you're my drug

Chapter 49 - name

מצטערת שחיכיתם כל כך הרבה זמן לפרק אבל בסופו של דבר גם לי יש חיים ואני עמוסה בימים האלה ממש אז מודיעה שפרקים לא יעלו בזמן מוקצב אלא מתי שיהיה לי זמן.
אוהבת אותכן מלאאא ❤️

החזקתי את התינוק שלנו פול, הוא היה כל כך יפה אבך רק בגלל שהיה דומה לך היה לו את העיניים שלך שכל כך התגעגעתי לראות ולא חשבתי שאני אי פעם אראה אותם שוב.
פול זה התינוק שלנו, ההמשכיות שלך שיזכיר לי להדבק בדברים החשובים בחיים כמו שאתה נדבקת לשלך, אני אוהבת אותך ואני אגדל את הילד הכי מושלם בעולם, שילך רק בדרכים הטובות שאתה היית הולל בהם. אני מבטיחה.

היום אני סופסוף חוזרת לבית וגם אומרת לכולם את השם של הבייבי שלי.
כשראיתי אותו הרגשתי שכל העולם שלי פתאום מתבהר ונהיה כל כך פשוט ויפה למרות שזה ההפך מזה.
אני כל כך שמחה מהמצב שלי היום, אני עברתי את הלידה, יש לי ילד שלא חשבתי שאי פעם יהיה לי, ויש לצידי את הגבר שאני אוהבת. מה אני צריכה יותר מזה?
הגענו והיה לנו כמה שעות להתארגן לפני שאנחנו הולכים למסיבה שההורים של פול אירגנו ששמה אני אכריז על השם של הקטן שלי.
אני כל כך מתרגשת!!!!

״פאק את כל כך יפה״ לוקאס אמר אחרי שהוא הכניס את כל התיקים שלי והתיישב לידי ״אני נראית כמו חרא עכשיו, איזה יפה?״ כולי מוזנחת עוד מהבית חולים ״את בכל מצב יפה״ לוקאס אמר ונישקתי אותו. פאק אני כל כך התגעגעתי לשפתיים שלו שלא בא לי להתנתק ממנו לשניה.
״לוקאס תודה שנשארת בשבילי״ אמרתי והחזקתי את ידו ״אני אוהב אותך סול, ואני מבטיח שאין מה שיפריד בנינו עכשיו לא משנה מה״ לוקאס אמר עם החיוך הממיס שלו.
אחרי שלוקאס דאג לילד שלי בזמן שהתקלחתי, לוקאס הלך להתארגן למסיבה בזמן שאני גם מתארגנת ומארגנת את התינוק.
לאחר שסיימתי להתארגן ינקתי את התינוק וראיתי האנטומיה של גריי בטלוויזיה.
״הגעתי״ לוקאס נכנס שכולו עם בגדים יפים ותספורת. אמאלה איך בא לי לקרוע לו את כל הבגדים עכשיו.
״אוי סליחה אני מפריע?״ לוקאס שם לב שאני באמצע לינוק ״הכל טוב בוא שב איתי״ אמרתי ולוקאס התיישב לידי ושמתי לו ראש על החזה ״את נראית כל כך שווה ככה״ לוקאס לחש לי באוזן וזה כל כך חירמן אותי.

״שנצא?״ שאלתי את לוקאס אחרי שהתינוק נרדם וסיימתי להניק אותו ״אחרייך״ לוקאס פתח את הדלת ועזר לי עם התיק.
נסענו לביתם של ההורים של פול והם אירגנו מסיבה כל כך יפה ומושקעת שלא ציפיתי לזה בכלל.
נכנסנו וכולם הריעו לנו אפילו אנשים שאין לי מושג מי הם היו שמה אבל זה לא היה אכפת לי העיקר שהם באו לשמוח איתנו זה כל מה שחשוב.
״תודה שבאתם״ אמרתי עם חיוך מכאן עד הירח, זה באמת כל כך שימח אותי.
אחרי שכולם באו ואמרו מזל טוב וראו את התינוק הכנסתי אותו לבית כי היה רועש מדי בחוץ. ״היי את מוכנה?״ אלינור שאלה אותי ״אלינור אני חייבת לך כל כך על זה״ אמרתי ועלה לי פשוט דמעות ״את חלק מהמשפחה, אני אעשה בשבילך הכל״ אלינור אמרה וזה כל כך ריגש אותי ״אלינור אני כל כך מצטערת״ התחלתי לבכות כי אני עדיין מאשימה את עצמי על הרצח של פול כי אם רק לא הייתי דורשת לראות את פול כל זה לא היה קורה.
״סול די, את חייבת להוריד את זה ממך זאת לא אשמתך. את לא ידעת שזה יגמר ככה ואני יודעת שפול היה כועס עלייך אם הוא היה יודע שאת מאשימה את עצמך בזה, בזכותך הוא נפטר לפחות עם חיוך על הפנים״ אלינור חיבקה אותי ושמעתי את קולה נשבר.
אחרי שאני ואלינור נגבנו את הדמעות ירדנו ללמטה סופסוף להכריז על השם של התינוק.
עליתי לבמה שהרגשתי יותר מדי חשופה בה אבל אני יודעת שזה חשוב למשפחה של פול במיוחד שהשם שלהם גדל וצריך להביא להם יותר הערכה וכבוד.

״בטח כולכם מכירים את פול ארוסי המנוח״ בלעתי את רוקי. ידעתי שזה הולך להיות קשה אבל לא עד כדי כך.
״בטח מי שהכיר את פול ידע שהוא היה הבן אדם הכי טהור ומדהים שיש. כשאני איבדתי את הכל וחשבתי שאין דבר כזה אושר ומשפחה, פול הראה לי שיש דבר כזה ואף פעם לא ויתר עלי גם כשרציתי לוותר על הכל פול תמיד היה שמה עם הלב הרחב שלו והראה לי שתמיד יש הזדמנות שניה..״ התחלתי לבכות ״לא באמת היה צריך להכיר את פול כדי לדעת את כל הדברים האלה עליו הוא פשוט קרן את זה״ עצרתי כשראיתי את אלינור נשברת בידיו של בעלה ״פול ידע שאני לא יכולה להביא ילדים לעולם אבל בכל זאת הוא בחר בי מכל הבנות ופול אני מודה לך על זה כל יום כי אם לא אתה אף אחד לא היה בוחר בי ועד היום הייתי בלי האושר הקטן שבזכותך קיים היום זה התינוק שלנו שבחרתי לקרוא לו ניית׳ן פול, אני יודעת עד כמה אהבת את השם הזה ורצית לקרוא ככה לילד הראשון שיהיה לך אז אני מקווה שהגשתי לך את המשאלה כי אתה הגשמת את שלי ואני מבטיחה לך פול שאני אלמד אותו להיות כמו אבא שלו ואת הדרך שאתה בחרת בה לחיות ולהאמין״ התפרקתי על הבמה עד שפשוט ג'ייקוב בא וחיבק אותי שהוא גם דמע ״את פשוט מלכה ואנחנו פה לצידך לא משנה מה״ ג'ייקוב לחש לי ופשוט חיבקתי אותו בחזרה ״תודה״ לחשתי.

כשירדתי מהבמה ראיתי את אבי ולוקאס לידו וידעתי שזה הולך להגמר ברע.
״מה אתה עושה כאן?״ שאלתי בכעס ״אמרת נאום יפה, רואים שלמדת קצת משהו מאבא שלך בסך הכל״ אבי אמר לי ושנאתי את זה שהוא מעז לקרוא לעצמו אבא ״לוקאס אתה נתת לו להכנס?״ שאלתי וראיתי שלוקאס קצת חולם ולא הבנתי מה יש לו ״לוקאס?״ שאלתי והוא התעורר מהמחשבות שלו ״כן, אני הכנסתי אותו״ לוקאס אמר וראיתי שהוא מבולבל ״טוב אני לא רוצה אותך כאן״ אמרתי ״אני רק באתי לראות את הנכד שלי, זה גם לא בסדר?״ אבי שאל והתחלתי לצחוק ״אתה לא הולך להתקרב אליו, אתה לא סבא שלו״ צרחתי עליו ושמתי לב שדי משכתי לעצמי יותר מדי תשומת לב ״את עוד תראי איך הוא יבוא אלי״ אבי חייך והלך.