פרק 14- ״בלי מילים״

4.8K 288 3
                                    

זכרתי איפה דור גר מהפעם שהוא היה חולה ובאתי לבקר אותו. לא רציתי לדבר עם אף אחד על זה או בכללי לדבר רציתי שהוא יחבק אותי, בלי מילים. פשוט שיהיה שם.
החניתי את האוטו ליד הבית וראיתי את הצל של דור מהחלון. דפקתי בדלת ותוך שתי שניות הוא פתח אותה עם חיוך ענקי. ״כבר התגעגעת אה?״ אמר בחיוך ואני נישקתי אותו בתגובה. לפי הפנים שלו ראיתי שהוא הבין שמשהו לא בסדר. הוא אחז בידי והלכנו לכיון המדרגות. ״מה שלומך מור ?״ אמרה אמא של דור. ״הכול בסדר מה איתך?״ שאלתי בחיוך. ״שמחה שאת פה״ ענתה. אמא של דור היא האישה הכי חמה ואוהבת שאני מכירה. תמיד עם חיוך על הפרצוף ותמיד דואגת שדור יהיה מאושר. בזמן שעלינו במדרגות שמתי לב לתמונות שעל הקיר. ״אחים שלך?״ שאלתי. ״כן יגל זה הגדול אחריו מאור ואז אני״ אמר והצביע על התמונה בה הוא רוכב על אופניים קטנות. הוא היה כזה מתוקק ״ומי זה?״ שאלתי ״זה אבא שלי״ אמר וקולו נעשה שקט יותר והוא הוריד את מבטו מטה. ״הוא עזב כשהייתי בן 5״ הוסיף וכיווץ את עיניו. העברתי את ידי בשיערו ועצרתי על הלחי שלו הוא תפס את ידי בידו ונישק אותה.

התיישבנו על המיטה שלו ולא חייכתי יותר מדי. שמתי לב שהוא מנסה לקרוא אותי ושהוא לא מצליח להבין מה עובר עליי. ״את יודעת שאת יכולה לספר לי הכול״ הוא אמר והתקרב אלי. ״אני יודעת, אני פשוט לא רוצה לדבר על זה. עם אף אחד לפחות לא עכשיו״ אמרתי בקול מתנצל. פיהקתי. ״עייפה?״ הוא שאל. ״כן קצת״ עניתי בחצי חיוך. נשכבנו מחובקים על המיטה עד שנרדמתי.

״מורררר״ שמעתי קולות של יריות ושיגורי טילים. ״אייל תברח!!!״ צעקתי לו והוא רץ אליי מהר ״תברחי אני אהיה בסדר״ הוא אמר לי עם החיוך שלו. ״בבקשה תחזור אני אוהבת אותך״ אמרתי ״מור!!״ קולו של דור העיר אותי מהסיוט. ״היי״ אמרתי בקול ישנוני. ״את בסדר?״ שאל. ״כן כן״ התיישבתי וסידרתי את שיערי. ״חתיכת חלום״ אמר דור. ״שישאר חלום״ אמרתי בשקט ״מה?״ שאל מפני שלא שמע ״כלום כלום אפשר לחזור לישון?״ אמרתי והתמתחתי. ״בטח״ חיבק אותי דור ונשק לראשי. רק המגע שלו משתק אותי. להירדם לידו זאת לא בעייה בכלל. הרגשתי כאילו הכול טוב כאילו לא חלמתי עכשיו סיוט נוראי. עצם זה שהוא פה לידי אני כבר מרגישה מוגנת יותר.

My (VERY) Hot MessWhere stories live. Discover now