My (VERY) Hot Mess

פרק 46-״מחדש״

***************************
קוראות אהובות שלי ❤️ הייתי ממש חולה בכמה הימים האחרונים וגם היום אז כתבתי פרק בזמן שיכולתי לא הכי טוב שלי וגם לא כזה ארוך אבל זאת גם התקדמות בעלילה
אוהבת המוןןן
***************************

האוטובוס היה מלא חוץ משני מושבים. התיישבתי באחד מהם ואז דור נכנס בריצה, כמעט פיספס את האוטובוס. הסתכלתי מחוץ לחלון והוא התיישב לידי. הוא לא אמר מילה והאמת שחיכיתי שיגיד משהו. ״זה לא הייתי אני שאמר לכולם שאת שלי, כי את לא״ אמר בשקט והרגשתי סטירת לחי. לא יודעת למה.. מצד אחד כעסתי עליו ששמעתי את כל הריכולים האלה אבל מצד שני זה שימח אותי באיזשהו מקום שזה בא ממנו. ״טוב״ השבתי והסתכלתי לתוך עיניו שתמיד ממיסות אותי מחדש ״טוב״ ענה ״יופי״ עניתי ״יופי״ השיב והרגשתי טיפה עצבות בקולו. רגלו נגעה ברגלי. ורציתי להזיז אותה אבל לא הייתי מסוגלת. חום גופו התפשט בכל גופי. ״טוב יש לנו נסיעה ארוכה״ אמר ואני לא השבתי. הוא התמקם ומהר מאוד נרדם.

מצאתי את עצמי ישנה שלובת ידיים איתו וראשי על כתפו. מהר מאוד התעשטתי וניתקתי את עצמי ממנו והוא התעורר. ״זה בסדר מור אני לא נושך״ אמר אבל בכל מקרה לא יכולתי להרשות לעצמי להסתחרר ממנו שוב. ״אני יודעת״ השבתי כועסת מעט מתרחקת לכיון החלון. חושבת על זה שנגמר התפקיד שלי עם גדוד 12 וכשאחזור לבסיס אהיה ממונת על גדוד חדש. הוא שוב פעם נרדם וראשו נפל על כתפי. נו באמת! רציתי להזיז אותו אבל לא רציתי להעיר אותו. הוא היה נראה מותש וכל כך רגוע. מיקמתי את כתפי כדי שיהיה לו נוח יותר. אוי מה שהרגשתי באותו הרגע. אני לא יודעת איך הוא עושה את זה. בכל נסיעה ארוכה יש חצי שעת התרעננות לנהגים. דור התעורר כשהאוטובוס נעצר ויצא להשתין. הסתכלתי עליו דרך החלון עומד עם הגב לאוטובוס. לא יודעת למה אבל ציחקקתי. אישה מבוגרת שישבה אחרי שאלה אותי כמה זמן אנחנו ביחד. ״אנחנו לא ביחד״ השבתי בחיוך מזויף ״אוי סליחה.. חשבתי כשראיתי אתכם ו.. אני מצטערת, לא חשוב״ אמרה ואני סובבתי את ראשי מחוץ לחלון תוהה איפה דור שכבר לא שם. הוא היה בתוך האוטובוס הוא דיבר עם מישהי. יפה האמת, הרבה יותר ממני...הוא התיישב בחזרה לידי עם חיוך על הפנים ואני שילבתי את ידי והסתכלתי מחוץ לחלון. ״אני יותר אוהב שאת מחייכת אבל גם פרצוף חמוץ יפה לך״ צחק ואותי זה ממש לא הצחיק. ״אני מבין שאף פעם לא נהיה בסדר״ הוסיף ואני לא עניתי ״הבנתי״ אמר והתיישר. אחרי בערך חצי שעה לחשתי לו ״אני לא כועסת עליך, כבר לא״ אמרתי. הרגשתי שזה תינוקי לכעוס עליו. בסך הכול עבר הרבה זמן מאז שנפרדנו ואני חושבת שהגיע הזמן להפסקת אש. ״אז אנחנו בסדר?״ שאל בחצי חיוך. ״בסדר״ חייכתי אליו ״שאת מחייכת את מזכירה לי יותר את מור שהכרתי״ אמר והחיוך ירד לי מהפנים ״השתניתי דור״ אמרתי בשקט. לא הצלחתי לקרוא את הפרצוף שלו, לא הבנתי אם הוא מאוכזב או לא מבין או שמח בשבילי. הנסיעה הרגישה כמו נצח. בסביבות הארבע שעות בסך הכול. התחת שלי כבר נרדם בשעה הראשונה ורק חיכיתי לצאת מהאוטובוס כבר.
התחנה שלי הגיעה סוף סוף. ודור קם כדי לתת לי לעבור. ״ביי״ הושטתי לו יד. ״ביי״ אמר ואחז בה. ירדתי עם התיקים שלי וראיתי את האוטובוס חולף על פני.
חושבת על זה שאני באמת לא כועסת יותר על דור.

נכנסתי הבייתה ואמא ישר קפצה לחבק אותי ! גם אגם ירדה בריצה ״מור הגיעה״ צעק אבא לאייל. וחיבק אותי לאחר מכן. ״את בטח רעבה הכנתי לך את הפשטידה שאת אוהבת״ אמרה אמא ואני רק רציתי להתקלח לאכול ולישון כמו שצריך. ״אחות״ חיבק אותי אייל ״התגעגעתי אליך״ אמרתי ״אחרי שתתקלחי ותאכלי בואי לחדר שלי סבבה?״ ״סבבה״ עשיתי את מה שהוא אמר וירדתי לחדרו. הוא ניגן על הגיטרה החשמלית שלו ולא שמע שנכנסתי עד שצעקתי ״אייל!!״ ״אני מצטער, מה חזק מדי?״ שאל ״אני מופתעת שעור התוף שלך לא נקרע עדיין״ אמרתי ושנינו צחקנו. ״נו ספרי לי איך היה״ אמר ואני הסתכלתי עליו במבט חשוד ״אייל מה אתה רוצה?״ שאלתי. ״כלום... סתם זוהר אמרה לי שסיפרת לה שגם דור היה שם אז חשבתי שקרה משהו״ אמר ״אתה כזה זקנה רכלנית״ אמרתי וזרקתי עליו כרית ״נו אז לא קרה כלום?״ הוסיף ושאל ״לא״ עניתי ופתחתי את העיניים. למה זה פתאום כל כך מעניין אותו.

נק מבט של דור:

יצא לי לדבר עם אייל. הוא אמר לי שהוא יעזור לי להחזיר אליי את מור. נשבע שהוא אחלה גבר, אני מת עליו. אני מקווה שמור לא באמת עברה הלאה כמו שזה נראה. מה זאת הייתה הלחיצת יד הזאת? זה מחזיר אותי לאותו לילה שראיתי אותה בפעם הראשונה, כשהיא הרגישה שצריך להישאר מרוחקים ולחצה לי את היד גם. הכול מהתחלה. אני צריך שהיא תסמוך עליי מחדש, תתאהב בי מחדש הכול מחדש.