פרק 18-״משחק״

5K 257 9
                                    

״מה את עושה היום?״ שאל בן
הולכת הביתה, אולי מזמינה את זוהר, אוכלות הרבה גלידה חשבתי לעצמי.
״לא הרבה״ עניתי ״טוב אז בטלי תוכניות את באה למשחק שלי״ אמר ואני נזכרתי שגם לדור יש משחק היום. אני צריכה לשכוח מדור, מור תשכחי ממנו ! ״כמו פעם?״ שאלתי בחיוך. האמת שזה רעיון טוב ״רק שהאולם יותר גדול ונורמלי לא מתפרק ומסריח, עם הרבה יותר אוהדים וגם אוכל בסוף״ צחקתי ממה שהוא אמר, באמת היה מסריח באולם הישן.

המשחק לא כמו שזכרתי. זה היה יותר מרשים, הרבה אוהדים,שחקנים חתיכים אבל בן, הקפטן- הוא פשוט מושלם. אני לא מצליחה להבין בכלל למה נפרדנו. פתאום הכל נשכח וזכרתי רק את הדברים הטובים. במקביל חשבתי על דור. על ההרגשה שיש לי כשאני איתו. איך כל נשיקה בוערת מבפנים, שפתאום הכול נשכח וכל הדרמות נעלמות בנשיקה וגם איך הצלחת נשברה מול הפרצוף שלי ותחושת הפחד שהייתה לי באותו רגע. ״מור״ צעק לי בן וקרץ לי מהמגרש שנייה לפני שהמשחק התחיל. זה גרם לי להסמיק.

אף פעם לא כזה אהבתי כדורסל, אז המשחק פחות עניין אותי, מדי פעם הסתכלתי על בן אבל רוב הזמן הייתי בפלאפון.

Zohar💕: אהובתייייי
אני: יפה שליי
Zohar💕: מקורה?

אני: זוהר לא סיפרתי לך מלא דברים

Zohar💕: טלנובלה אחת גדולה החיים שלך חחח מה כבר קרה

אני: לא לפה, אני אדבר איתך מחר כבר

Zohar💕: רוצה שאני אבוא?

אני: אני לא בבית

Zohar💕: נו אני אאסוף אותך שנייה מדור

אני: אני גם לא אצל דור.. זוהר זה נגמר בנינו..
Zohar💕: ממהההה?
Zohar💕: יפה שלי את בסדר? חשבתי שהכול הלך טוב...

אני: אני בסדר, נראה לי

Zohar💕: רגע אז איפה את?

שלחתי לה תמונה שלי עם בן. בדיוק נגמרה המחצית והוא קפץ להגיד לי שלום מהיר. מזיע קצת אבל עדיין בן.

Zohar💕: זה לא בן?!
אני: זה בן

Zohar💕: אני בחיים לא אבין אותך

אני: אל תנסי אפילו

נק מבט של דור:

אני כזה דפוק ! טמבל מפגר דביל בן זונה! איך הרסתי את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים? אלה היו ה48 שעות הכי טובות שהיו לי, איך יכולתי להיות כזה אפס ולהבריח אותה. אני בחיים לא אפגע במור. בחיים והדבר האחרון שאני רוצה זה שהיא תפחד ממני. היא חייבת לדבר איתי, היא חייבת לחזור אני לא יכול לנשום ככה. ישבתי על המיטה כשידי מכסות את פני. ״דור? אין לך משחק?״ שמעתי את אמא צועקת מלמטה. שיט נכון! אני לא יכול לאכזב את הקבוצה שלי שוב.

ישבתי על הספסל לפני שהתחלנו את המשחק והחלטתי לשלוח לזוהר הודעה

אני: היי
Zohar💕: לא אתה פשוט דפוק

אני: אני יודע... היא לא מוכנה לדבר איתי

Zohar💕: גם איתי היא לא בדיוק דיברה... היא עסוקה

אני: איפה היא?

Zohar💕: מה זה משנה?

אני: נו

Zohar💕: אני לא יודעת אם זה בסדר בכלל שאני אספר לך דור.. ממה שהבנתי נפרדתם

אני: זוהר אני מתחנן.. איפה היא?

התשובה שלה הפחידה אותי יותר.. אם רק היה אפשר להחזיר את הזמן אחורה הייתי שולט בעצמי אני נשבע הייתי מנשק אותה ולא עוזב אותה בחיים.

Zohar: שלח/ה תמונה 📷

זוהר שלחה צילום מסך של השיחה עם מור.
הלב שלי התפוצץ. אני לא מאמין שהיא איתו במשחק ולא איתי. אני שונא אותו! איך היא יכולה לעשות לי את זה..
ממה שהבנתי הם היו ביחד והוא שבר לה את הלב.
אני פשוט לא מוכן לוותר עליה. אני לא.
*בתמונה המצורפת-בן*

My (VERY) Hot MessWhere stories live. Discover now