כל הכבוד בנות !! עברתן את המטרה😊 קבלו פרק לכבוד שבת ❤️ שתהיה לכן שבת שלום!!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
**כעבור חודש**
״תודה זוהר״ אמרתי וסגרתי את דלת המכונית.
נכנסתי נסערת לבניין הגדול הזה בפעם הראשונה. הכל נראה כל כך יוקרתי.
ניגשתי למזכירה ״למשרד של דור כהן״
״קומה 10 חדר ראשון מימין״ ענתה בקור.
הסתכלתי סביב וראיתי איך כולם לבושים.
לרגע הרגשתי מוזנחת. הבנות כאן מתוקתקות ואני עם ג׳ינס וחולצה. נכנסתי למעלית הרגשתי שהיא סוגרת עליי. נכנסו אנשים נוספים. כולם מהעולם החדש של דור. עולם העסקים. אנשי חליפות עם עניבה ונעליים מחויטות.
דלת המעלית נפתחה ולפניי נגלה נוף מהמם. רואים מכאן את הים.
״אפשר לעזור לך?״ שאלה אותי אחת מהעובדות ״אני מחפשת את דור. דור כהן? ״ אמרתי בקול מסוחרר ולא מרגישה בנוח, מסדרת את השיער שלי בצמה כמו שאני תמיד עושה כשאני לחוצה.
רק רציתי לראות אותו ״הוא עסוק״ אמרה באופן ישיר, אפילו מדי. ״א..וקיי אז אני אחכה כאן״ אמרתי מתיישבת במסדרון. הדמעות חונקות אותי כשלאט לאט עוברות כמו נצח עשר דקות, עשרים, ארבעים,שעה ועשרים.
החלטתי שזה הזמן ללכת.
התקדמתי לכיון המעלית וכשהיא נפתחה עמד שם אבי כהן ״שלום מתוקה מה שלומך?״ אמר בקול המרגיע שלו ועם החיוך שנראה בדיוק כמו של דור ״הכל מעולה״ שיקרתי ״חיפשת את דור?״ שאל ״לא זתומרת כן אבל זה בסדר״ חייכתי חיוך מאולץ והחנקתי את הדמעות ״בדיוק פיספסת אותו הוא נכנס לישיבה״
הבנתי שכל הזמן הזה חיכיתי כי המזכירה לא טרחה בכלל לבדוק מה איתו. היא הניחה שאני מטרד ונתנה לי להתייבש פה בחוץ. הייתה לי סחרחורת והייתי צריכה פשוט לצאת החוצה.
״תודה״
פלטתי ונכנסתי למעלית לפני שלא אצליח לשלוט כבר בדמעות.
לחצתי חמש פעמים על הספרה 0.
רוצה ללכת הביתה.
עליתי על המונית הראשונה שראיתי ונסעתי לבית של זוהר ואייל.
דפקתי על הדלת כשהדמעות זולגות באיטיות ״בובייי״ פתחה זוהר את הדלת וחיבקה אותי. פה התפרקתי.
עשיתי את צעדיי עד למיטה שלה.
״את רוצה לאכול משהו״ שאלה זוהר
״לשתות?״ ניסתה את מזלה אך לא הגבתי
שקעתי בדיכאון.
------------------------
נק מבט של זוהר:
אני לא יכולה לראות אותה ככה.
כשכואב לה כואב לי.
״איזו מין אישה אני״ אמרה בקול חסר רגש.
״היי! את לא אשמה בכלום!״
היא התכסתה עוד יותר בשמיכה ואני ליטפתי את ראשה עד שהיא נרדמה. שמעתי את דלת הבית נפתחת ומיהרתי להשתיק את אייל. ״ששששש״
״למה אנחנו לוחשים?״
״אחותך פה״
״הכל בסדר?״ שאל בדאגה
״לא ממש״ עניתי בכנות
״מה קרה?״ שאל את הדבר היחידי שלא רציתי שישאל
״נשבעתי שלא לספר מאמי״ הסברתי את עצמי
״אוקיי אני מבין״ אמר ונישק אותי
״ועוד משהו.. יש מצב שאתה ישן אצל ההורים שלך היום?״ חייכתי חיוך מתחנן
״אוקיי״ נאנח. והלך לארגן לעצמו תיק.
״אמא שלי יודעת לפחות?״ אמר כשחזר
״בערך.. תגיד לה שהיא אצלי ושהכל בסדר״ נישקתי אותו והוא יצא. הטלפון של מור רטט אלה היו הודעות מדור
YOU ARE READING
My (VERY) Hot Mess
Romansa**אזהרה ממכר** ״תשחרר, אני לא בעניין אתה לא מבין??״ הסתובבתי והלכתי. לא הסתכלתי לאחור. נשברתי מבפנים. כי אם כמה שזה ישמע מפגר יש לי רגשות אליו. רגשות שלא היו לי לפני, רגשות שאני מפחדת מהן. מור היא נערה שעברה לישוב חדש. ילדה טובה והראשונה שדחתה את ד...
