My (VERY) Hot Mess

פרק 59- ״אמילי?״

****** בתמונה: אייל ******
כתבתי פרק וכבר לא יכולתי לחכות עד שאני אעלה אותו ולכן עכשיו אני מעלה אותו❤️ מקווה שתאהבו! החלטתי כן לתת לסיפור של זוהר ואייל מקום רציני בסיפור כי הבנתי שזה מעניין אתכן או לפחות חלק ממי שדיברתי איתן .. אתן הייתן רוצות שאני אמשיך ככה? תכתבו לי בתגובות 😘

עייני נפתחו וחולצתי התרטבה מהמים. הסתובבתי לאט וזה באמת היה הוא.
בלי חולצה. וואו מה שהרגשתי באותו רגע. מלא רגשות מעורבים. מצד אחד געגוע מעורב בכעס. הפתעה עם עצב ואהבה עם שיברון לב. ״אייל״ אמרתי בשקט וניגבתי את סנטרי שהיה רטוב מעט. הגוף שלו פשוט מזמין אותי לחבק אותו אבל פתאום הרגשתי מרוחקת. ״מ..מה את עושה פה?״ שאל ״ישנתי אצל מור״ עניתי קפואה במקום ״מה אתה עושה פה?״ השבתי בשאלה ״אני גר פה,כלומר, גרתי פה״ אמר מבולבל וזה צבט לי בלב ״באתי לחופשה״ תיקן את דבריו. ״מגניב״ שיחקתי באצבעותי והעברתי את משקל גופי לרגלי האחת ״את נראית ממש טוב״ אמר והסיטואציה לא יכלה להיות מביכה יותר כי נראיתי זוועה. השיער שלי לא היה מסורק, הייתי עם טרנינג ארוך וחולצה קצרה לבנה. ״גם אתה״ אמרתי מתכוונת לכך. הוא פשוט הדבר הכי יפה שראיתי, ותאמינו לי שהוא יותר יפה גם בלי הטרנינג שהיה עליו. ״איך בצבא?״ שאל וראיתי שבאמת אכפת לו, העיניים שלו נצצו והוא לא הוריד ממני את המבט, אני בניגוד אליו הסתכלתי על כל דבר חוץ מעיניו ״אחלה״ עניתי.

הסיטואציה היה ממש מוזרה אבל לא רציתי שהיא תיגמר התגעגעתי אליו כל כך. ״איך בארצות הברית?״ הוא לא הספיק לענות וכבר ראיתי ידי אישה מחבקות אותו מאחורה ״לאן נעלמת בייב?״ אמרה ונישקה את גבו. לא היה לי אוויר. הבנתי מה תהיה התשובה. אני רואה שהוא המשיך הלאה ״אויי סליחה אני מפריעה?״ שאלה האישה ועברה לעמוד מלפניו. ידיו חבקו אותה באופן אוטומטי ואני בלעתי את הרוק שצרב בגרוני. אייל גם קפא במקומו הוא לא הצליח לדבר ומבטו חסר ההבעה עדיין היה עליי. מאותו הרגע גם אני הסתכלתי עליו ולא הורדתי את המבט ״לא ממש לא״ אמרתי מחזיקה את הדמעות ״מי זאת?״ שאלתי מפחדת מהתשובה ״ז..את זא..ת״ ניסה להגיד ״אמילי״ היא השלימה אותו וחיבקה אותי ״אז את בטח מור?״ שאלה בחיוך, שנאתי את זה שהיא כזאת מתוקה ויפה גם על הבוקר! ״לא״ אמרתי בקול חלש כי זה רק מה שהצלחתי להוציא ״אז מה נפגשתם בארצות הברית?״ שאלתי כי הרגשתי כאילו אני חייבת תשובות ומהר. שאלתי מסתכלת לתוך עיניו והוא לתוך עיני והוא פשוט שתק ״לא, האמת שהכרנו בארץ, בשדה תעופה.. סיפור מצחיק האמת.. הייתי בדרך לקחת את הכרטיס והחוט של המזו--״ התחילה לספר ולצחקק אך נעצרה פתאום כשהסתכלה על הפרצוף שלי ועל הפרצוף של אייל ״הכול בסדר?״ שאלה לא מבינה. לקח לי כמה שניות להתנתק מהמבט הישיר לעיניו של אייל ״כן.. כן, בטח״ ניענעתי בראשי. מעכתי את הכוס החד פעמית והטחתי אותה בפח, בפרצופי המבט לא השתנה. אייל לא זז ממקומו כל השיחה. אני לא מאמינה, בשדה תעופה? לא יכולה להיות יותר פגועה ממני... חשבתי שהתגברתי עליו אבל הכול הוצף מחדש! חשבתי שהוא אהב אותי באמת כמו שאני אהבתי אותו.. על מי אני עובדת? עדיין אוהבת.