My (VERY) Hot Mess

פרק 41- ״חיילת״

״איפה היית?״ שאלה אמא ״אצל אייל״ אמרתי ולא הסתכלתי עליה ״אצל מור אתה מתכוון, חזרתם?״ שאלה ״לא אמא, עזבי את זה כבר״ עניתי בעצבים אבל אז נזכרתי שמצבה עדיין עדין. ״אני מצטער״ התנצלתי ״מתוק שלי..״ ניסתה לנחם אותי אבל לא הייתי צריך את זה עכשיו. מחר אני מתגייס ואני רוצה להיות הכי מפוקס בעולם. אני לא יכול לתת לזה להסיח לי את הדעת. התפשטתי כדי להיכנס להתקלח ואז נזכרתי שהשרשרת נמצאת בכיס שלי. זרקתי אותה בעצבים לתוך המגירה של התחתונים ונכנסתי להתקלח. מנסה לנקות ממני את כל המחשבות והשחזורים של הרגע בו קרעה את השרשרת מצווארה. יצאתי מהמקלחת כשמגבת כרוכה סביב מותני. וראיתי את זוהר מולי ״מה את עושה פה?״ שאלתי. ״תקשיב דור, אני מכירה אותך מאז שאתה קטן ואני יודעת שאתה עובר תקופה קשה עם אמא ועם מור ורק רציתי להגיד לך שאני פה בשבילך. אתה יכול לשתף אותי בהכול אני מבטיחה לך שכלום לא יוצא ממני ואני באמת רוצה לעזור גם לך לעבור את זה״ אמרה ואני שבדרך כלל לא מדבר על רגשות או בכלל מה שעובר עליי הרגשתי שבאמת אכפת לה ושאני כן מרגיש פתוח לדבר איתה ״תודה״ אמרתי מתאמץ לחייך. ״טוב אז תיכנס להתלבש ואני פה״ אמרה ואני עשיתי כדבריה. ״עדיין לא ארזת?״ שאלה מופתעת ״ארגנתי כמה דברים..״ אמרתי בקול מתנצל ״טוב אז יש לנו הרבה עבודה״ אמרה ״את לא חייבת...״ ״אני יודעת, אבל אני רוצה״ אמרה ואני הנחתי לה להכניס את הדברים לתיק. שמנו בתיק את כל מה שצריך וסיימנו בפחות משעה. האמת שהיה ממש כיף. פעם אני וזוהר היינו חברים טובים, ביסודי, אבל בחטיבה התרחקנו, כל אחד הלך עם החברים שלו וחוץ מזה שאנחנו בתיכון היינו באותה כיתה וכל הקשר שלי עם מור לא היינו ממש בקשר. ״תודה״ ״בכיף״ השיבה ״גולני מה״ אמרה ״כן.. מפחיד קצת״ הודתי ״מתאים לך קרבי״ חייכה ״למה מור מתגייסת?״ שאלתי והורדתי מבט. באיזו זכות יש לי לשאול את זה. ״ מדס״ית ״ אמרה ואני לא חייכתי ולא כלום. ההבעה שלי נשארה רצינית. ״יופי..יופי״ אמרתי ״טוב כדאי שתלך לישון, בהצלחה מחר״ אמרה וחיבקתי אותה ״באמת תודה״ שמחתי שאכפת לה ממני. אבל כל הזמן חשבתי על מה שהיא אמרה ׳אעזור לך *גם* לעבור את זה׳ מור כבר עברה את זה. היא התגברה על הכול ורק אני כמו דביל חושב עליה כל היום.

הפרידה מאמא הייתה הכי קשה, גם עכשיו אחרי שכבר עברתי את היום הראשון בצבא. אני חושב איך היא ודואג לה. אני גמור מעייפות. עשינו היום מלא אימוני כושר. רצנו 5 קילומטרים קפצנו מעל חומות טיפסנו על חבלים וגם הרבה שכיבות שמיכה. מוזר לי לראות את עצמי עם מדים. הכרתי אחלה אנשים פה, שאיתי בגדוד. ״אתה בא למקלחות?״ שאל אותי מתן, החבר הכי טוב שלי כאן בינתיים ״כן״ עניתי. ״איזה יום אה?״ צחקנו ״הזוי שאני פה״ הוספתי ״מתי נראה קצת חיילות?״ אמר והרים גבה. האמת שאני עדיין לא מרגיש מוכן למצוא מישהי ״נשים..״ אמרתי ונעניתי בראשי ״אז איך קוראים לזאת ששברה לך תלב?״ שאל. הוא הצליח להבין מהטון שלי שמדובר במישהי ״מור וזה לא היא זה אני שנפרדתי ממנה״ אמרתי ושפשפתי את השמפו מראשי. ״ו...?״ שאל ״מה ו..?״ שאלתי בחזרה ״אתה עדיין רוצה אותה?״ שאל ״לא״ עניתי ישר. הוא חייך כשהבין שאני משקר ועצם את עיניו כשהוריד את הסבון מראשו. פישפשתי בתיק כדי למצוא תחתונים וראיתי את השרשרת שנתתי למור. מה? איך זה הגיע לכאן?
~~~~~~~~~~~~~~~~~
נק מבט של מור:
פתאום עלו לי המחשבות איך עבר על דור היום הראשון בצבא אם הוא מסתדר ואם הוא לפעמים חושב עליי, כי אני כן חושבת עליו. עדיין. אני בעוד כמה שעות מתגייסת ואני לא מצליחה להירדם. ״אחות?״ אייל דפק על הדלת ואני סובבתי את ראשי ״מה אתה עושה פה? כבר מאוחר״ לחשתי ״ידעתי שלא נרדמת״ אמר ״איך?״ שאלתי ״כי אני נביא כבר אמרתי לך״ אמר ואני צחקתי ״אתה לא נביא״ ״אבל אני מכיר אותך יותר מדי טוב ואני יודע בדיוק על מה את חושבת״ אמר והחיוך ירד לי מהפנים ״תקשיבי, אני שונא להתערב לך בדברים כאלה אבל אני גם לא רוצה שתאשימי את עצמך במה שקרה או משהו כזה, המצב של דור מסובך עכשיו ונשבעתי לו שאני לא אספר לך אז באמת אני לא אוסיף עוד חוץ מזה שזה לא משהו שאת עשית״ יופי עכשיו אני לא אפסיק לחשוב עליו עוד יותר. ״אייל אני בסדר, אני התגברתי עליו, ואני מוכנה כבר להכיר מישהו חדש״ שיקרתי. ״יופי אז לילה טוב ובהצלחה צ׳יק״ אמר וסגר את הדלת. עכשיו אני בכלל לא אצליח להירדם.

כעבור 3 שבועות:

סיימתי את הקורס מד״סיות. וואו איזו חוויה! מלא בנות שאוהבות לרוץ ולעשות ספורט כמוני. הכרתי כאן מלא חברות אבל אף אחת לא משתווה לזוהר כמעט בכל ערב היה לי זמן פנוי שבו הייתי מתקשרת הבייתה, וזוהר שכל זמן פנוי שיש לאחי נמצאת אצלנו בבית הייתה עונה ומדברת איתי. ״סוף סוף נראה קצת בנים״ אמרה בר. משבצים אותנו ליחידות קרביות. כל אחת תאמן גדוד. ״יש קיבלתי גבעתי!״ צעקה אחת הבנות ״אני קיבלתי גולני״ אמרתי ״גם אני גולני!!״ צעקה בר. ״אני גדוד 12 ואת?״ שאלתי ״13״ אמרה ״אז אנחנו נהיה באותו בסיס!!!״ חיבקה אותי. חיכינו לזה כבר 3 שבועות, כל הטירונות הזאת בשביל להתחיל את התפקיד שלנו. אני כבר לא יכולה לחכות. נתנו לנו חצי שעה לארגן את הדברים שלנו ומסיעים אותנו לבסיסים בהם נאמן חיילים. האמת שלא יצא לי לחשוב על דור כבר די הרבה זמן. ואני פשוט צריכה להמשיך הלאה.