My (VERY) Hot Mess

פרק 72- ״עוד הזדמנות״- חלק א

נק מבט של דור:

הזמן לא יכול לעבור לאט יותר. המשפט שלה ממשיך להדהד בראשי ׳תן לו עוד הזדמנות׳ הבקשה האחרונה שלה ממני שמכרסמת אותי מבפנים. ״אתה רוצה מים או משהו?״ שאלה אותי מור בדאגה ״לא אני לא צמא״ אמרתי ״אבל אתה חייב לשתות מתישהו״ ״אני לא צמא מור״ אמרתי ובלי כוונה בטון קצת כועס. יש לי הרבה על הראש והדבר האחרון שאני רוצה זה לפגוע במור. היא הלכה חזרה למטבח עם הכוס. זוהר ישבה מולי מנסה לקרוא אותי במבטה והלכה אחרי מור.

~~~~~~~~~~

נק מבט של זוהר:
״את בסדר?״ שאלתי את מור ״כן, כן״ משכה באפה. חיבקתי אותה מאחור בעודה שוטפת כמה כלים ושמה לייבוש. רציתי רק לתת לה כוח, לחזק אותה בתקופה הזאת. היא צריכה להיות שם בשביל דור בזמן שגם היא כואבת. ״אני פשוט לא מצליחה להגיע אליו״ התייפחה ולמרות שלא ראיתי הרגשתי שזולגות לה דמעות ״מור זה נורמלי אל תאשימי את עצמך״ אמרתי מנסה להבין את כאבה ״זה פשוט ש.. תמיד אני מצליחה להגיע אליו״ פרסה את ידה על השיש ובידה השנייה שיחקה בשרשרת המפתח שדור קנה לה. ״איפה יש צלחות חד פעמיות?״ נכנס אייל בסערה שאפילו לא שם לב לכך שמור בוכה ״שם״ הצביעה לו מור בלי להסתכל על פניו. ״תודה צ׳יק״ אמר ויצא מהר. ״טוב צריך לחזור למציאות״ נאנחה וניגבת את הדמעות. ״תודה זוהר״ אמרה ואני נותרתי חסרת מילים. לא ידעתי איך לנחם אותה, אין סיטואציה קשה מזאת וגם את דור אי אפשר להאשים- הוא איבד אמא! אין לי מה לעשות חוץ מלהיות שם בשבילה.

היינו בדרך הבייתה. אני ואייל שוכרים דירה יחד כבר כמעט ארבעה חודשים. בינתיים הולך טוב. ״אז מה בא לך לראות היום?״ שאל אייל בחיוך ״האמת שאין לי חשק״ נאנחתי ואחזתי בידו שהייתה מושטת אליי ״ מה בגלל מור?״ שאל ״כן זה שובר אותי שהיא ככה, היום היא בכתה לי״ התחלתי לספר לו ״קשה לה ממש״ הוספתי ״ האמת שלא יצא לי לדבר איתה ככה פנים מול פנים מאז שזה קרה״ אמר בכנות ״היא צריכה אותנו איתה בייב״ אמרתי והסתכלתי על הפרצוף המושלם שלו ״מחר אני אקפיץ אותך לתחנת רכבת ואסע ישר אליה״ אמר בפרצוף רציני. אם לא הייתי צריכה לחזור לבסיס הייתי נשארת לישון שם אפילו.

נכנסנו הבייתה ואני הלכתי לחדר רוטנת שאני צריכה לארגן תיק למחר וכמה שאין לי כוח. התיישבתי על המיטה נאבקת בנעליים שלא מוכנות לצאת. ״תפסיקי עם הלחץ הזה״ נישק אותי והתכופף כדי להוריד את נעליי. הוא לעומת זאת פשוט שלף אותן מרגליי בלי להפעיל יותר מדי מאמץ. באמת נרגעתי. איך שהנשיקות שלו משתקות אותי. החום שמתפשט ברגע ששפתיו נוגעות בשלי נשאר כמה שניות אחרי. הוא החל לעסות את רגליי. הייתי צריכה את זה אחרי שעמדתי כל היום. לא היה לי כוח לדבר אז פשוט לא דיברנו. הוא הוריד את מכנסי הג׳ינס שלי וטיפס מעלי כשידו הימנית נמצאת על הלחי שלי. הוא העביר אותה בעדינות לאורך צווארי עד לעצם הבריח ולאחר מכן לכתפי. הוא הוריד את חולצתי ונישק אותי על השפתיים ״אני גמורה בייב״ אמרתי יודעת לאן המשחק המקדים הזה מוביל. ״את לא צריכה לעשות כלום״ חיוך את החיוך הממזרי הזה שלו. נשיקתו המשיכה עד לצוואר ומשם בקו ישיר עד הפופיק. הוא יודע שזה מדגדג אותי ולכן המשיך. ״די די״ התפקעתי ״להפסיק?״ הרים את ראשו ושאל, יודע שהתשובה היא לא. קירבתי את ראשו שוב לבטני שימשיך בעבודת הקסם שלו. אני יודעת שאין לי כל כך למה להשוות כי אייל הוא הבן אדם היחידי ששכבתי איתו אבל אין ספק שהוא יודע מה הוא עושה והוא עושה את זה טוב. הוא נישק כל חלק בגופי והקדיש לכל אחד את מלוא אהבתו. ״ שכחתי לקחת גלולה״ אמרתי בקול משכנע והוא קפא במקומו ״סתם סתם״ אמרתי והתפקעתי מצחוק לנוכח הפרצוף שלו ״כבר חשבתי שאני צריך לשים קונדום״
״מזה חששת? לא מזה שאני אכנס להריון?״ שאלתי מצחקקת ״אני כבר לא יכול לחכות לראות אותך עם בטן. רק לחשוב על זה ועומד לי״ אמר מתחנף ״ אני אראה כמו היפופוטם שום דבר בזה לא סקסי״ אמרתי מחויכת ״אני מת על היפופוטמיות, במיוחד על ההיפופוטמית שלי״ חייך תוך כדי נשיקה ״היפופוטמית אחותך״ דחפתי אותו ממני בקלילות לא שזה הזיז אותו כן?
״יש בזה משהו״ אמר והתהפכו עכשיו אני הייתי מעליו ״שלא תעז לקרוא לחברה הכי טובה שלי היפופוטמית ״הופה אני רואה שאת כבר לא כזאת עייפה״ אמר מתנצח ״פשוט תשתוק ותנשק אותי כבר. בלי להתווכח הוא עשה מה שאמרתי ״חייל טוב״ לחשתי ״חייל טוב אה?״ הפך אותנו שוב וחדר לתוכי כמו שרק אייל יודע.

התנשפנו שנינו כאילו רצנו מרתון עכשיו. ״רוצה שוב?״ שאל ואני דחפתי לו כרית לפרצוף ״לילה טוב״ אמרתי וכיביתי את האור ״כללל פעם מחדששש״ צעק בקול מיואש וגרם לי לצחוק.

~~~~~~~~~~~~~

נק מבט של מור:
התכוננו לשינה. וכמה רציתי לישון על המיטה שלי מחובקת בזרועותיו של דור. צחצחתי שיניים חושבת על כל היום שעבר ועל כמה שכואב לי הראש. פרסתי לעצמי מזרון, לבד,
רואה את דור שוכב על שלו בעיניים פקוחות לא ידעתי אם הוא רוצה שאני אשן לידו בכלל וחששתי לשאול כדי שלא אקבל תשובה שלילית. ״לאן הלכת?״ שאל דור ״בואי לכאן״ אמר בקול שנשמע כמו הדור מלפני שבוע. לקחתי את הכרית והשמיכה ונכנסתי לחיבוקו החם. הוא תמיד חם. הוא הריח את שיערי ונישק את גבי ״אני אוהב אותך המון את יודעת?״ ואני הנהנתי. הדמעות חנקו את גרוני, אני לא יכולה להסביר אפילו למה. אולי כי חיכיתי לשמוע את זה ממנו, כי חששתי שמשהו בנינו השתנה.
ועכשיו כאילו כל מה שקרה היום נמחק.

מה שמשפט אחד שלו עושה לי...