כבר אני ופול ביחד חודש ואני מרגישה הבחורה הכי מאושרת על פניי האדמה. פול באמת גורם לי להרגיש טוב עם המצב ולא חרא כמו שהוא באמת.
היום פול לוקח אותי להכיר את המשפחה שלו מכיוון שיש לו אחת כזאת... לעומתי.
אני כל כך מפחדת להכיר את המשפחה שלו. אני מרגישה שעדיין חרוט לי איפשהו בלב המקרה שקרה עם לוקאס. איך הם הולכים להגיב על זה שאני לא יכולה ללדת?
״סול את בסדר?״ פול הניח את כף ידו על שלי כששם לב שאני בפאניקה.
״כן, סליחה פשוט אני לחוצה קצת״ מודה באשמה
״אני מבין, אל תדאגי הם כבר יודעים את זה״ פול אמר והייתי מופתעת כשהוא אמר את זה ״אני מצטער שאמרתי להם אבל לא רציתי שתרגישי אי נוחות״ פול הוא כל כך מתחשב, איך אני יכולה לכעוס עליו על זה?
״איך הם הגיבו?״ לא יכולתי להסתכל על פול ״הם היו קצת מופתעים אך קיבלו את זה, סול את יודעת שזה לא אשמתך״ פול ליטף את פניי והרגשתי שאני נמסה.
״אני אוהבת אותך״ נפלט לי והרגשתי כל כך מובכת וטיפשה שאמרתי את זה, אנחנו כולה יוצאים שבוע ביחד. ״אני גם אוהב אותך״ פול לפתע אמר והרגשתי את הלב שלי נרגע.
פול נישק אותי והרגשתי כל כך ברת מזל שיש לי אותו אחרי כל התקופה החרא שעברתי.
פול ליווה אותי הביתה ״אני אבוא לאסוף אותך בשבע תהיי מוכנה״ פול נתן לי נשיקה אחרונה ונכנסתי הביתה, רואה את אמי יושבת בספה ממתינה שאני אחזור.
״ילדה שלי סופסוף חזרת״ אמי באה להביא לי חיבוק אך נרתעתי ממנה ״מה את רוצה?״ שאלתי באדישות ״סול אני מצטערת, אני כל כך מתביישת״ אמי לא יכלה להסתכל עליי ״את אמורה להתבייש, אמא את כל מה שהיה לי! בגללך חזרתי לגיהנום הזה, בגללך אני המנחה של אבא על כל המעשים הרעים שעשה. איך יכולת??״ הרגשתי שאת הדמעות שלי יוצאות מעיניי.
״אני כל כך מצטערת סול, זה לא היה שקר אני באמת שקעתי בחובות ואביך בא אליי עם עסקה שישלם לי על הכל רק אם אני אצליח להשאיר אותך כאן״ אמי אמרה והרגשתי את ליבי מתרסק.
״אני לא מאמינה, את היחידה שבטחתי בה ואפילו את הקרבת את הבת שלך בשביל כסף״ צעקתי על אמי ״צאי מפה״ אמרתי ״סול אני מצטערת את חייבת להבין..״ ״עופי מפה״ צעקתי והיא פשוט יצאה.
למה אני חיה בבומרנג הזה שאני סומכת על אנשים ואז הם מרסקים לי את הלב? איך אני עוד מרגישה משהו? למה אני עוד חיה בכלל?
עליתי לחדרי אדישה למצב מבינה שכבר ללב שלי נמאס להרגיש את הכאב אז הוא פשוט יצר מחסום. התיישבתי על המיטה שלי מסתכלת על כלום ומתחילות להציף אותי מחשבות.
לפתע הרגשתי את ליבי מתחיל לדפוק מהר ואת נשמתי נהיית כבדה, אוי לא זה קורה עוד פעם.
התחלתי לבכות מתסכול, אני לא יכולה כבר עם זה. ניסיתי להרגע אך לא הצלחתי הרגשתי שהמחשבות הרעות משתלטות לי על הגוף ואני פשוט לא מצליחה להסדיר את נשמתי.
ניסיתי להתקשר לפול כמה פעמים אך הוא לא ענה והרגשתי כל כך מתוסכלת. לא ידעתי למי עוד להתקשר אז התקשרתי ללוקאס, לאחר כמה צלצולים באתי לנתק אך הוא ענה.
״הלו?״ שמעתי את קולו האדיש של לוקאס
״לו...קאס״ אמרתי מנסה לדבר הכי ברור שאפשר.
״סול את בסדר?״ לוקאס שאל מבולבל
״לוקאס זה קורה עוד פעם״ אמרתי רועדת
״אני כבר מגיע, תנסי להרגע״ לוקאס ניתק וישבתי על הרצפה מנסה להרגע.
YOU ARE READING
you're my drug
Romanceסול לואן בת 22 היא ילדה טובה שמצייתת למה שאומרים לה, היא גם בת יחידה למשפחת פשע שהוריה מכינים אותה ליום הגדול בחייה ליום בו היא ולוקאס ברדוגו בן למשפחת פשע הכי גדולה במזרח. הוריה של סול מכינים אותה לחיים שהיא הולכת לעבור עם לוקאס וסול מרגישה מוכנה...
