נק׳ מבט של מור:
כבר הרגשתי כאילו אין לי עוד דמעות. אבל הן לא הפסיקו לרדת. נכנסתי למקלחת ונזכרתי במקלחת שהייתה לנו ביחד. הצמדתי את גבי לקיר והתיישבתי באיטיות על הריצפה. לא מבינה איך הדבר הכי טוב בחיים שלי לא רוצה אותי יותר. יצאתי מהמקלחת והרגשתי מכוערת לא רציתי אפילו להסתכל על עצמי במראה. לבשתי פיג׳מה וזוהר חיכתה לי על המיטה. העיינים שלי היו אדומות והרגשתי שהן מעט נפוחות. ״בואי״ אמרה והסיטה מעט את השמיכה כדי שאני אוכל להיכנס. מולי- תמונה שלי ושל דור מתנשקים. הלב שלי התכווץ והכאב הכה בי שוב. נשכבתי והיא חיבקה אותי. אחזתי בשרשרת שדור קנה לי והדמעות התחילו לזלוג בשקט. אני לא מרגישה מוכנה עדיין להוריד אותה. אני לא חושבת שאני עדיין מצליחה לעכל את הכול. אני עדיין מקווה שהוא ישלח לי הודעה או יתקשר- משהו!
באמת שזוהר בתקופה האחרונה הייתה לצידי כל הזמן. וככה נמדדים חברים טובים. לא רק בזמנים הטובים אלא בזמנים הקשים. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייה. האמת שהתרגלתי למחשבה שהיא עם אייל. אני רואה שהוא עושה לה טוב והוא.. טוב הוא פורח. החופש כבר נגמר ואני עומדת להתגייס בעוד כמה ימים. לא ראיתי את דור מאז אותו היום. והשרשרת שלו עדיין עליי. אני יודעת, אני פתאטית! אני מטומטמת שלא מצליחה להתנתק מהעבר אבל אני פשוט לא מסוגלת. האמת שאני ממש רוצה לפתוח דף חדש ולהכיר מישהו שיתקן את כל השברים אבל זה מרגיש לי רחוק ובלתי אפשרי. התמונה שלי ושל דור שאני מתעוררת אליה כל בוקר מעבירה בי צמרמורת ״בוקר״ קראה זוהר ונכנסה בפיג׳מה. הבנתי מיד שהיא ישנה אצל אייל. ״מחרתיים את מתגייסת ואני רוצה אותך כמו חדשה את שומעת אותי?!״ אמרה ״כמה אנרגיות על הבוקר״ אמרתי חצי ישנה. היא הייתה עם שקית זבל ״בשביל מה זה?״ שאלתי וראיתי אותה לוקחת את התמונה שלי ושל דור וזורקת אותה ״די מור את חייבת לעבור את השלב של הדיכאון והתסכול! אני רוצה את חברה שלי בחזרה״ אמרה בשקט ״את צודקת״ אמרתי ונעמדתי פתחתי את המגירה וזרקתי את הצמיד מפרחים שהוא קנה לי, את האלבום תמונות שלנו והברכות שעשינו אחד לשני. זוהר ירדה למטה כדי לזרוק את השקית ואני הסתכלתי על השרשרת שדור הביא לי. את חייבת להתגבר עליו מור- חשבתי לעצמי. ״חכי רגע זוהר״ צעקתי וירדתי במדרגות בריצה ״שכחנו את ה---״ קטעתי את דברי כשראיתי את דור בפתח וזוהר עומדת מולו. הייתי ממש מופתעת מה הוא עושה פה? שילך! ״מה אתה עושה פה?״ שאלתי בעצבים ועצרתי את עצמי מלבכות ״ אני מתגייס מחר ולא היה לי תיק אז אייל מביא לי״ אמר בקול שלא הצלחתי לקרוא. ״מנקות?״ שאל. מה אכפת לך? אני לא יכולה לסבול אותך! ״רק קצת שאריות מהעבר״ אמרתי וקרעתי את השרשרת ממני וזרקתי לשקית שבידה של זוהר. עליתי למעלה לא מאמינה שעשיתי את זה עכשיו. לא בכיתי, הייתי גאה בעצמי. ״כל הכבוד מור״ אמרתי לעצמי וחייכתי חיוך מזויף. הסתכלתי על הקיר, שלפני כמה דקות היה עם תמונות שלנו. הוא הרגיש לי ריק אבל אהבתי את זה.
נק׳ מבט של דור:
לראות אותה קורעת את השרשרת הרגיש כאילו היא קרעה ממני חתיכה. אני כל הזמן משכנע את עצמי שזה מה שנכון לעשות אבל לראות אותה מבלבל את הכול. כל מה שאני מרגיש עם כל מה שאני רוצה וחולם. נותרתי חסר מילים. יודע שאני פגעתי בה ויודע שאני ללא ספק הבן אדם השנוא עליה בעולם. ״מוזר הא?״ שאלה ניסתה להפיג את המבוכה. ״כן״ אמרתי בשקט הסתכלתי על השקית יודע שבטח יש שם דברים שלנו. ״איך אמא?״ שאלה ״היא בסדר האמת, היא בבית עכשיו, יש לה תרופות שהיא לוקחת בכל יום, נקווה שהיא תעבור את זה״ חייכתי אבל לא באמת. לפני כמה ימים אמא שאלה אותי איפה מור. ולא ידעתי מה לענות אז אמרתי ׳אנחנו בהפסקה׳ אני לא מוכן להשלים עם העובדה שאנחנו לא ביחד ואני גם מתבייש בזה. ״קח אחי״ אמר אייל וזוהר יצאה לזרוק את השקית. ״תודה״ חייכתי מעט. ״הכול טוב?״ שאל אייל. ״אני פשוט.. עזוב רק תשמור עליה טוב?״ אמרתי לא מבין למה אמרתי את זה הרגע ״אתה דפוק..״ אמר ואני הייתי חייב להסכים עם זה ״יאללה ביי״ אמרתי וחיבקתי אותו ואת זוהר שבדיוק נכנסה. ״גיוס קל״ הם אמרו ״תודה״
אני מחר מתגייס לגולני. תמיד ראיתי את עצמי כקרבי ומחר אני אמור להתחיל פרק חדש בחיים שלי. עברתי ליד השקית שזוהר זרקה. היא לא הייתה בתוך הפח היא הייתה ליד. הצצתי בה וראיתי את הכול. כל המתנות, התמונות הברכות, כל הקשר שלנו בשקית. רציתי לקום וללכת אבל ראיתי את השרשרת מנצנצת ולא יכולתי להשאיר אותה שם. לקחתי אותה לא יודע מה אני אעשה איתה והלכתי. ״דור אתה באמת דפוק״ אמרתי לעצמי כשנזכרתי מה אייל אמר. הכנסתי את השרשרת לכיס יודע שמור המשיכה הלאה. וזה בגללי. ולי? אין שום זכות להיכנס לה לחיים פעם נוספת
YOU ARE READING
My (VERY) Hot Mess
Romansa**אזהרה ממכר** ״תשחרר, אני לא בעניין אתה לא מבין??״ הסתובבתי והלכתי. לא הסתכלתי לאחור. נשברתי מבפנים. כי אם כמה שזה ישמע מפגר יש לי רגשות אליו. רגשות שלא היו לי לפני, רגשות שאני מפחדת מהן. מור היא נערה שעברה לישוב חדש. ילדה טובה והראשונה שדחתה את ד...
