פרק 74 - ״ספר לי״

3.6K 292 56
                                    

היי אהובות !! תודה לכל מי שעזרה לי❤️❤️ אז הנה זה מגיע... המשך יהיה ממש בקרוב הפרק כבר כמעט מוכן

החיבוק לפתע הפך לנוקשה.
יש לו ילדים.
לא ידעתי למה לצפות.
אולי חלק בי קיווה שהוא לא המשיך הלאה אבל זה יהיה אכזרי מדי, אדם לא יכול להיות לבד כל כך הרבה זמן. ״דור רציתי לספר לך על ז..״ ניסה להסביר
״זה בסדר אבא״ אמרתי בחיוך שמחתי להגיד את המילה הזאת. אבל זה היה מוזר לחשוב שיש עוד אנשים חוץ ממני מיגל ומאור שיכולים לקרוא לו ככה.
״אבאא דילן מציק לי״ ילדה בורוד נכנסה עם פרצוף חמוץ למשרד ״תפסיקי לבכות עמליה״ נכנס ילד ממושקף כמה שניות אחריה.
אבא צחק כנראה זאת התנהגות רגילה אצלם.
״אפשר חיבוק לפני כל הריבים?״ שאל אבא ושניהם באו לחבק אותו.
״מי אתה?״ שאלה עמליה בישירות ״א..ני..״ ניסיתי להסביר ״זה דור״ השלים אבא.
״אתה דור? מגניב״ אמר דילן, והיה נשמע כאילו הוא שמע עליי כבר. הסתכלתי על אבא לא מבין ״אל תחשוב שהם לא יודעים עליכם״ מצאתי את עצמי מחייך ״אז מה..יש לי אחים קטנים עכשיו?״ אמרתי מתקופף כדי להיות בגובה שלהם ״תמיד רציתי אח גדול״ עמליה רצה לחבק אותי. היא כזאת יפה ומתוקה. ״בטח״ אמר דילן ונתן לי כיף. הסתכלתי על אבא תוך כדי החיבוק של עמליה וראיתי כמה הוא שמח.

-------------------------------

נק מבט של מור:

טלפון הקפיץ אותי וביקשתי מנעמה שתיקח את השולחן שלי. התחלתי לפני כמה ימים למלצר בבית קפה. ראיתי על המסך את התמונה המצחיקה של דור ״אתה ערפד או משהו? נעלמת בבוקר״ שאלתי מצחקקת ״לא שאני יודע״ אמר ונשמע מאושר ״למה אתה נשמע כל כך שמח?״
״אני אספר לך בבית, עד מתי את עובדת?״
״המשמרת שלי נגמרת ב21:00״ אמרתי מאוכזבת שיש לי עוד 7 שעות עד שאני אראה אותו. ״אכלת כבר?״ שאל
״לא אני תכף יוצאת להפסקת צהריים למה?״
״תסתכלי.. שמאלה״ אמר וראיתי אותו עומד בכניסה. ניתקתי ורצתי לחבק אותו ״מקום לשניים״ הוא אמר בציניות ״מכאן אדון כהן״ הובלתי אותו לשולחן האהוב עליי. הלכתי למחשב ולחצתי על הפסקת צהריים. הזמנתי לי פסטה ברוטב עגבניות וחזרתי עם תפריט בשביל דור. נעמה ניגשה אלינו ״אז אתה דור המפורסם״ אמרה ״אני מתנצל, חברה שלי נוטה לדבר עליי יותר מדי״ חבטתי בו קלות והוא נישק אותי ״אז מה תרצה להזמין?״ שאלה נעמה ״משהו משביע אני רעב מת״ אמר בצורה הכי ׳דורית׳ מצידו.
״מה אתה אומר על המבורגר?״ הציעה נעמה ״יאללה זורם״ סגר את התפריט והגיש אותו לנעמה.
לא הפסקתי להסתכל עליו ״מה?״ שאל לא מבין למה אני מחייכת ״סתם אתה במצב טוב אז גם אני״ אמרתי בכנות ״ולמה זה?״ שאלתי מנסה לחקור מה הוא רצה לספר לי ״נדבר בבית כבר״ אמר מסתיר סוד.
כיווצתי את עיניי במבט חושד ״בואי לידי״ סימן עם ידו על הספה ואני קמתי ועשיתי זאת. שילבתי את רגלי והוא כרך את ידיו סביב הרגל העליונה. ״ולחשוב שלפני כמה דקות השתעממתי למוות״ אמרתי מסתכלת עליו בזמן שהוא צייר על רגלי ציורים. ״הנה הפסטה וההמבורגר, בתיאבון״ הניחה נעמה את המנות שלנו והלכה ״תודה נעמולי״ אמרתי ״כן, תודה נעמולי״ חזר אחרי בקול ציני וצחק ״מה אתה רוצה? ככה אנחנו קוראים לה!״ ״קוראים? או שרק את?״ שאל צוחק בזמן שלקחתי ביס אז עשיתי לו פרצוף של חיוך לועג. 

״הכל בסדר?״ שאלה נעמה בזמן שהחזקתי בקיר ״את חיוורת״ הוסיפה ״כן הפסטה קצת הכבידה עליי, אני בסדר״ המשמרת עברה לי כמו נצח רק חיכיתי שתיגמר. הלכתי הבייתה כדי לקחת בגדים ולנסוע לדור. אני לא מבינה למה אני לוקחת בגדים בסופו של דבר אני נשארת עם החולצה שלו או בלי כלום :/

״ honey I'm home״ נכנסתי והוא היה במטבח. שטף כלים. ״חינכתי אותך טוב״ חיבקתי אותו מהצד והוא נישק אותי ״נו מה רצית לספר לי?״ שאלתי נשענת על השיש נושכת את שפתיי, בזמן שהוא ניגב את ידיו במגבת ״הלכתי למשרד של אבא היום״ אמר ועיני נפתחו לרווחה ״יש לי אחים קטנים מור, תאומים, דילן ועמליה הם רק בני 8״ אמר בהתלהבות הוא כל כך שמח. הרגשתי תחושה מוזרה לא ידעתי אם האושר שלו אמיתי בכל זאת אמא שלו נפטרה לא מזמן ועוד אחים, זה מראה שאבא שלו טיפה המשיך בחייו. ״וואו״ אמרתי בקול מופתע ״זה.. מדהים קצת משונה אבל מדהים״
״גם לי זה היה מוזר אבל לחשוב על זה שיש לי עוד אחים קטנים אני לא יכול שלא להתלהב״ אמר וכבר יכולתי לדמיין את דור בתור אבא. הכי מושלם בעולם.
״מה עם אמא שלהם?״ חששתי מהשאלה הזאת אבל היא הייתה כמו פיל באמצע החדר ״נפטרה בלידה״ אמר עם עצב בעיניו ואני בלעתי את הרוק שלי ״לחשוב שכשאני יכולתי לקרוא רק לאמא הם יכלו לקרוא רק לאבא שלי״ אמר ואני ליטפתי את פניו ״סיפרת ליגל ומאור?״ שאלתי
״כן, מאור הוא הבעייתי, אני לא מצליח להגיע אליו, הוא כזה עקשן!״ השפיל את מבטו וכיווץ את הגבות שלו. ״מזכיר לי מישהו״ אמרתי בקול מתגרה מתקדמת לסלון ״סליחה?״
״מה ששמעת״
התיישב לידי בספה
״יש לך מזל שאת יפה״
״לך תעשה פופקורן״ אמרתי והטחתי בו כרית.
״הכל אני עושה בבית הזההה! מוציא את הכלב, מחתל את הילדים, עושה ספונגה״ התמרמר על דברים שזוגות נשואים מתמרמרים עליהם בצחוק בדרכו למטבח.

״מה אנחנו רואים?״ קיפץ על הספה
״ידידים פלוס״
״בקטע של נוסטלגיה היום אני מבין״
״תמיד״ חיבקתי אותו מסתכלת על איך שהוא אוכל את הפופקורן. דחפתי לו אחד לאף והוא התעלם ״ממש מצחיק מור״ התייחס כשצחקתי

״חשבתי על לעבוד עם אבא״ פלט בלי שום אזהרה.
״מאמי זה יהיה ממש טוב בשבילך״ נישקתי את הכתף שלו ״כן ?״ הרהר ״זה מה שאתה אוהב לעשות, ככה תצבור נסיון, תלמד תוך כדי וגם תתקרב לאבא שלך״
הוא פיהק ואני הבנתי שאנחנו לא הולכים לראות את כל הסרט ומכיון שאני לא מספיק חזקה בשביל לסחוב אותו למעלה כדאי ופשוט נלך לישון.
עלינו למעלה, שכבנו מחובקים. דור הספיק להירדם אבל אני התפתלתי במיטה. לבסוף קמתי והלכתי לשירותים.

הקאתי את נשמתי.

{מטרה: 160 הצבעות} בשביל פרק שווה במיוחד וארוך !!

My (VERY) Hot MessWhere stories live. Discover now