אני ולוקאס כבר לא מדברים חודש מאז הפיקניק וקשה לי, כל כך התרגלתי אליו והוא פשוט נעלם בבום. אני מרגישה כל כך דפוקה שבאתי לנשק אותו. כל פעם שניסיתי לתקשר איתו הוא התחמק ממני עד שכבר הבנתי את הרמז וכבר הפסקתי לנסות.
הבטן שלי כבר יוצאת ממש אפילו שזה נורמלי אני כבר בחודש שישי, אני מפחדת מחודש תשיעי אני בטח אהיה טנק.
החלטתי ללכת לעשות קצת קניות לבית ובמיוחד לבטן שלי שנהיו לה חשקים מוזרים מיום ליום נגיד אתמול אכלתי עגבניה עם שוקולד, מי בכלל חשב על השילוב הזה?
כשהגעתי לסופר הרגשתי כאילו הגעתי לגן עדן ובא לי פשוט לאכול את כולו.
לקחתי עגלה והתחלתי להעמיס שטויות וסתם דברים שאני לא באמת נוגעת בהם אבל זה חובה שיהיה בכל בית. פעם הם היו שימושיים עכשיו אין מי שיבשל אותם.
התקדמתי לקופה לאחר שלקחתי מלא שטויות. הסתכלתי על העגלה שלי ואז שכחתי להביא גלידה אז הלכתי הכי מהר שאני יכולה.
פתחתי את המקפיא ובאתי להוציא את הגלידת בנד אנד ג׳רי האחרון שהיה אך מישהו חטף לי אותו ״היי זה שלי״ הסתובבתי וראיתי את לוקאס. הייתי בהלם שזה לוקאס וגם לפי המבט שלו הוא גם היה מופתע.
״היי״ אמרתי נבוכה ״היי״ לוקאס אמר בחזרה ״תקח את הגלידה, אני אקח משהו אחר״ אמרתי וישר הסתובבתי למקפיא מחפשת גלידה אחרת לקחת ״קחי, אני יודע שאת לא אוהבת באמת גלידות אחרות״ לוקאס הציע לי את הגלידה ״אני בהריון אני עכשיו אוהבת הכל״ אמרתי ולקחתי גלידת מגנום בקופסה, הגלידה השניה האהובה עליי שבקופסה.
״מצאתי״ אמרתי וחייכתי חיוך קטן והתחלתי לחזור לקופה.
העברתי את כל הדברים לשקיות ובאתי לקחת את הכל לרכב אך פתאום לוקאס הופיע משום מקום ״אני אעזור לך״ לוקאס אמר וידעתי שאין טעם להתווכח איתו. לאחר שהכנסנו את השקיות לבאגז׳ הודיתי ללוקאס ובאתי להכנס לרכב אך הוא עצר אותי.
״סול אני מצטער״ לוקאס אמר וישר עלו לי דמעות. כוס אמא שלך הריון מטומטם. ״לוקאס אין לך על מה להצטער, זאת הייתה אני שבאתי לנשק אותך. אני מבינה למה התרחקת ממני״ אמרתי בהבנה ובכאב כי אני כל כך מתגעגעת ואוהבת אותו.
מה? אני חשבתי את זה עכשיו???
״סול אחרי היום הזה הבנתי שאני אוהב את נטע ורציתי לוודא את זה, בגלל זה התרחקתי כל כך״ לוקאס אמר והרגשתי שהלב שלי נשבר.
לא הרגשתי ככה בחיים עם אף בן שהייתי איתו וגם כשלוקאס היה עם מישל בחיים לא כאב לי ככה, כנראה לא הרגשתי ככה אף פעם לא אהבתי מישהו כמו שאני אוהבת את לוקאס ואף פעם לא חשבתי שמישהי יכולה להחליף אותי אבל עכשיו כשיש מישהי שהחליפה אותי ואפילו יותר טובה ממני זה מה שעורר אותי.
״אני שמחה בשבילך״ אמרתי עם החיוך הכי טוב שיכולתי להוציא ״הכל טוב בנינו נכון?״ לוקאס שאל והנהנתי בחיוב ״אני ממהרת, תודה לוקאס״ אמרתי וישר נכנסתי לרכב מבלי אפילו לשמוע ביי ממנו.
בכיתי כל הנסיעה וגם כשהגעתי הביתה פשוט אכלתי את הגלידה שלי ובכיתי.
לא אהבתי את זה שאני בוכה בגלל לוקאס כי היה לי מיליון הזדמנויות לחזור אליו ולקחתי אותו כמובן מאליו. איך אני אהיה מסוגלת להסתכל על שניהם? איך אני אהיה מסוגלת להסתכל על נטע? היא הייתה כל כך טובה אליי ואני אוהבת אותה באמת אבל אני אוהבת גם את חבר שלה וזה בגידה בעיניי.
למה אי אפשר להשתלט על רגשות?
נרדמתי על הספה לאחר שראיתי איזה סדרה ששודרה בלייב וכשהתעוררתי הטלוויזיה הייתה כבויה עם האורות וישר קיבלתי דה זה וו מאותו יום שלוקאס התעצבן עליי.
״מישהו כאן?״ שאלתי ולקחתי סכין מהמטבח. הסתובבתי מהבית וראיתי שהדלת של המשרד של פול פתוחה וזה אף פעם לא פתוח. נכנסתי כולי משקשקת וראיתי שמישהו פרץ לבית.
התקשרתי ללוקאס כשכולם בלחץ ומפוחדת אבל לוקאס לא ענה עד הפעם השלישית בערך שהתקשרתי.
״היי סול אפשר לחזור אלייך אני באמצע משהו״ לוקאס אמר ונזכרתי במה שהוא אמר לי ״זה חשוב?״ לוקאס שאל ״הא לא משנה״ אמרתי וניתקתי לאחר שנפרדתי ממנו.
התחלתי לפחד ממש, נעלתי את כל הבית אבל הפחד עדיין נשאר ומה שעוד יותר הפחיד אותי זה ש״הגנב״ לא לקח איתו כלום.
התקשרתי לאן אבל היא לא ענתה גם והרגשתי שאני משתגעת ושאני לא יכולה להשאר בבית לבד.
יצאתי ונעלתי את הבית אחרי. נסעתי לדינר שפעם אהבתי ממש ללכת לשם. הזמנתי לעצמי דונאטס וחלב קר ופשוט ישבתי שמה והייתי בפלאפון אפילו שבתכלס לא היה לי מה לעשות בו.
לאחר בערך רבע שעה כבר נהיה לי משעמם אז שילמתי ויצאתי. לא ידעתי מה לעשות, החלטתי הפעם לנסוע לבית של לוקאס למרות שאני רוצה להתרחק אבל באמת שאין לי מישהו אחר שאני מספיק בטוחה ללכת אליו בלי שום הודעה.
הגעתי לבית של לוקאס, זה היה נראה כאילו הם עושים שמה אירוע או משהו. דפקתי בדלת ואן פתחה לי "סול מה הצלחת בסוף להגיע?" אן שאלה ולא הבנתי מה היא רוצה. "למה את מתכוונת? להגיע לאן?" שאלתי והרגשתי כל כך מבולבלת "מסיבת פרידה מלוקאס" אן אמרה ובדיוק לוקאס הופיע עם אחד מהחברים שלו. לוקאס היה מופתע לראות אותי "למה מסיבת פרידה?" שאלתי את לוקאס ואן הבינה שהוא לא סיפר לי "אני מצטערת לוקאס חשבתי שהיא יודעת" אן אמרה והלכה "יודעת ממה?" התחלתי להתעצבן "אני טס עם נטע לישראל בעוד שלושה חודשים" לוקאס אמר והייתי כל כך מופתעת "מתי תכננת לספר לי על זה?" שאלתי אני כבר לא יודעת אם אני יותר עצבנית מזה שהוא לא סיפר לי או יותר פגועה.
לוקאס לא ענה לי ובקושי היה מוכן להסתכל לי בעיניים "לא התכוונת" אמרתי וליבי נשבר.
התחלתי ללכת לכיוון הרכב שלי "סול חכי" לוקאס תפס את ידי וסיבב אותי "אני פחדתי מהתגובה שלך, פחדתי מהסיטואציה שאנחנו בה עכשיו" לוקאס אמר "ומה אתה חושב שהיה קורה אם לא היית מספר לי ופשוט טס?" שאלתי פגועה "לא יודע" לוקאס ענה והתשובה שלו פשוט הרגיזה אותי. "עד שסופסוף חשבתי שיש לי מישהו שאני יכולה לבטוח בו שיהיה שמה בשבילי עוד פעם הוא נוטש אותי אבל למה אני מתפלאה בכלל? אתה כבר עשית לי את זה בעבר" התחלתי לבכות "סול זה לא נכון, אני כאן בשבילך בכל מה שתצטרכי" לוקאס אמר "כן לוקאס? איפה היית היום שפרצו לבית שלי? איפה תהיה בלידה שלי? אל תשכח שאני עוד שלושה חודשים יולדת. איפה היית בחודש הזה?" צעקתי על לוקאס ואנשים התחילו לצאת ולצפות בנו כולל נטע "פרצו לך לבית?" לוקאס שאל "זה לא משנה עכשיו, תהנה במסיבה שלך" דחפתי את לוקאס, נכנסתי לרכב והתחלתי לנסוע לבית שכולי דמעות.
YOU ARE READING
you're my drug
Storie d'amoreסול לואן בת 22 היא ילדה טובה שמצייתת למה שאומרים לה, היא גם בת יחידה למשפחת פשע שהוריה מכינים אותה ליום הגדול בחייה ליום בו היא ולוקאס ברדוגו בן למשפחת פשע הכי גדולה במזרח. הוריה של סול מכינים אותה לחיים שהיא הולכת לעבור עם לוקאס וסול מרגישה מוכנה...
