My (VERY) Hot Mess

פרק 23- ״תמיד שם בשבילך״

הגעתי לבית חולים אחרי שנסעתי על 130. ״איפה מור האוזר?״ שאלתי את המזכירה ״משפחה?״ שאלה ״כן אני אח שלה״ שיקרתי. לא היה אכפת לי מכלום רק למצוא אותה. ראיתי את זוהר עומדת במסדרון מחכה לעידכונים מהרופא. ״דור מה אתה עושה פה ? אמרתי לך שזה לא מתאים אמא שלה פה ואבא שלה הלך להביא את אחיה״ אמרה זוהר בעיניים אדומות מבכי. ״לא אכפת לי״ אמרתי בכעס. ״אתם אפילו לא ביחד תחשוב איזה לא נעים אם חבר שלה יבוא, ותפנים דור זה לא אתה יותר״ אמא של מור יצאה מהשירותים ואני התעלמתי ממה שזוהר אמרה. היה נראה כאילו אמא של מור בכתה גם והבנתי שהמצב שלה ממש קשה. ״שלום מי אתה?״ אמרה גברת האוזר כשניסתה לחייך בהתחשב במצב. ״חבר טוב של מור״ אמרתי וראיתי את זוהר מעקמת פרצוף. ״משפחת האוזר?״ קרא הרופא. ״כאן״ אמרה אמא של מור. ״מור יצאה מניתוח, היא כרגע מחוסרת הכרה, הצלחנו להוציא את רסיסי הזכוכית מפניה ולשמחתי פצעיה יתאחו בעוד כמה שבועות, מה שמטריד אותנו זה עמוד השדרה שלה. יתכן נזק רב עקב פגיעה חמורה וסיכוי לנכות. נשאר לנו רק להתפלל לטוב״ הרופא סיים לדבר וראיתי את אמא של מור עם פנים חסרות הבעה. ״בואי תשבי״ אמרתי והובלתי אותה לכיסא זוהר ניגבה את עייניה עם טישו ואני התהלכתי במסדרון עם ידים על ראשי לא מאמין שזאת המציאות. האחות הובילה אותנו לחדר שבו מור נמצאת. ואני קפאתי במקומי בפתח הדלת. אמא שלה רצה לחבק אותה ובכתה כשנישקה את ראשה. זוהר עמדה ליד המיטה בעיינים נוצצות מדמעות. היא הייתה נראית נורא. היו לה שתי שריטות גדולות לאורך הלחי השמאלית ושפשוף על המצח, ידה הימנית הייתה עם גבס, צווארה קובע בעזרת סד לקיבוע והיה לה פנס בעין שמאל. אם רק יכולתי להעביר את כל הכאב שלה אליי הייתי עושה את זה. ״אני הולכת לבדוק עם האחות לגבי הטיפולים״ אמרה אמא של מור אחרי כמה דקות ויצאת מהדלת. ״נו מה קפאת שם״ אמרה לי זוהר ומשכה באפה. התקדמתי לכיון מור והתיישבתי בכיסא שלידה. סורק כל סנטימטר בגופה. ״מי שעשה את זה ישלם !״ אמרתי כשקולי נחנק מהדמעות שעמדו להתפרץ. ״המשטרה ניתחה את הזירה וממה שעדי ראייה אמרו ומה שהיא סיפרה לי לפני התאונה היא נסעה לכיון בן להפתיע אותו לכבוד היום הולדת שלו והבלוני הליום שהיא קנתה לו הסתירו לה את שדה הראייה מאחורה וכשהיא בלמה בפתאומיות הרכב שאחריה העיף את המכונית שלה כמה מטרים עד שפגעה במכונית אחרת״ אמרה זוהר ״ואיפה הבן זונה הזה?״ שאלתי והשתמשתי בכוונה בצירוף הזה כשדיברתי על בן. ״הוא במחנה אימונים״ אמרה זוהר ואני רתחתי. ״מור בבית חולים בגללו והוא במחנה אימונים?!״ צעקתי. ״ששששש דור!!״ כעסה זוהר. ואני נרגעתי כשראיתי את פניה של מור. אחזתי בידה ונישקתי אותה. כאילו מנסה להעביר לה כוחות. ״בבקשה תתעוררי״ לחשתי והנחתי את ראשי על המזרון שלה. אבא שלה ואח שלה נכנסו לחדר. קמתי מהכיסא שלי כשראיתי את הפנים שלהם. ״אתה דור?״ שאל אותי אח שלה שהיה לבוש במדי צה״ל. ״כן״ אמרתי בקול שנשבר. ״אני אייל״ אמר ללא חיוך אבל ידעתי שמור דיברה איתו עליי. ״ארנון״ אמר אבא של מור ולחץ את ידי. יצאתי מהחדר כדי שיוכלו להיות איתה לבד.

זוהר נפרדה ממני והלכה הבייתה ואני ישבתי עם אייל ליד המיטה של מור. ״אמרתי לה לא לעשות שטויות, אבל זאת מור- עקשנית״ אמר אייל בחצי חיוך. ״הכי עקשנית שאני מכיר״ אמרתי ונזכרתי איך הרמתי אותה בכוח אליי הבייתה כשהייתה שיכורה. ״מה גבר אתה נשאר פה?״ שאל אותי. ״אני לא אהיה מסוגל להירדם בלי שאני אדע כל דקה מה קורה״ עניתי. ״אני שמח שיש לה מישהו כמוך״ לא אמרתי לו שאנחנו כבר לא ביחד, גם כי לא רציתי להודות בזה וגם כי אני בכל זאת בחיים שלה ואני דואג לה באותה מידה גם אם אנחנו לא ביחד.