you're my drug

Chapter 30 - brake

השבוע האחרון היה פשוט מושלם. אני ופול כל היום היינו במיטה ובקושי ראינו אור יום.
אני לא מאמינה שאני פאקינג מאורסת לחצי השני שלי, שאני באמת זכיתי בבן אדם כמו פול שאוהב אותי ללא תנאים.
״אהובה שלי את יודעת שמחר נגמר לי החופש״ פול ליטף את שיערי ״אוף אל תזכיר לי את זה״ אמרתי ונהניתי קצת עצובה שהשבוע הזה נגמר כל כך מהר. ״לא נורא יפה שלי, יש לך הרבה מה לעשות״ פול אמר וישר עלה לי חיוך כשאני חושבת שאני הולכת לארגן את החתונה שלנו ואני כל כך מתרגשת.
״אני כבר לא יכולה לחכות שנתחתן כבר ותהיה שלי לעד״ אמרתי ״אני גם״ פול אמר והתחיל לנשק אותי ולאט לאט ירד עד שהגיע לחזה שלי שהוא מעך אחד ואת השני הוא התחיל למצוץ.
״פול״ גנחתי את שמו ופול פשוט נכנס לתוכי ״פאק״ פול גנח כשהיה בתוכי ״את שלי לעד״ פול לחש לאוזני ונהיה יותר אגרסיבי והרגשתי את הגוף שלנו משתלבים אחד עם השני כאילו נועדנו אחד לשני.

לאחר שהתקלחתי פול אמר לי לבוא ללמטה כי הוא הכין לי הפתעה. ירדתי ללמטה ופתאום ראיתי שהוא הכין לנו פנקייקים ומזג לנו יין לבן. ״זה מושלם״ אמרתי ובדיוק פול הסתובב וכל הפנים שלו היה קמח וזה גרם לי לצחוק. ״מה את צוחקת?״ פול שאל אותי ועשה את עצמו כועס. הוצאתי את הפלאפון שלי וצילמתי אותו ״היי אם את מצלמת לפחות שזה יהיה שתינו״ פול אמר והפכתי את המצלמה וצילמנו כמה תמונות ״עכשיו תעשי סרטון שנראה את זה בעוד 10 שנים״ פול אמר והתחלתי להפעיל סרטון פתאום פול מרח עליי בלילה של פנקיק על האף והלחיים ״פוללל״ צעקתי ופול צחק עליי ״אני אחזיר לך״ אמרתי עושה את עצמי כועסת ופול חיבק אותי מאחורה ״אישתי אומרת שהיא תחזיר ליה אבל כולנו יודעים שהיא לא תצליח״ פול אמר למצלמה ״אני אצליח״ אמרתי וקרצתי למצלמה ״עוד נראה״ פול אמר ומרח את הקמח שיש לו על הפנים על הפנים שלי ״פול אבל התקלחתי״ אמרתי בקול בכייני ״די יפה שלי כבר עבר ראש השנה ממזמן״ פול אמר ועשיתי פרצוף חמוץ ״אני אחזיר לך, אתה עוד תראה״ אמרתי וכיביתי את המצלמה.

לאחר שניקינו את כל הבלגן שפול עשה ישבנו לאכול והייתי מופתעת מזה שפול הכין את הפנקייקים האלה. ״אמאלההה זה טעים״ אמרתי אוכלת אחד אחרי השני ״דובה תרגעי זה לא יברח לשום מקום״ פול אמר וחייך חיוך מסופק ״אני ממש רעבה״ אמרתי והייתי מופתעת מעצמי שאני אוכלת כל כך הרבה.
״אהבה שלי תאכלי כמה שבא לך יותר טוב״ פול אמר ולקח ביס מהפנקיק, הפלאפון של פול צלצל ״מצטער בייב אני חייב לענות לזה״ פול אמר והנהנתי לאישור.
החלטתי לקחת הפסקה קצת מהפנקיקים אך לפתע הרגשתי בחילה וישר רצתי לשירותים והכנתי את כל הפנקייקים שאכלתי. מה יש לי?

יצאתי מהשירותים וראיתי שפול עדיין מדבר בפלאפון אז החלטתי לפנות כי אני יודעת שפול לא יאכל אם הוא עושה הפסקה באמצע האוכל. לאחר שפניתי ושטפתי כלים פול עדיין היה בפלאפון, מעניין על מה השיחה הזאת שהיא כזאת ארוכה.
שמתי את במשקפי קריאה שלי ופתחתי את המחשב והמשכתי לתקן את הסיפור של פול.
אני רוצה להביא לו ביומולדת שלו שעוד מעט קרב, אני מקווה שהוא ישמח.
״היי״ פול נישק אותי מאחור וישר סגרתי את המחשב ״היי״ אמרתי ״עם מי דיברת כל כך הרבה זמן?״ שאלתי ופול התיישב לידי ״סתם את יודעת עבודה״ פול קירב אותי אליו ״מה קרה?״ שאלתי ״סתם כנראה עוד שבועיים אני לא אהיה בבית שבוע בערך״ פול אמר וברגע שהוא אמר את זה הרגשתי הרגשה רעה בנוגע לזה.
״אבל זה יוצא על היומולדת שלך״ אמרתי קצת עצובה ״אני יודע אבל זה חשוב״ פול אמר וליטף את שיערי. הרגשתי קצת מאוכזבת כי תכננתי כל כך הרבה דברים ליומולדת שלו ועכשיו זה לא יקרה. ״מה תכננת לי משהו?״ פול שאל וראיתי שהוא נהיה עצוב ״לא ממש הספקתי״ אמרתי עם חיוך מזוייף ״יופי אני מבטיח לך שברגע שאני אחזור נעשה כל מה שבא לך״ פול אמר וזה גרם לי להרגיש קצת יותר טוב.

אני ופול ראינו סרט עד שהוא נרדם ואני המשכתי עם הסיפור עד ואני לא מאמינה שנשאר לי רק עוד 2 פרקים ואני יכולה כבר לעצב ולשלוח את זה לבית דפוס.
הלכתי לישון ששמתי לב שנהיה כבר מאוחר וכשקמתי בבוקר כבר פול לא היה לצידי אך הוא השאיר פתק.
׳לאישתי,
אני מקווה שהחיים שלנו יראו בדיוק כמו השבוע המושלם הזה איתך!
אני מצטער שהייתי צריך ללכת מוקדם.

אוהב אותך הכי בעולם, שלך, פול.׳

קראתי את הפתק וזה כבר עשה לי את הבוקר טוב יותר עד שהרגשתי עוד פעם בחילות נוראיות ורצתי לאסלה והתחלתי להקיא. מה יש לי? אולי אכלתי משהו מקולקל?
לאחר שהרגשתי שהבחילה עוברת קמתי מהרצפה, צחצחתי שיניים ונכנסתי למקלחת מרגישה כאילו זה יעזור לי עם הבחילות.
יצאתי מהמקלחת והחלטתי היום לבקר את פול בעבודה. התקשרתי למשרד של פול והמזכירה שלו ענתה ״שלום״ היא ענתה ״היי רק רציתי לדעת אם פול במשרד״ אמרתי ״סליחה עם מי אני מדברת?״ המזכירה שלו שאלה אותי ״עם סול ארוסתו״ עניתי ״רק רגע״ היא העבירה אותי לממתינה לכמה שניות ״היי כן הוא כאן אך הוא בפגישה רוצה להשאיר לו הודעה?״ היא שאלה ״רק רציתי לדעת מתי הוא בפגישה?״ שאלתי ״עד אחת״ המזכירה שלו ענתה ״תודה״ אמרתי וניתקתי.

לאחר שסיימתי עוד חצי פרק לתקן ראיתי שכבר 12:30 אז החלטתי להתחיל להתארגן.
שמתי שמלה צהובה עם פרחים קטנים בצבע אדום ולבן, לבשתי סניקרס לבנות של נייק, התאפרתי קצת, השארתי את השיער שלי פזור ונסעתי למשרד שבו פול עובד.
הגעתי ב13:15 בגלל שעצרתי לקנות לו קפה קר ואני התפללתי שלא פיספסתי אותו או שהוא לא נכנס לעוד פגישה. נכנסתי וראיתי את המזכירה שענתה לי והיא הייתה מהממת. ״היי אני סול, פול במשרד?״ שאלתי ״כן, להגיד לי שאת כאן?״ היא שאלה אותי ״לא תודה, אני רוצה להפתיע אותו״ אמרתי והיא חייכה לי.
דפקתי ונכנסתי למשרד של פול רואה אותו מדבר בפלאפון עם גב אליי ״בשדרה 3 בברוקלין?״ פול שאל ״טוב נפגש שמה עוד שבועיים״ פול אמר והשתעלתי בכח. פול הסתובב בבהלה ״כמה זמן את כאן?״ פול היה נראה לחוץ ״עכשיו נכנסתי״ אמרתי והבאתי לו את הקפה קר שקניתי לו בדרך ״בייב תודה לא היית צריכה״ פול נישק אותי.
״אז למה באת? ועוד ככה?״ פול שאל ״מה זה ככה?״ שאלתי ״לא יודעת את כל כך יפה עם השמלה ועם האיפור זה גורם לי לרצות לקרוע לך עכשיו את הבגדים״ פול לחש לי לאוזן וזה גרם לי להסמיק.
״הלכת כל כך מהר מבלי להגיד יפה שלום אז באתי כדי לראות שהכל בסדר״ אמרתי ״את חושדת בי?״ פול שאל והנדתי את ראשי לשלילה ״דאגתי לשלומך, יש לי במה לחשוד?״ שאלתי מבולבלת ממה שהוא אמר ״לא״ פול אמר ונישק אותי.