you're my drug

Chapter 48 - the plan

נקודת המבט של לוקאס:

בזמן האחרון התרחקתי ממש מנטע כי פשוט לא יכולתי להסתכל עליה, הרגשתי בוגד.
סול לא יצאה לי מהראש, כל דבר קטן הזכיר לי אותה ועד כמה בא לי להיות איתה.
בזכות המספר שסול הביאה לי הצלחנו לאתר את נואל וזה הולך להגמר מחר.
אני לא אתן לו לפגוע בסול יותר, ואני לא אתן לו לגלות לכולם מה הסוד שלי. אני לא יכול לתת לזה לקרות.
חזרתי לבית לאחר שסגרנו את התוכנית למחר וראיתי את נטע במטבח מכינה ארוחת צהריים.
״היי״ אמרתי וישר נטע חייכה כשראתה אותי ״היום סיימת מוקדם״ נטע אמרה ״כן מחר אבל הולך להיות יום ארוך״ נאנחתי.
״אתה רעב?״ נטע שאלה והנהנתי בחיוב.
״למה יום ארוך מחר?״ נטע שאלה והניחה מולי צלחת עם אוכל.
״אני עובד עד מאוחר ואז יום אחרי הטיסה שלנו״ אמרתי ונטע התרגשה כל כך ״אני לא מאמינה שזכרת״ נטע נישקה אותי וישר זה עשה לי דה זה וו לאותו יום עם סול.
״הכל טוב?״ נטע שאלה אותי ״כן למה?״ שאלתי וראיתי שיש לה מטען כלשהו.
״אתה בשבוע וחצי האחרונים התרחקת קצת, קרה משהו?״ נטע שאלה והרגשתי כל כך לא בנוח. ״סול אמרה לי שהיא אוהבת אותי״ אמרתי לנטע את האמת, לא יכולתי לשקר לה. ״אתה אוהב אותה נכון?״ נטע שאלה ושמעתי את קולה נשבר כשהיא שאלה את זה.
״נטע״ אמרתי ונטע הנידה את ראשה בשלילה ״זה בסדר, לוקאס אני לא עיוורת ראיתי את זה מהרגע הראשון שראיתי את שניכם ביחד. זה לא היה איזה סוד גדול אבל החלטתי להתעלם מזה״ נטע אמרה ״רגע מה? נטע״ אמרתי ״די לוקאס, אתה לא צריך לבוא איתי לישראל כי אתה מרחם עליי. לך אליה מגיע לכם להיות מאושרים ביחד״ נטע אמרה ועלתה מהר לחדרה אפילו לא הספיקה לאכול.

נתתי לנטע קצת להרגע והחלטתי לגשת אליה. נכנסתי לחדר וראיתי את נטע אורזת. ״היי לאן תלכי?״ שאלתי את נטע והיא התחרפנה ״לא יודעת פשוט לצאת מכאן״ נטע אמרה אפילו לא מסתכלת עליי ״נטע בואי אליי״ אמרתי ״לא״ נטע אמרה ״נטע תרגעי״ תפסתי אותה.
״לוקאס אני מושפלת, אני לא יכולה להשאר כאן״ נטע אמרה ״נטע ממי את מושפלת?? אין לך לאן ללכת עכשיו. תשארי כאן עד הטיסה ומבטיח שאם אני מפריע לך אני אנסה להיות כמה שפחות בבית. אני לא רוצה שעכשיו תבזבזי עוד כסף שאין לך לבית מלון״ אמרתי ונטע הנהנה את ראשה ״תודה לוקאס, אני צריכה ללכת״ נטע ברחה מהבית אבל ידעתי שהיא תחזור.
אני לא מאמין שאני בסוף לא טס לישראל.
בא לי לרוץ לסול עכשיו ולהגיד לה שאני שלה אפילו שאני לא יכול. זה עדיין לא הזמן. בתקווה שכל הסיפור הזה יסתיים היום ובאמת נוכל להיות ביחד לנצח.
נסעתי לבית השני שלי והתחלתי לארגן דברים למחר. הנחתי את הכלי נשק שלי למחר עם הבגדים. זהו הכל הולך להסתיים מחר.

קמתי בחמש בבוקר והתחלנו בנסיעה לשם, כל אחד עם רכב אחד ומצד אחר.
הגענו למיקום שבו הפלאפון שסול הביאה לי אמור להיות. ירדנו בערך 100 מטר מהמקום והתחלנו ללכת ברגל.
היה שמה בית מבודד באמצע היער. קבוצה ראשונה נכנסה ולאחריה הקבוצה שלי ואז עוד קבוצה מאחורי.
בדקנו את הבית בשקט אבל היה משהו מוזר במקום הזה, הוא היה שקט מדי בשביל להיות מקום מכסה של נואל.
הפלאפון שלי לא הפסיק לצלצל וראיתי שזאת אן, בדרך כלל היא לא מתקשרת כל כך הרבה.
״הלו״ עניתי בשקט ״לוקאס אתה חייב להגיע לכאן, סול יולדת״ אן אמרה ופשוט ניתקתי.
אני לא מפספס את זה. סול סומכת עליי, אני לא אאכזב אותה שוב.
עלינו לקומה השניה ואז ראינו מלא שומרים והתחלנו קרב יריות ובינתיים אני ראיתי את נואל מנסה לברוח ולא יכולתי לתת לו לעשות את זה.
רדפתי אחריו עם עוד 2 שקראתי להם ובינתיים שהשאר בקרב עקבתי אחרי נואל עד שהיה לו מבוי סתום בין לקפוץ מהקומה השלישית או למות.
״נואל זהו, הסיפור שלך נגמר כאן ועכשיו״ אמרתי וכיוונתי את האקדח לראשו של נואל.
״עכשיו אני סופסוף אוכל להחזיר לך אחרי כל הדברים שעשית לי ולאנשים שקרובים אליי״ אמרתי בכעס ונואל התחיל לצחוק ״אתה בטוח שאני זה שעשיתי את כל הדברים האלה?״ נואל שאל והבנתי טוב מאוד למה הוא התכוון.
״נואל תזהר עם מה שאתה הולך להגיד אל תשכח שאני זה עם הכח עכשיו״ צעקתי ״אתה יודע שהמאוחר או במוקדם סול תגלה את הפרצוף האמיתי שלך״ נואל אמר והעפתי לו בוקס ״שלא תעז להגיד את השם שלה יבן זונה״ צעקתי והבאתי לו עוד אגרוף.
״חשבתי שסול יותר חכמה מלחזור אלייך״ נואל חייך ״אתה מת״ אמרתי ברעילות, הרבצתי לו עד שהוא מת.
ירדתי ללמטה וראיתי שהם סיימו כבר את העניינים. נסעתי לבית חולים בו סול יולדת ורצתי לחדרה ישר שהמזכירה אמרה לי וקצת פילרטטה איתי.
ראיתי את המשפחה של פול מחוץ לדלת ״תכנס, חיכינו לך״ ג'ייקוב אח של פול אמר ונכנסתי לחדר רואה את הקטנה שלי מזיעה.
״קטנה שלי״ אמרתי והחזקתי לה את ידה ״לוקאס״ היא אמרה ועוד פעם לחצה.

לאחר עשר שעות שסופסוף סול ילדה ניקו אותה ואת הילד. ״לוקאס תשמור עליו״ סול אמרה לי והלכה לישון. אחרי שלא עזבתי את הילד לשניה כי אני יודע שאבא של סול רוצה אותו והוא יעשה הכל כדי לתפוס אותו.
״לוקאס היא התעוררה, כדאי שתלך אליה״ אן אמרה ״אבל הילד״ אמרתי ״אל תדאג אני כאן לשמור עליו״ אלינור אימו של פול אמרה לי והלכתי לסול.
נכנסתי לחדר רואה את סול שוכבת על מיטתה נראית עייפה כל כך. ״לוקאס הגעת״ סול הייתה נראית מאושרת ברגע שנכנסתי לחדר ״קטנה שלי איך אני יכול לעזוב אותך?״ שאלתי ונישקתי את ראשה ״מה עם הטיסה שלך?״ סול שאלה ״אין טיסה, סול אני נשאר פה איתך״ אמרתי ״מזאומרת?״ סול הייתה נראית כל כך מבולבלת.
נישקתי את סול ״אני אוהב אותך סול לואן״ אמרתי והיא פשוט משכה אותי לעוד נשיקה.