My (VERY) Hot Mess

פרק 8- "love sick"

ממה שהבנתי דור לא הלך לבית ספר במשך שלושה ימים. הוא אמר שהוא חולה. גל שאל אותי אם אני יודעת מה קרה לו ואמרתי שזה מסובך והוא יהיה בסדר. הוא אמר לי שאמא של דור התקשרה אליו כי היא התחילה לדאוג. מסתבר שלדור יש דלקת ריאות. שזה כבר לא צחוק. ככל שהתרחקתי ממנו יותר מצבו הדרדר והרגשתי אשמה. החלטתי ללכת לבקר אותו. שאלתי את גל מה הכתובת וכתבתי אותה בוויז. לבשתי ג׳ינס קצר וגופייה לבנה. פתחתי את שער הבית ודפקתי על הדלת. אמא שלו פתחה לי. ״היי״ אמרתי. ״שלום מתוקה באת לבקר את דור? ״ ״כן.. אם אפשר״ עניתי ״בטח מה שמך?״
״מור״ עניתי
״את מור?״ שאלה בחיוך.
״כן..״ עניתי מבוישת, זה נשמע כאילו דור דיבר עליי עם אמא שלו.
״ תעלי במדרגות החדר השני משמאל״ אמרה בחיוך.
״תודה רבה״ השבתי.
עליתי במדרגות, קצת התביישתי. יכולתי לשמוע את דור משתעל ואת הכאב שלו כשהוא עושה זאת. דפקתי על הדלת שהייתה פתוחה. ״דור?״ אמרתי בשקט. ״מור? מה.. מה את עושה פה?״שאל בהפתעה.
״איך אתה מרגיש?״ שאלתי והתקרבתי אליו.
״אני בסדר״ השתעל והתיישב כדי לעמוד. הוא היה בלי חולצה והגוף שלו העביר בי צמרמורת.
״מה אתה עושה ! תחזור לשכב״ רצתי לכיוונו ותפסתי בזרועו בעדינות. ״יש לי חום?״ הוא שאל. ״לא נראה לי למה?״ שאלתי.
״כי זה מרגיש לי לא אמיתי״ אמר וחייך במעט הכוח שהיה לו. התיישבתי לידו במיטה. ״אני מצטער מור" אמר
״אל תצטער ״ אמרתי והשפלתי מבט.
״ אז אנחנו יכולים להיות ביחד?״ שאל
״דור אל תהרוס את הרגע״ החזרתי.
״אז את יכולה לפחות לבוא לשכב לידי?״ שאל.
״דור...״ אמרתי
״בבקשה מור״ ממש התחנן
הוא עשה לי מקום ונשכבתי לידו. הוא חיבק אותי כשמצחי נוגע בחזה שלו. שוב היה לו ריח של דור. ריח משכר כזה. ״עכשיו זה כמעט מושלם״ הוא לחש.
ואני מיקמתי את ראשי קרוב אליו יותר. הרגשתי את ידיו נרפות יכולנו להירדם ככה אבל אף אחד לא עצם עין או זז ממקומו. שמעתי את נשימותיו שהיו קטועות כאלה. כאב לו לנשום. ״הלוואי שכל בוקר היה ככה״ הוא אמר ״אני גונבת שמיכות רק שתדע״ אמרתי וצחקתי. ״ את השמיכה הכי טובה שיש״ הוא השיב וצחק. ״חחח מפגר״ אמרתי. הוא נשק לראשי. ואז בעזרת ידו הרים את סנטרי. הסתכלנו אחד על השני. ״למה את עושה את זה לעצמך״ הוא שאל
״אל תהרוס את זה דור״ לחשתי
״זה בדיוק מה שאני עושה מנסה לתקן״ הוא אמר.
״אז אל. אל תנסה לתקן״ התרחקתי ממנו מעט.
״היה איזשהו רגע שרצית אותי בכלל?״ שאל
ואני, התיישבתי נעלתי נעליים וקמתי.
״ביי דור״ אמרתי
״תעני לי ״ אמר
״כל יום. כל רגע״ אמרתי ויצאתי מהחדר.
ירדתי מהר במדרגות ״להתראות מתוקה״ אמרה אמא של דור ״להתראות״ חייכתי אליה.
Dor💪: אני יודע שאת קוראת את ההודעות שלי למרות שאת לא מגיבה אז רק שתדעי שאני עדיין אוהב אותך ואני יודע שאת גם אוהבת אותי. כואב לי להגיד את זה אבל אני כנראה לא מספיק טוב בשבילך. מגיע לך מישהו הרבה יותר טוב ואני מאחל לך שהמישהו הזה יאהב אותך כמו שאני אוהב אותך. מור, הינה אני משחרר, אני מבטיח. את הדבר הכי טוב שיכל לקרות לי אבל כנראה שדברים כאלה לא קורים לכל אחד אוהב אותך 💔

וואו. מה שהילד הזה עושה לי. רק לשכב לצידו וכל השיערות בגופי עמדו, האצבעות ברגלי נמתחו וליבי פעם בחוזקה. אף פעם לא דיברו אלי ככה אף פעם לא אמרו לי את המילים אני אוהב אותך חוץ ממנו. ועכשיו במקום לתת לזה לקרות זה שובר את ליבי עוד ועוד. הריח שלו לא עוזב לי את החולצה ובשבועות האחרונים בכי נהיה משהו בלתי נשלט. לא ידעתי מה לכתוב לו חזרה אז פשוט לא כתבתי כלום. פתאום המילים של שקרנית ופחדנית הידהדו בראשי. הוא צדק, בגלל זה נעלבתי באותו ערב. הוא תמיד צודק.