החלטתי שלחזור הבייתה זה הרעיון הכי טוב. אף פעם לא הייתי כזה רגיש ולוקח ללב במיוחד לא עם בנות. כנראה שלא רציתי להיפגע אבל עם מור זה היה שונה. לא שלטתי בזה, הגוף שלי פשוט לא שלט בעצמו ובסוף נפגעתי.
~~~~~~~~~~~~~~~~~
נק׳ מבט של מור:
הכול היה מטושטש. הראש שלי כאב והייתה לי סחרחורת. לא הבנתי איפה אני. אני רק זוכרתי שהייתי בדרך לבן ומה זה כל המכשירים האלה והגבס על היד ״איפה בן?״ שאלתי ואז שמתי לב שדור בחדר. והייתי ממש מבולבלת. לא זכור לי שחזרנו או משהו כזה אז מה הוא עושה פה? ״הוא לא פה״ אמר ואני הרגשתי שנעלב מהשאלה שלי. אייל נכנס מהר לחדר. הרגשתי בחלום, אבל לא רציתי להתעורר כי שמחתי שהוא בסדר ושהוא כאן לידי ״ לא יכולת לחכות שאני אחזור?״ חייך ״מצטערת״ ניסיתי לחייך גם אבל יותר מדי כאב לי.
״מה קרה?״ שאלתי ובתוכי גם התכוונתי מה קרה בקשר לדור ובן. ״עשית תאונה והביאו אותך לכאן״ אמר אייל בקול יותר רציני. ״איפה בן?״ שאלתי שוב כי רציתי לגלות עוד מידע. ״ממה שהבנתי הוא חבר שלך אבל הוא לא היה כאן פעם אחת אז עם כזה חבר מי צריך אוייבים״ אמר. ״מה... מזתומרת?״ שאלתי מופתעת ונעלבת. ״הוא במחנה אימונים שלו״ אמר אייל. ״זה לא יכול להיות״ אמרתי מבטלת כל מילה שלו. ״אני יודע שזה לא כזה משנה מה אני אגיד אבל היה כאן בחור אחד שלא עזב את המיטה שלך לשנייה, דאג שהשמיכה שלך תמיד תהיה במקום, שלאבא ואמא יהיה מה לאכול, דאג שהאחות תביא לך את התרופות ודאג כל כך ורצה רק שתתעוררי״ אמר בכנות. ״תודה אייל אני באמת מעריכה את זה״ אמרתי אסירת תודה. הוא השפיל מבט ״זה לא הייתי אני״ אמר. ואני מיד הבנתי שהוא מדבר על דור. זוהר נכנסה בריצה לחדר וחיבקה אותי ״אווצ׳ ״ אמרתי בשקט ״אני מצטערת אני פשוט.. כל כך.. הפחדת אותי אוקיי ?!״ אמרה וחייכה. ״מצטערת״ אמרתי. אבא אמא ואגם גם נכנסו לחדר ואיתם הרופא ״אלו חדשות טובות מאוד ! מחר אנחנו נבדוק את עניין עמוד השדרה כשתאגרי כוחות ותתחזקי״ לא כל כך הבנתי על מה הוא מדבר אבל הנחתי לזה כשראיתי את כל משפחתי מסביב למיטה שלי. זה לא קורה לי הרבה שאני מעריכה אותם. אני מודה שלפעמים אני רואה דברים כמובן מאליו. אבל הפעם ממש לא. פיהקתי ואבא אמר שאני צריכה לנוח. כולם יצאו מהחדר ואני שקעתי במחשבות. הרגשתי רע בקשר לדור כי אני יודעת שהוא נפגע ממני. ולדעת שהוא היה פה לצידי מה שאפילו החבר שלי לא טרח לעשות גורם לי להיזכר ברגעים שהוא חיבק אותי לידו במיטה. על הריח שלו שמשפיע עליי יותר מכל סם שבעולם, על השפתיים שלו שבשנייה גורמות לגופי לרעוד ועל העיקצוצים בשפתיים שבאים שנייה אחרי ששפתיו עוזבות את שלי. מצאתי את עצמי בוכה בגללו או בגלל כל התרופות שנותנים לי כאן.
קמתי וראיתי אותו יושב ליד המיטה שלי עם זר פרחים. ״מור״ אמר בחיוך וקם לנשק אותי ואני הסטתי את פניי. הוא התעלם מזה ״איך את מרגישה?״ שאל כשהתיישב חזרה בכיסא. ״פתאום זה מעניין אותך?״ שאלתי בקול עוקצני ״את הדבר היחידי שחשבתי עליו בשלושה הימים האחרונים״ אמר ״אבל בכל זאת לא באת? אפילו לא פעם אחת. בן ממה שהבנתי זה לא היה מובן מאליו שאני אתעורר בכלל״ אמרתי בקול פגוע. ״אבל מור תביני הייתי במחנה ואת יודעת כמה זה חשוב ל--״ אמר ״כן אני יודעת בדיוק כמה זה חשוב לך. אתה לא תשתנה אף פעם בן. ככה זה היה גם בפעם הקודמת, תמיד כדורסל כדורסל כדורסל מתי תבין שעם כדורסל אי אפשר להתחתן״ אמרתי עצבנית ״מה זה קשור, את יודעת כמה אני אוהב אותך״ אמר ״זה קשור מאוד. אני מאחלת לך שמתישהו תמצא מישהי שבשבילה אתה תהיה מוכן להפסיק לשחק, ובן כבר הוכחתה שזאת ממש לא אני ״ אמרתי מבינה שברגע זה נפרדתי מבן. שוב. בן קם וזרק בעצבים את הפרחים שהוא הביא לפח. ״תרגישי טוב״ אמר בעצבים. ״ברוך שפטרנו״ אמר אייל ונכנס לחדר כמה שניות אחרי שבן יצא. ״חשבתי שפעם אהבת אותו״ צחקתי ״זה היה בשביל שתהיי מאושרת הוא מעצבן לפעמים״ אמר ואני המשכתי לצחוק. ״אבל זה לא ילך עם דור״ אמרתי והורדתי את החיוך מהפנים. ״מה למה?״ שאל בהפתעה ״כי כשאנחנו ביחד זה תמיד דרמות. ותמיד אנחנו הורסים את זה מחדש, פעם אני פעם הוא״ אמרתי. ״אבל זה לא משהו ששווה לתקן כל פעם מחדש?״ שאל ולא היה לי מה להגיד לו כי הוא צדק. זה מעצבן שהוא תמיד צודק !
△△△△△△△△△△△△△△△△
קוראות מהממות שלי ! פסח נגמר ונכון, זה ממש מבאס, אבל מחר תקומו עם חיוך ואל תורידו אותו מהפנים גם בתקופת המבחנים שלפנינו! שוב תודה על התמיכה אוהבת
אתכן מלא ❤️
️▽▽▽▽▽▽▽▽▽▽▽▽▽▽▽▽
YOU ARE READING
My (VERY) Hot Mess
Romance**אזהרה ממכר** ״תשחרר, אני לא בעניין אתה לא מבין??״ הסתובבתי והלכתי. לא הסתכלתי לאחור. נשברתי מבפנים. כי אם כמה שזה ישמע מפגר יש לי רגשות אליו. רגשות שלא היו לי לפני, רגשות שאני מפחדת מהן. מור היא נערה שעברה לישוב חדש. ילדה טובה והראשונה שדחתה את ד...
