פרק 56-״אם תלך״

3.7K 229 9
                                    


אייל שלח לי כל היום הודעות וגם ביום שאחרי, לא פתחתי אותן אבל ראיתי על המסך. הוא שבר לי את הלב ועכשיו אני מרגישה כל כך לבד. מור בצבא ולמרות שהיא שולחת לי כל הזמן הודעות לראות מה איתי זה לא אותי הדבר כשהיא רחוקה. אני מתגייסת מחר ובזה אני מתעסקת. כעסתי על עצמי וקמתי לארוז תיק. הטלפון צילצל זה היה אייל. תהיתי לעצמי אם לענות והחלטתי שלא. נתתי לטלפון לצלצל והמשכתי להביט בשמו שהופיע על המסך. הצלצול נגמר ונשלחה הודעה מ׳אהוב ליבי׳ אני חייבת לשנות את השם שלו.
׳זוהר בבקשה תצאי החוצה, אל תהיי ילדה קטנה׳ התעצבנתי מההודעה הזאת במיוחד שהוא קרא לי ילדה קטנה. יצאתי בסערה מהבית. המכונית שלו חנתה מול שביל הגישה, פתחתי את דלת האוטו שלו בעצבים והתיישבתי. הוא שתק. מה הוא שותק? שיתחיל כבר לדבר ״אתה מתכוון לדבר מתישהו?״ אמרתי בארסיות ועצבים ״זוהר אני לא רציתי שתגלי את זה ככה״ נאנח ״אז איך רצית שאני אגלה שאתה עוזב אותי למדינה אחרת?״ שאלתי מחזיקה את הדמעות. הוא קירב את ידו במטרה להניח אותה על הכתף שלי אבל אני מיד הרחקתי את כתפי ועצמתי את עייני קלות, הוא נרתע . ״אני מצטער, זוהר אנ--״החל וקטעתי אותו ״אייל אני מתגייסת מחר, יש לי הרבה מה לארגן״ אמרתי בשקט כשהדמעות בעייני שורפות. ברדיו התנגן בשקט השיר של עידן רייכל ׳אם תלך מי יחבק אותי ככה?, מי ישמע אותי בסוף היום? מי יחבק וירגע? רק אתה יודע..׳ ככה בול הרגשתי באותן שניות כשהסתכלתי לתוך עיניו. אני צריכה אותו בחיים שלי. ״זוהר בבקשה״ אמר וקטע את השקט ״די אני מתחננת תעזוב אותי, אתה טס אייל, אתה עובר לארץ אחרת המעט שאתה יכול לעשות זה פשוט לעזוב אותי בשקט״ הוא שתק כי ידע שצדקתי הוא אפילו לא הסתכל עליי ״זהו הילדה הקטנה הזאת לא תפריע לך יותר״ אמרתי ויצאתי. הרגשתי דקירה בחזה שהפריעה לי לנשום כמו שצריך ומיהרתי להיכנס לפני שאתפרק.

*************
״בהצלחה מתוקה שלי״ אמר אבא וחיבק אותי. ״אני לא מאמינה״ אמרה אמא וחיבקה אותי בדמעות ״הקטנה שלי גדולה״ ליטפה את הלחיים שלי. מור רצה לכיווננו ״זוהרר״ צעקה מרחוק. היא הייתה על מדים ״ אני לא מאמינה!״ אמרתי ועזבתי את התיק, הוא עשה רעש כשנפל על הריצפה ואני קצתי לחבק אותה ״תודה שבאת״ לחשתי. הייתי צריכה אותה. אני עוברת לשלב אחר בחיים שלי, לדרך שאני עדיין חוששת ממנה והרגשתי לבד בימים האחרונים. ״לא הייתי מפספסת את זה בחיים״ אמרה. מור יודעת גם ממני וגם מאייל את הסיפור וכמובן שהיא מצדדת בי כי היא לא רוצה שיעזוב. ״אני לא מאמינה שהוא לא בא״ אמרה ״ואני כמו מטומטמת עוד קיוויתי בתוכי שהוא יבוא, יגיד לי שהוא לא נוסע או משהו..עזבי רני סתם חיה בסרט״ אמרתי בחיוך מזויף והסטתי את מבטי מעט לכיון הורי שעמדו כמה מטרים מאיתנו ״אידיוט״ אמרה ושוב הסתכלתי עליה בהפתעה, היא אף פעם לא מדברת ככה על אחיה. ״מור?״ שאלתי ״מה... אני מצטערת, הוא אחי והכול אבל הוא לפעמים כזה אידיוט!״ אמרה ושמעתי את הכריזה. קראו לכל המתגייסים. הורי נתנו לי נשיקה אחרונה והרמתי את התיק ״תפציצי״ קרצה לי ואני הלכתי משם.

נק מבט של אייל:
נסעתי מהר, על 130 זוהר מתגייסת היום ולא אכפת לי מה היא חושבת ואם היא רוצה או לא רוצה לראות אותי אני חייבת להיפרד ממנה. ״נו כברר״ צפרתי לנהג שמולי שנסע בקצב של צב. אני טס מחר לפנות בוקר, ללא חשק- פועל נטו מהראש. אני יודע שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים ושזאת ההצעה הכי טובה שיכולתי לקבל. הגעתי ללשכת הגיוס ראיתי את מור מתקדמת עם הפנים לכיון שלי היא נענעה את ראשה ״מה אתה עושה?״ שאלה והיא לא התכוונה לזה שהייתי שם, ידעתי שהיא מתכוונת לזה שאני נוסע. כיווצתי את הגבות לא מתכוון לענות לה ״פספסת אותה היא נכנסה כבר״ אמרה והמשיכה ללכת. הדבקתי את קצב ההליכה האיטי שלה ״את יודעת שהנסיעה הזאת זה הקידום הכי טוב שיכל להיות לי ושעל דברים כאלה לא מוותרים בקלות״ אמרתי מנסה להצטדק. ״זה תירוצים״ היא אמרה ״תירוצים שאתה אומר לעצמך כדי לעשות את זה פחות כואב, אבל זה לא עובד, מנסיון״ ידעתי שהיא צודקת ושנאתי את זה ״את לא מבינה כלום״ נעצרנו והיא הסתכלה עלי במבט של ׳באמת?׳ ציני כזה. פניתי ימינה והלכתי לאוטו.

לקראת הערב קיבלתי אסמס ממור
צ׳יק: אחי, איול? אני לא רוצה שנריב טוב? אני מאחלת לך בהצלחה ואני באמת מקווה שאתה עושה את הדבר הנכון. אני אוהבת אותך ובגלל זה אמרתי את מה שחשבתי. אני מצטערת שלא חיבקתי אותך חיבוק פרידה כי לא אוכל לבוא לשדה התעופה, לא משחררים בלילה.. שולחת לך את כל אהבתי ותאמין לי אחי שיש הרבה. תזכור שאתה האזור ושאנחנו תמיד נותנים בראש. נתראה עוד חודשיים וקצת💗

אני: גם אני מצטער, נתראה עוד חודשיים
צ׳יק לילה טוב

מה אני עושה לעזאזל?

My (VERY) Hot MessWhere stories live. Discover now