פרק 76- ״טעויות״

4.4K 334 109
                                    


לקחתי את מור לבית שלה. כל הנסיעה החזקתי את ידה החלשה
״תתקשרי אם את צריכה״
״באמת! בכל שעה״
״אל תהססי, אני תמיד פנוי בשבילך״
״ופעם הבאה, תדעי שאני בקומה עשר חדר מספר 2״
״תגידי שאת מור אני עדכנתי את כולם שישר יפנו אותך אליי בכל זמ--״
״אני אוהבת אותך״ אמרה לפתע בעודה מסתכלת עליי. הרמזור בדיוק התחלף לאדום. ״גם אני אוהב אותך״ נישקתי את מצחה. היה לה חיוך על הפנים. כמה התגעגעתי אליו. 

שמתי אותה בביתה ונסעתי לעבודה עם הבגדים של אתמול, מקווה שזכרתי להשאיר בגדים להחלפה במשרד.

אחרי כמה דקות הטלפון שלי צילצל, לחצתי על הכפתור בדיבורית ״הלו?״
״היי גבר מה המצב?״
״אייל-מןןןן כמה זמן לא ראיתי אותך״
״נו תקפוץ שנייה כשאתה מוריד את מור״
״אני כבר בדרך לעבודה יא מסטול, הורדתי אותה לפני עשר דקות״
״אתה בטוח?״ שאל ואני כבר התחלתי לחשוש שוקל לעשות פרסה בחזרה לביתה.
״אייל.. אתה מלחיץ אותי היא לא במיטבה״ אמרתי מחכה לתשובה שלו בקוצר רוח.
״אני חושב שאני יודע איפה היא״ אמר אייל בביטחון
״תעדכן אותי כשאתה איתה״ בקושי הצלחתי להשחיל את המשפט והוא ניתק.

מור איפה את לעזאזל?!

-----------------------

נק מבט של מור:

נפרדתי מדור בנשיקה. אבל לא נכנסתי הביתה. בחרתי לעשות סיבוב. הלכתי למקום האהוב עליי בישוב. גן השעשועים הישן. התיישבתי על אחד הספסלים מסתכלת על הנדנה שעליה יש ילד קטן ואמא שלו דוחפת אותו קלות, קדימה ואחורה, הצחוק המתגלגל שלו גרם לי לחייך. הוא התחיל למלמל מילים שנשמעו כמו אמא ודמעה התגנבה לה החוצה. הרגשתי וראיתי בזוית עיני מישהו מתיישב לידי ״אז פה את מתחבאת״ זיהיתי את קולו זה היה אייל. לא עניתי. ידו נכרכה סביב כתפיי והחיבוק החם שלו עטף את כולי. המשכתי להסתכל על האם ובנה תוהה לעצמי איך זה מרגיש, האם זה יקרה גם לי מתישהו. מאז שאני קטנה תמיד חלמתי להיות אמא והמחשבה על זה שאולי לא אוכל להיות אחת שברה אותי, אני לא חושבת שיש דבר נורא יותר מזה עבור אישה. הקול של הרופא מהדהד בראשי ׳מקרה כזה לא אופייני לנשים בגילך אני מניח שיהיו לזה השלכות׳ זה מרגיש לא נכון. זה מרגיש לא בסדר. זה מרגיש כאילו משהו בי מקולקל. הריון ראשון לא אמור להסתיים בהפלה גם אם זה לא היה מכוון. 
״את תהיי האמא הכי נפלאה בעולם צ׳יק״ אמר לאחר כמה דקות של שקט ונשק לראשי.

חזרנו הבייתה וישבנו במשך שעות לראות בובספוג כמו שהיינו עושים כשהיינו קטנים. זוהר הצטרפה אלינו בשלב מסוים. וקצת התחלתי להרגיש גלגל שלישי כשהם התחילו להתמזמז ״וואוו וואו אתה בכל זאת אחי הגדול... יש לך חדר במרתף אתה יודע״ רטנתי וזוהר צחקה ״בכיינית״ עקץ אותי אייל בחזרה ועליתי לחדר. החלטתי ללכת לדור אנחנו צריכים לדבר.

נסעתי אליו וכל הדרך שיחזרתי בראש בדיוק מה אני רוצה להגיד לו. פחדתי, פחדתי ממה שיכול לקרות.

My (VERY) Hot MessWhere stories live. Discover now