טוב לפני שאני מתחילה את הפרק אני רוצה להגיד שאתם שימחתם אותי כל כך כשראיתי את כל התגובות של ״תמשיכי״ שכבר הייתי חייבת להמשיך, אני באמת מודה לכם על כל התמיכה הזאת.
השתדלתי לעשות את הכי טוב שלי בפרק הזה ואני מקווה שאני אסיים כבר את הסיפור הזה כמה שיותר מהר כדי שאתם תוכלו להנות יותר ❤️
קריאה מהנה.
נקודת המבט של לוקאס:
כבר שבוע שליאה לא חזרה אליי בעניין של סול ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי, אני מרגיש כאילו אני הולך וחוזר הולך וחוזר עד שאני משתגע במיוחד שהיום אני צריך לפגוש את המשפחה של מישל. ״בייב איפה השמלה של סופיה?״ שמעתי את מישל צועקת לי ״על הכיסא בחדר שלנו" צעקתי חזרה.
לבשתי את החליפה החדשה שלי ויצאנו לבית של מישל. "כמה טוב שהגעתם" אמא של מישל אמרה, עדיין לא יודע אם לקרוא לה גברת לואן התרגלתי כבר לקרוא ככה לאמא של סול. מר לואן לא כל כך חזר לעצמו מאז שסול התאבדה אם היא בכלל התאבדה, הוא כל היום שותה כדי לעבור יום ובצדק אני לא יודע מה הייתי עושה אם הייתי מאבד את סופיה שלי. לפתע צלצול טלפון עצר את השיחה וראיתי שזה מספר חסום, יצאתי למרפסת וסגרתי אחרי.
״ליאה?״ שאלתי
״היי, אני מפריעה?״
״לא, יש חדש?״ שאלתי בלחץ לדעת מה התשובה.
״האמתי שכן, יש מישהי בשם סול לא הצלחתי למצוא את השם משפחה אבל היא גם הצטרפה לא ממזמן לדבר הזה. היא עכשיו בניו יורק אני אשלח לך את הפרטים יותר מאוחר, אני חייבת לזוז״ ליאה אמרה והיא הייתה נשמעה בלחץ
״הכל טוב איתך?״ שאלתי עדיין דואג לה בכל זאת היא הייתה האהבה הראשונה שלי.
״כן״ היא ענתה מהר מידי
״טוב תודה, אם את צריכה עזרה במשהו תתקשרי אני זמין 24/7״ אמרתי והשיחה התנתקה.
חזרתי לשולחן מתיישב והמצב רוח שלי עלה בידיעה שאולי הקטנה שלי חיה. ״הכל טוב?״ מישל שאלה בלחש והנהנתי בחיוב ״מי זה היה?״ ״סתם עבודה את יודעת״ אמרתי והמשכנו לאכול.
התלבטתי אם לספר למר לואן על המידע שקיבלתי על סול אולי זה יעזור לו לשפר את המצב רוח אך ידעתי שזה עדיין מוקדם מידי אז דחיתי את זה עד שאני אדע שזאת באמת היא.
YOU ARE READING
you're my drug
Romanceסול לואן בת 22 היא ילדה טובה שמצייתת למה שאומרים לה, היא גם בת יחידה למשפחת פשע שהוריה מכינים אותה ליום הגדול בחייה ליום בו היא ולוקאס ברדוגו בן למשפחת פשע הכי גדולה במזרח. הוריה של סול מכינים אותה לחיים שהיא הולכת לעבור עם לוקאס וסול מרגישה מוכנה...
