you're my drug

Chapter 19 - r u coming?

אחרי שדיברתי עם לוקאס באותו יום השיחה הזאת לא יוצאת לי מהראש ואני לא יודעת מה לעשות.
אני משתגעת.
לראות את לוקאס במסעדה היה מפתיע במיוחד שהייתי בטוחה שהוא לא ימצא אותי אבל כמו כל פעם הוא מצא. כל כך התגעגעתי אליו גם אם לא רציתי התגעגעתי לקול העבה, ליופי החסר תקדים, לתשוקה, לעיניים שטבעתי בהן, למישהו שיקרא לי בשמי האמיתי, לתחושה שמישהו מגן עליי. לא, לתחושה שהוא מגן עליי.
הוא גידל שפם וזקן שהוסיפו כל כך למראה שלו, הוא קצת הזניח את עצמו אבל הוא עדיין נשאר כל כך מושלם.
המחשבה על אמי לא יצאה לי מהראש, בטח היא סובלת ואם היא סובלת, אני סובלת פי מיליון. אני לא יכולה להרשות שאמא שלי תסבול בגללי, היא סבלה מספיק.

״נוני את בסדר?״ טום שאל אותי שם לב שאני חושבת הרבה ״כן״ חייכתי חיוך מזוייף וטום קם עצבני ״תפסיקי לשקר עליי, את לא מבינה שאת לא צריכה לשקר לי בשום נושא״ טום היה עצבני, הוא שם לב שאני משקרת עליו אך אני לא מסכימה לספר לו כי הוא בחיים לא יסלח לי על זה ואני אוהבת אותו כל כך.
הוא הצליח כמעט להשלים לי את החור בלב שהיה לי. אני לא מוכנה לעזוב אותו במיוחד לא בגלל זה.
״נווה (השם המזוייף שלה) אני נשבע שאם לא תגידי לי עכשיו את כל האמת אז אני הולך עכשיו״ טום אמר
״זה כלום באמת״ אמרתי עוד פעם מחייכת ומתאמצת יותר שזה יהיה אמין.
״ביי״ טום בא לצאת אך תפסתי אותו ״טוב אני אספר לך״ אמרתי, לא מוכנה לוותר על טום כי בין אם אני אגיד לו ובין אם לא זה יגמר.
טום התיישב וחיכה שאני אתחיל.
״אני שקר אחד ענק״ אמרתי ולא יכולתי להסתכל בעיניו של טום ״מזאומרת?״ טום שאל והרים את ראשי שאני אסתכל עליו והיה לו פרצוף מקבל וחם.
״נוני לא משנה מה תגידי זה לא ישנה את האהבה שלי כלפייך ואת יודעת את זה״ טום אמר והרגשתי כל כך מאושרת שיש לו שעוד יותר היה לי קשה לומר לו את האמת.
״אני כל כך מצטערת טום״ אמרתי כשאני מבינה שהוא הולך לשנוא אותי כל חייו.
״על מה?״ טום שאל
״אני לא יכולה לספר לך, זה גדול עליי״ נשברתי והתחלתי לבכות.
טום פשוט קם ״אני באמת לרגע חשבתי שהזוגיות הזאת חשובה לך כמו שהיא חשובה לי, אני פאקינג סיפרתי לך הכל עליי ואת לא מוכנה להגיד לי מה זה הסוד הזה שלך שאת שומרת כל כך הרבה זמן? זאת הבטחת לי שנעשה את זה ביחד״ טום אמר
״אתה לא תבין״ הקול שלי רעד
״אני באמת לא מבין, בגלל זה אני צריך שתסבירי לי שנוכל לעבור את זה״ טום אמר, אני רואה שהוא באמת רוצה את הקשר הזה.
״אני מצטערת טום באמת״ קולי נשבר כאן
״את יודעת מה זה אומר״ טום התחיל וידעתי מה הוא הולך להגיד אבל לא רציתי לשמוע את זה, זה יהיה כואב מידי. אני לא רוצה.
״זה נגמר, כשתחליטי להגיד לי אז אני פה להקשיב״ טום יצא מהדירה ופשוט התחלתי להתפרץ בבכי.
מה עשיתי??? הוצאתי את הבנאדם היחיד שיכולתי לסמוך עליו.

לאחר כמה ימים שהייתי במיטה ולא הלכתי לעבודה החלטתי שאני חייבת ללכת לאימי.
אני הרסתי מספיק אנשים, אני לא מוכנה שאמי תשבר בגללי גם. לא מגיע לה היא הבן אדם הכי חזק שאני מכירה ואני לא אסכים לזה שהיא תשבר גם.
ארזתי מזוודה, הזמנתי כרטיס טיסה לכיוון אחד ויצאתי לשדה תעופה. אני מתפללת שזה לא טעות, אני מרגישה יותר חזקה אבל אני מפחדת שאני אשבר ברגע שאני אראה את כולם.
עליתי למטוס מרגישה את ליבי דופק על 200 ופתאום ראיתי את לוקאס מסתכל בפלאפון.
״נו יאלה גברת תתקדמי״ מישהו מאחוריי אמר לי ולוקאס הרים את ראשו אליי. בהתחלה הוא היה מופתע ואז הוא חייך.
התיישבתי במקומי מסתכלת על החלון ונאנחת. אני לא מאמינה שאני חוזרת לעבר שלי.

נחתנו סופסוף ואני חיכיתי שכל האנשים ירדו כדי שיהיה לי יותר נוח לרדת. לאחר שהרוב ירדו והיה לי מספיק מרחב לצאת, יצאתי והתקדמתי ליציאה.
הגעתי לשדה תעופה רואה את לוקאס מחפש אותי עד שהוא מצא אותי והתקדם אליי.
״אני שמח שהחלטת להגיע בסופו של דבר״ לוקאס אמר ״אני לא באתי בשבילך, באתי בשביל אמא שלי״ אמרתי ״אני יודע אבל בכל זאת אני שמח״ לוקאס אמר וזה האמתי די חימם לי את הלב.
לקחתי את המזוודה שלי מהמסוע ובאתי לצאת לתפוס מונית.
״כנסי״ ראיתי את לוקאס בתוך מכונית שחורה ״אני מעדיפה לנסוע במונית״ סיננתי אותו ״אני מבטיח שאני אסע לכל מקום שתרצי, פשוט כנסי״ לוקאס אמר ונכנסתי למושב האחורי.

נסענו וכל כך התגעגעתי לנופים האלה.
״לאן את רוצה לנסוע?״ לוקאס שאל אותי
״קח אותי לבית של אבי, אני צריכה לדבר איתו״ אמרתי, אני חייבת לעמוד מולו בפעם האחרונה. אני צריכה את בסגירת מעגל הזאת.
לוקאס נסע לבית המוכר שכל כך שנאתי ותיעבתי, לא מאמינה שחזרתי לפה.
״לבוא איתך?״ לוקאס שאל כשהוא עצר מול הדלת.
״אתה בכל זאת הנהג שלי, אז כן״ אמרתי ויצאנו.
לוקאס דפק בדלת וכנראה עובדת חדשה פתחה לנו. ״היי לוקאס, מה שלומך?״ העובדת שאלה ואז הסתכלה עליי בבלבול ״מר נואל פה?״ לוקאס שאל והיא החזירה את מבטה אליו ״כן הוא עכשיו עם סופיה וגיל בחצר, תכנסו״ היא הכניסה אותנו.
הסתכלתי על הבית שפעם הייתי מרגישה בו הכי מוגנת בעולם ועכשיו אני מרגישה כאילו נכנסתי למקום האוייב. כמעט הכל השתנה כאן במקום שהבית הזה היה מלא חיים וצבעים עכשיו הוא מעוצב בצבעים נטרלים ומשעממים.

יצאנו לחצר רואה את אבי משחק עם ילד ועוד ילדה שהייתה כל כך דומה ללוקאס, בשיער ובעיניים.
״זאת הבת שלך?״ שאלתי ״כן״ לוקאס אמר מרוצה ממנה ״יש לה מזל שיש לה אבא כמוך״ אמרתי והתקדמנו אליהם.
״בבא״ סופיה אמרה וזחלה אל לוקאס, לוקאס הרים אותה ונישק אותה. זה היה מרגש לראות אותם ביחד והיה לו כל כך מתאים לו.
״היי לוקאס, מה שלומך?״ אבי קם אומר שלום ללוקאס ״מי זאת?״ אבי שואל בחיוך מקבל. הורדתי את המשקפיי שמש שלבשתי ״היי אבא״ אמרתי ואבי היה נראה כל כך מופתע ״ס...סול?״ הוא גמגם ״ילדה שלי, חזרת אלינו סופסוף״ הוא היה כל כך קר, כמובן מה כבר צפיתי ממנו? שבאמת יבכה כשיראה אותי?
״הילדה שלך מתה ממזמן״ אמרתי מחזירה לו אותה קרירות שהוא מגיש.
״בואי למשרד שלי ונדבר״ אבי התקדם למשרד ואני אחריו.