My (VERY) Hot Mess

פרק 6- ״מצטערת״

למחרת היה יום שבת. זאת שבת משחק ידיד שלי הזמין אותי למשחק שלו אז הלכתי עם זוהר וכל הבנות למשחק כדי לעודד אותם. כשהגענו ראיתי את דור על המגרש.. מה ? הוא גם משחק?? הוא ראה אותי ונופף לי לשלום ואני ישר הסטתי מבט. הוא היה נראה מבולבל. ישבנו הכי למעלה ביציע והתנחמתי בכך שבסוף המשחק מרוב כל ההמולה נוכל להתחמק מהר.
Dor💪: הכול בסדר?
הסתכלתי על המסך והחזרתי את מבטי למגרש ראיתי את דור ליד התיקים, מחזיק את הטלפון שלו ומסתכל עליי. טחבתי את הפלאפון לתוך הכיס שלי. הוא ראה שקראתי את ההודעה ובחרתי להתעלם. הוא כיווץ את גבותיו בחוסר הבנה. הוא ניסה להתקשר אליי פעמיים וניתקתי. ראיתי שהוא עצבני. הוא קם ובעט בספסל. ואני קפצתי במקומי. הרגשתי ממש רע וכאב לי. ״הכול טוב ?״ שאלה זוהר. ״בטח, כן ברור״ אמרתי. לאורך כל המשחק הוא הסתכל עליי וזה גם היה נראה כאילו המאמן שואל אותו כזה מה נסגר איתו וישחזרו לעצמו. דור הוא בין השחקנים הכי טובים, אלה שמחזיקים את הקבוצה. המשחק נגמר בהפסד וישר ירדנו למטה דור לקח את התיק שלו ורץ לעברינו. היו מלא אנשים והוא ניסה לפלס את דרכו. ״מור״ הוא צעק. ״סעעמק מור ״ ״ דור קורא לך״ אמרה לי זוהר״ ״עזבי..״ עניתי ומשכתי אותה קדימה כדי שנגיע מהר לאוטו. נכנסנו לאוטו וראיתי את דור רץ לכיווננו. התנעתי מהר ונסעתי משם.
״מה קרה פה הרגע?״ שאלה זוהר
״כלום״ עניתי ״נו״ אמרה בתקיפות. ״אוף טוב התנשקנו ועכשיו אני מתחרטת על זה כי אנחנו לא מתאימים והוא צריך לעזוב את זה ויצאתי כלבה אבל זאת הדרך היחידה״ נשפתי אוויר. ״וואו. פאק מה איך הספקתם?״ שאלה זוהר. ״גם הכול קרה כל כך מהר״ הטלפון שלי צלצל. ״זה דור״ אמרה זוהר. ״אל תעני״ אמרתי. ״הוא שלח הודעה עכשיו הוא אומר שהוא לא מבין מה קרה״ זוהר אמרה. ״אוף זה קשה״ אמרתי. ״ זה הולך להיות קשה יותר אבל אם זה מה שאת רוצה אין מה לעשות..״ שמעתי את הצליל של ההודעות עוד ועוד ובכל פעם התכווץ לי הלב. ״ הוא מתקשר אליי״ אמרה זוהר ״ תעני״ אמרתי. ״הלו״ היא אמרה ושמה על רמקול.
״תביאי לי את מור״
״לא.. היא נוהגת״
״זוהר חלאס״
״מה זוהר חלאס היא לא יכולה לדבר״
״מה יש לכן שתיכן?? למה היא לא עונה לי מאתמול ?״
״ אני מצטערת דור״
״ די זוהר בחיית אנחנו באותה כיתה מכיתה א׳ ואת יודעת שאני אף פעם לא רציתי מישהי כל כך... אני לא יודע מה עשיתי לה, רק שתסלח לי.. בבקשה״
״מה להגיד לו? ״ זוהר לחשה לי
הרמתי את כתפיי בחוסר ידיעה.
״היא שומעת אותי?״ שאל דור
״כן״ ענתה זוהר
״ מור, חשבתי שהיה לנו כיף אתמול אני באמת לא מבין מה עשיתי״
״דור הכול קרה מהר מדי, ואנחנו לא יכולים להיות ביחד, אנחנו שונים מדי ולא מתאימים ואתה מקסים וכל מה שאני לא רוצה ביחד וזה מבלבל אותי. אני חושבת שכדאי שנעצור את זה כאן״
שמעתי את נשימותיו.
״אל תגידי את זה.. ״
״אני מצטערת״
״אל תצטערי פשוט אל תגידי את זה״
״ביי דור״
״מורר״
זוהר ניתקה ולי ירדה דמעה.
״וואי בחיים לא שמעתי אותו ככה״ זוהר אמרה.
״את יודעת שהוא מדבר עלייך מאז הפעם הראשונה שנפגשתם״
״הוא מכיר אותי רק מלפני שלושה שבועות״ אמרתי.
״מאז הוא לא נגע בבת אחרת, לא דיבר עם אף אחת בווצאפ או בכלל בבית ספר״ אמרה זוהר.
נשמתי. ועוד פעם נשמתי. ״אבל אני לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי את״ אמרה זוהר
״אני בעצמי לא יודעת מה אני עושה״