My (VERY) Hot Mess

פרק 57- "Bye Bye"

*******************
נק מבט של מור:
שכבתי על המיטה אחרי מקלחת וקיבלתי הודעה.

Dor💪: מכוערת?

אני: חחח מה?

Dor💪: מה את עושה ברגע זה חוץ מלחשוב עלי?

אני: לא הרבה

דור תמיד מצחיק אותי, אני פשוט לא יכולה איתו!

Dor💪: אני רוצה לראות אותך

אני: בר ישנה

Dor💪: נו נצא החוצה

אני: אבל קר

Dor💪: פשוט בואי כבר

אני: טוב קרץ

שמתי עליי מעיל צבאי ויצאתי החוצה, משב רוח קריר הכה בפרצופי ואני התחלתי להתקדם לעבר החדר של דור. הוא רק יצא מהדלת כשהגעתי-כזה לא ג׳נטלמני מצידו, במקום שיבוא אלי אני הולכת עד אליו..

״מוווואה״ עשה קול מוגזם של נשיקה כשנישק אותי ואז עטף אותי בחיבוק כשהסתכל עלי ועל אפי שנהיה אדום. הוא גבוה אז הסתכלתי עליו מלמטה, לא יכולה להוריד את העיניים ממנו.
הוא תפס אותי ככה שלא יכולתי לזוז. ידיו היו סביב ידי שהוצמדו לגופי, זה חימם אותי. הוא נישק אותי נשיקות מהירות כדי להציק לי ״די נו דור״ צחקקתי ״את כזאת יפה היום״ אמר ״מה יפה? אני נראית כמו פו הדוב עם המעיל הזה ותראה את האף שלי״ אמרתי ופזלתי מעט כשניסיתי להסתכל על האף שלי. הוא נשך את האף שלי ברכות ״את יפה תמיד״ אמר ותוך כדי הסתובב כדי שאני אעלה לו על הגב לשק קמח. מחמאות כאלה גורמות לי להתאהב בו כל פעם מחדש.

הוא התחיל ללכת ככה, כשאני על הגב שלו מחבקת אותו חזק. הרגשתי שהוא צריך אותי היום היה לו מין התקף געגועים ומי אני שאתנגד?
שתקנו במשך הרבה זמן, לא שתיקה מביכה שתיקה כיפית ומתוקה. כשאני מחבקת אותו וידיו השריריות אוחזות ברגליי שהיו לצידי גופו. הוא הקפיץ אותי ״אחח מפגר״ אמרתי בצחוק ״רק בדקתי שאת בסדר״ חייך. אני נמסה מעט בכל פעם שהוא מחייך.

התיישבנו מתחת לסככה מעץ על ספסל. עכשיו שאנחנו בצבא, אנחנו כמעט לא רואים אחד את השנייה. למרות שאנחנו באותו בסיס זה לא פשוט להיפגש, דור לפעמים מתאמן בלילות וגם ביום כשהוא חוזר הוא חוזר מותש ואני מבינה את זה אבל זה קשה בלי החבר הכי טוב שלי. גם אני מאמנת כל היום אבל אני בניגוד אליו חופשייה בלילות. נוצר מצב שאנחנו מעריכים את הזמן שלנו ביחד. הוא לא עוזב אותי לרגע ואני אוהבת את זה. לפעמים אני מסתכלת עליו ואני לא מאמינה כמה אני מאושרת איתו איך מצאתי בן אדם שאוהב אותי בצורה הזאת ״מה?״ צחקתי כשהוא הסתכל עלי וחייך.

ישבנו על הספסל. טוב, הוא ישב על ספסל, אני ישבתי על דור. ״סתם את נותנת לי כוחות למחר״ אמר והניח את שפתיו אל צווארי, בלי לתת נשיקה. המגע שלהם היה נעים״ ״מה יום לא משהו?״ שאלתי אותו תוהה למה הוא מדבר ככה ״מתיש טיפה״ ענה כשהרחיק את ראשו מצווארי. הוא פרש את ידיו על המשענת של הספסל והתמקם. ״זוהר התגייסה היום ואייל בעוד כמה שעות טס״ פיתחתי שיחה ״כן אני יודע, דיברתי איתה היום בבוקר קצת בטלפון היא נשמעה בסדר״ ״אם היית אומר לי שאתה טס הייתי מתה״ ״אני לא טס לשום מקום בלעדיך״ שיחק באצבעותי ״יופי״ אמרתי בקול ציני ובו זמנית קירבתי את ראשי מעט לכיוונו והרחקתי. ״אני רק מקווה שאייל לא יעשה שטויות״ אמר ״הוא כבר עשה״ אמרתי והסתכלתי ומרחק.