבית. נכנסתי לבית רואה את לוקאס מאכיל את נייתן ״איפה היית?״ לוקאס שאל ״נפגשתי עם מארק״ אמרתי וישר לוקאס הסתכל עלי בכעס ״למה?״ לוקאס שאל ושמעתי את קולו מתחיל להיות עצבני ״כי הוא חבר שלי״ אמרתי ״טוב״ לוקאס אמר בסינון.
״אתה לא מתכוון להסביר לי מה יש בניכם?״ שאלתי מניחה את התיק שלי בתליה ״אין בנינו כלום, בסך הכל הלכנו לכמה הפסקות צהריים ביחד״ לוקאס אמר וראיתי שהוא עדיין עצבני על זה שהייתי עם מארק. ״לוקאס אף מנהל לא לוקח את המזכירה שלו לארוחות צהריים במסעדות אלא אם הוא רוצה אותה״ אמרתי בכעס ״אני לא אשקר לך היא פילרטטה איתי אבל זהו לא קרה כלום מעבר״ לוקאס אמר והתשובה שלו כל כך עיצבנה אותי ״והמשכת לקחת אותה למסעדות ונתת לה לגעת בך״ צעקתי ונייתן התחיל לבכות.
״ואת חושבת שמה שאת עושה זה בסדר?״ לוקאס אמר בעצבים והרים את נייתן מנסה להרגיע אותו ״אתה עצבני עלי שיש לי בפעם הראשונה בחיי חבר אמיתי שהוא לא קשור אלייך?״ הרגשתי את כל העצבים מחממים לי את הגוף ״כן סול אני עצבני שכל פעם שאנחנו רבים את ישר רצה אליו ואני בן זונה אם הוא לא דלוק עלייך״ לוקאס אמר ״אין לך את הזכות בכלל לכעוס עלי, אני לא זאתי שמפלרטטת עם המזכירה שלי כאילו אני לא בזוגיות״ אמרתי לוקחת את נייתן שעדיין בוכה ועולה איתו לחדר.
שמעתי את הדלת נטרקת ואת לוקאס נוסע. התחלתי לבכות עם נייתן, אני שונאת שאני ולוקאס רבים זה נותן לי את ההרגשה הכי מגעילה בעולם.