My (VERY) Hot Mess

פרק 62-״מזל טוב״

דפקתי על הדלת ״סוף סוף״ אמר דור כשפתח את הדלת. השעה הייתה כמעט 00:00 כי ההורים שלי התעכבו. הסתכלתי על השעון ״עברו ארבע דקות מאז שדיברנו״ אמרתי וציחקקתי ״ארבע דקות יותר מדי״ אמר והרים אותי כשעדיין הסתכלתי על השעון. הוא הכניס אותי וסגר את הדלת בעודי באוויר. כרכתי את רגלי סביב גופו וחיבקתי אותו ״אתה לא רגוע היום״ אמרתי בצחוק ״כשאת פה אני רגוע״ אמר בזמן שכבר היינו בחצי של המדרגות. ״כזה רומנטיקן״ הקנטתי אותו כמו תמיד. הוא זרק אותי למיטה ונישק אותי והתחיל להפשיט אותי ״מה נכנס בך?״ שאלתי מופתעת מה נכנס בו שהוא ככה, אבל אני לא התנגדתי בכלל! ״סקס יום הולדת״ אמר בשקט כשנשימותיו מרפרפות על שפתיי ואני התפקעתי מצחוק ״מה מצחיק?״ שאל צוחק בגללי ״אה? מה את צוחקת יפה אחת?״ שאל שוב והפך אותי. עכשיו אני הייתי מעליו. ״בא לי לצחוק״ עניתי והורדתי את החולצה ״חזיה חדשה?״ שאל מסתכל על החזיה הורודה החדשה שקניתי לכבוד היום הולדת ״אוהב?״ שאלתי ״אוהב מאוד אבל חבל שהיא לא תשאר עליך עוד הרבה זמן״ אמר ופתח אותה מהר. הוא נישק אותי לאורך קו החזיה ברכות והוריד לאט את הכתפיות. הסתכלתי על השעון שעל הקיר שמולי והסתובבתי עם הפנים אליו ״מזל טוב״ נישקתי אותו לאט והוא הרים אותי והכניס אותי מתחת לשמיכה שלו. כאילו שתי המילים האלה גירו אותו יותר. הכל הרגיש מהיר אבל נמשך כמעט כל הלילה.

אחרי שגמרנו נשכבנו לישון ״תודה״ ולקח לי טיפה זמן שהבנתי שהוא מתכוון למזל טוב ממקודם נישקתי את ידיו שנכרכו סביבי ושקעתי בשינה עמוקה.

התעוררתי מהרטט של הטלפון שלי שמראה שקיבלתי הודעה. אומייגאד היום המסיבת הפתעה! אני חייבת שזוהר תעזור לי עם המסיבה. השתחררתי מזרועותיו של דור, הוא מילמל משהו בעינים עצומות וחזר לישון. הרמתי את הטלפון וראיתי שהשעה 12:30 עוד שמונה וחצי שעות המסיבה וכלום עדיין לא מוכן. ״הלו? זוהר?״ לחשתי ברעש דרך הטלפון ״היי בובי חחח למה את לוחשת?״ שאלה ״כי דור ישן״ ״כבר לא״ אמר דור בקול ישנוני ועינים עצומות בזמן שזרק עלי כרית. ״אוי סליחה״ אמרתי לו ״טוב אני אסמס לך כבר״ אמרתי לזוהר ״ סבבה״ ענתה
׳תקשיבי אני חייבת שמישהו ילך בסביבות ארבע למועדון החדש וינפח בסביבות ה200
בלוני הליום׳
׳איך אני אעשה את זה לבד?׳ השיבה
׳אני אשלח לך עזרה׳ עניתי לה
׳תמסרי לדור מזל טוב ממני׳

״יש לך מזל טוב מזוהר״ אמרתי ונשכבתי על דור. הוא שכב על המיטה ואני עליתי עליו ״תתארגני כי הולכים תכף למסעדה״ אמר דור ״אני יודעת אמא שלך דיברה איתי על זה״ בכל שנה בכל יום הולדת של אחד מהאחים של דור הם הולכים לאותה מסעדה על הים. המסעדה הזאת היא המסעדה שאבא שלהם היה לוקח אותם אליה וזה אחד הזכרונות החזקים שיש להם ממנו. דור לא מדבר איתו עליו, כנראה שיש לו הרבה כעס כלפיו, אבל יש גם געגוע ואיפשהו גם אהבה.

הגענו למסעדה עם מיכל יגל מאור ודור. המלצרים כבר מכירים אותם ובעל המסעדה מת עליהם ״משפחת כהן? תני להם שולחן מיוחד״ אמר בעל המסעדה למארחת. ״שלום מיכלי, רק משתבחת עם השנים״ אמר ונישק אותה ״מזל טוב דור״ חיבק את דור ״תודה חזי ״בואו כנסו״ אמר חזי. דור אחז בידי והתקדמנו לכיון השולחן. המיקום שלו היה מהמם, משקיף על הים, לא חם מדי, והשמש מאירה אותו באופן הכי מושלם שיש. ״אותך אני לא מכיר״ אמר חזי כשהגיש לנו את התפריטים ״היי אני מור״ אמרתי והושטתי את ידי ״תתרגל אליה למה הבחור לא עוזב אותה לשנייה״ אמר מאור בקול מתגרה והצביע עם ראשו על דור ואז הפנה את מבטו לחזי. אחיזתו של דור בידי התהדקה והוא נשק לכתפי ״מאית שניה״ תיקן יגל ״אלפית שניה״ תיקן מאור ״נו טוב הבנו״ אמר דור ״אין כמו אהבה של צעירים״ אמר חזי ״טוב אני אתן לכם להסתכל על התפריטים״ אמר והלך ״למה אתם חייבים להציק לאח שלכם ?״ אמרה מיכל וצחקה ״מי מציק?״ שאל מאור ״אמא זה בסדר..תאכלס הם יודעים מי השליט בבית״ אמר דור בחיוך ערמומי ״שתוק ילד״ אמר יגל וכולם צחקו ״טוב אנחנו לא באמת צריכים את התפריטים״ אמר מאור ואני בדיוק בחרתי לי מה אני רוצה. רציתי את ההמבורגר ניו יורק האמת לא כזה מוקדם.. זאת נראת לי שעה סבירה להמבורגר. הם סימנו לחזי לבוא ״יאללה דברו אלי״ אמר ״ליידיז פירסט״ אמר יגל וחזי הפנה את מבטו אלי ״המבורגר ניו יורק״ אמרתי ״ממש כהנית אמיתית״ הוסיף חזי ״לא האמנתי שזה יקרה דור...שיחקת אותה״ אמר מאור ומהר מאוד הרגשתי את השפתיים של דור על שלי. לא הבנתי מה ההפתעה וההתרגשות סביב ההזמנה שלי ״מה עשיתי?״ שאלתי ״ברגע זה הצטרפת למשפחה״ קרצה אלי מיכל ״כולנו כמוה״ הוסיף יגל וחייך אלי. מסתבר שזוהי המנה הקבועה שלהם. ״רגע אתם בטוחים שלא תיאמתם את זה?״ שאל מאור ״לא אחי אני נשבע לך!״ ענה דור מאושר כאילו קיבל אוטו חדש. הוא חיבק אותי שאני שעונה עליו ונישק את ראשי ״כמה שאני אוהב אותך ילדה״ אמר ואני הרמתי את מבטי אליו והוא נישק אותי על חצי לחי חצי שפתיים.

אכלנו הכול, טוב אני אכלתי חצי ודור אכל את החצי שהשארתי. עמדנו מחוץ לאוטו שלי, אחרי שכולם נסעו כבר. דור שעון עליו ואני שעונה על דור. רק הסתכלנו אחת על השנייה. הוא הזיז מפרצופי מעט שיער ושם מאחורי אוזניי. ואני העברתי את מבטי לכיון הים שהיה משמאלנו. הנחתי את הראשי על החזה שלו כשראשי עדיין מופנה לים ״אנחנו באמת לא זזים אחד מהשני״ אמרתי והוא צחקק ״כי שום דבר לא שווה אם הוא בלעדיך״ אמר ונישק את ראשי ״שיט מה השעה?״ שאלתי את דור ״עשרים לארבע״ אמר ואני זזתי הצידה כדי לעשות שיחת טלפון ״תיכנס שנייה ותדליק את המזגן אני תכף באה״ אמרתי ״הלו? אייל? אני חייבת שתעזור לי ! אתה יכול ללכת למועדון ולנפח את הבלוני הליום?״ ״בטח אני עוד חמש דקות אצא״ ענה ״תודה אתה מלך ותגיד אמילי באה היום?״ שאלתי כדרך אגב ״לא היא אצל דודים שלה״ ענה ״אה.. חבל״ שיקרתי.

~~~~~~~~~~~
נק מבט של זוהר:
התארגנתי ונסעתי למועדון החדש. נכנסתי וראיתי את אייל מה? מה הוא עושה פה? זאת העזרה שמור סידרה לי ? אני אהרוג אותה! ״זוהר״ אמר בהפתעה ונעמד ״זאת רק אני אתה יכול לשבת״ אמרתי וסיננתי את תגובתו כאילו לא אכפת לי ״מה את עושה פה?״ שאל ״פעם שנייה שאתה שואל אותי את זה מאז שהגעת״ עניתי. הוא שתק, ראיתי שהוא ניסה להתנצל אבל הוא לא הצליח לדבר ״זה בסדר״ אמרתי מסתכלת עליו. הוא ניפח בלון עם המכונה ואז כמו דביל ניסה לנפח אותו יותר גם עם הפה. כשהוא שמע את מה שאמרתי הוא בלע מההליום ונחנק ״זה לא״ אמר בקול ציפציף ושנינו התפקענו מצחוק. ירדו לי דמעות מרוב שזה היה לא צפוי ומצחיק, התגעגעתי לצחוק איתו ככה. ״אני לא מאמין שזה קרה עכשיו״ אמר וניגב את עיניו המבריקות מדמעות.

הטלפון שלו צילצל וקטע את הרגע הלא מציאותי שקרה פה הרגע. זאת הייתה אמילי, יכולתי לראות את התמונה שלה ברקע. ״זה יכול לחכות״ אמר וסינן אותה. אני לא מאמינה שזה קרה עכשיו! המשכנו לנפח בלונים והשיחה התחילה קצת לזרום. אני יודעת שאני מושפלת שנאחזת בכל מה שאני יכולה אבל אני פשוט לא יכולה שלא לרצות לדבר איתו ולהיות לידו. ״זוהר...זוהר הבלון!!״ אמר אייל ולא הספקתי להבין מה קורה והבלון התפוצץ. צרחתי שזה קרה וקפצתי במקומי. הייתי קרובה אליו והוא הסתכל לי עמוק בתוך העיינים ״אופס״ אמרתי ונשפתי להזיז את השיער שכיסה את עיניי. הוא חייך. ״לא השתנית בכלל״ אמר והמשיך להסתכל עליי במבט הזה שלו לשנייה חשבתי שהוא עומד לנשק אותי ״כבר לא ילדה טיפשה״ אמרתי והפניתי את ראשי ממשיכה לנפח עוד בלונים. הרגשתי כאילו הבאתי לו כאפה. השקט שהיה ונשאר עד שהלכתי סיפק אותי. הגיע לו! הגיע לו שיכאב לו קצת, כמו שכאב לי!
{מטרה: 60 הצבעות}