"אז איזה משקה בשבילך?" הברמן בעל השיער המתולתל הארוך שאל אותי, אף פעם לא נמשכתי לבחורים עם שיער ארוך כי ראיתי אותם כנשיים, אך היה בו משהו מאד סמכותי וגברי, בזכות השיער הארוך.
"תפתיע אותי"
הוא צחק ושאל אם יש לי תקציב מסויים, ועניתי לו שיפתיע אותי גם לגבי התקציב.
ראיתי את נייל מקצה הבר מסתכל עלי מרים את גבותיו בשאלה 'זה בסדר שאבוא לשבת לידך?', חייכתי אליו כתשובה, 'כן'.
הוא התקרב עם בקבוק הבירה השתוי למחצה, בעוד הברמן מניח לפני קוקטייל וורוד עם קשית מהודרת, נייל צחק, "לרוויה" והקיש עם הבירה בקוקטייל.
"אז אתה מחכה לליז?"
"כן, הייתה אמורה לבוא לפני עשר דקות" ידעתי שהיא תאחר אז הסכמתי לעצמי גם להתעכב.
"מזל, סופסוף אני אזכה להכיר אותך קצת" הוא חייך.
"אין הרבה מה להכיר" ניסיתי להתחמק, מספיק יש לי את ליז שמנסה לברר את סיפור חיי, בבקשה לא עוד בחור חטטן, איפה הבחורים של פעם שרק אהבו לדבר על עצמם?
"הציור שעשית לליז היה מאד איכותי, למדת ציור בצורה מקצועית?"
"לא"
"מאיזה גיל אתה מצייר?"
"מאז ומתמיד"
"אתה רוצה להפוך את זה למקצוע?"
"לא"
הוא המשיך לשאול עוד ועוד, בעיקר על הציורים שלי וקצת על עצמי, לא התייאש לרגע מהתשובות הקצרות שלי ורק המשיך לשאול ולתחקר, עד שליז הגיעה לבסוף, "מצטערת אני חוטפת ממך את הנרי".
"זה בסדר, למדתי לבינתיים להכיר אותו יותר ממה שאת יודעת" הוא אמר בעוקצנות וראיתי כיצד ליז קצת מקנאת אז אמרתי לה שאעדכן אותה בכל הפרטים החדשים שסיפרתי לו.
הבנתי שכמעט ולא נגעתי בקוקטייל כשליז הניחה שהזמנתי אותו בשבילה, אז הזמנתי בשבילי בירה ועברנו מהבר לשבת בשולחן, ליז לידי ונייל מולי, התחלנו לדבר ובעזרת השיחה הקולחת בין השניים למדתי להכיר קצת יותר את נייל, הוא עבד כסוחר אמנות, מסביר את כל ההתענייניות שלו בתחביב שלי, השניים הכירו במועדון גייז, כאשר ליז הלכה אליו עם אחיה, ויש לו אובססיה משונה ומאד לא סטרייטית לשאקירה, "אני פשוט לא יודע איך להסביר את זה" הוא נגע בידי בזמן שדיבר, "כאילו, אפשר לחלק את כל הבנות לקבוצות מסויימות של יופי, אתה יודע, יופי של ברבי" היד שלו לחלוטין התחילה ללטף אותי וליז בהתה בה בעוצמה מהצד והתחילה לקרוץ לעברי, "-יופי של רוסיות, אבל לשאקירה פשוט יש סוג יופי שלא נראה מעולם, היא פשוט נראת מיוחדת" עכשיו היד שלו עזבה אותי והוא עבר לתאר את יופיה של שאקירה עם תנועות ידיים, "- ואם מישהי נראת מיוחד היא בדרך כלל מכוערת בצורה מיוחדת, אבל שאקירה יפה בצורה מיוחדת, זה מה שמיוחד בה" הוא מחא בכפיו כשסיים, "הבנת?".
"אני חושב שזה פשוט יופי ערבי" ציינתי והרסתי לו את התיאוריה.
לבסוף נייל החל לדבר עם ליז על עבודתה וכיצד הוא רוצה שהיא תכניס לסוכנות בה היא עובדת את אחד האומנים שהוא מאמין כי יהיה "הדבר החם הבא", ניצלתי את חלון ההזדמנות בשביל לקום לעשן, לצערי מעטים המקומות המתירים עישון במבנה.
מרפסת של המעשנים היא תמיד הדבר הכי מבחיל שקיים, מרפסת מטר על מטר עם ספסל חצוי ובדלים מסריחים על הרצפה שלא טוטאו מעולם, אז לאחר ביקור זריז החלטתי לצאת לעשן ברחוב, אך גם כאן המזל לא שיחק לצידי וגיליתי שאין עלי מצית. ניסיתי לחפש בפעם השלישית, אולי כעת אני אמצא באורח פלא את האבידה בכיס מעילי.
"הנרי, נכון?"
הרמתי את ראשי וכמעט ונתקלתי בברמן ארוך-השיער.
"כן"
"צריך אש?" הוא הצביע על הסיגריה שבפי.
"כן", חיוך קטן התנוסס על פני.
הוא הוציא סיגריה והניח גם בקצה פי, מתקרב אלי ומדליק לשנינו יחדיו, ראשית מסתכל על האש ולאחר שזאת נדלקת- מרים את עיניו לעיניי, ולעזאזל, אני מרגיש חמימות קטנה בבטני.
"אז אתה חדש בסביבה?" הוא שאף את העשן באיטיות, כאילו מתענג על כל שניה ושניה.
"כן, עברתי לפני כמה שבועות עם ליז"
"בחורה אנרגטית, מערכת יחסים של חתול שחור וכלב רוטוויילר אני מבין" כשהוא דיבר הוא הסתכל בעיניי בבעמיקות, וכשהרמתי את גבותיי בשאלה-בילבול, הוא המשיך:" חתול שחור, לא דברן, מופנם, קצת עצבני.. רוטוויילר, אנרגטי, חברותי, מגושם, חייכן, דברן... ליז"
"תבוא לשבת איתנו אחרי המשמרת שלך, אדון פודל" עניתי והצלחתי להוציא ממנו צחוק פרוע, שגרם גם לי לצחוק.
והוא בא לשבת איתנו, ושוב שמחתי על כך שאני הצלחתי למצוא חבר בעיר, בשם ניק. וכשבאתי לעזוב עם ליז והוא ביקש את המספר שלי, נתתי לו.
הערת הכותבת: מעטים האנשים בסיפורים שלי שמבוססים על אנשים אמיתיים (חכו לסיפור שלי שיש מישהו שמבוסס על עברי לידר...), אבל דווקא הבחור המתולתל היה מבוסס על בחור שפגשתי בהופעה, וממש ממש נדלקתי עליו- כי בדרך כלל אני לא אוהבת גברים עם שיער ארוך, ולמה אני משתפת את כל זה? כי אני מתה על כותבות שמשתפות יתר על מידה על החיים שלהן, זה באמת ממש מעניין אותי.
אחרי יומיים גיליתי ש... הוא גדול ממני בעשור, להגנתי הוא לחלוטין היה נראה בגילי, ועצרתי את זה. מפה לשם, לפני חודש יצאתי עם גבר שגדול ממני, ממש. ולקחתי דבר אחד מהסיטואציה איתו: גברים הם ילדותיים בכל גיל, אז מה אכפת לי לצאת עם גבר שגדול ממני? שלחתי למתולתל היפה מההופעה הודעה, ויצאנו לדייט הכי משעמם בחיי, היה עדיף אולי להשאיר אותו בתור פנטזיה. ואני אפסיק לצאת עם גברים שגדולים ממני, כי אם הם גדולים ממני בעשור ובאותו מצב כמוני ואני יותר בוגרת מהם... אולי... רק אולי... לא כדאי לי להכנס איתם לזוגיות.
YOU ARE READING
רץ כדי למצוא אותך - BxB
Romantizmלהנרי היה הכל, את כל הכסף, מעריצים, מכוניות, גברים והחברים שהוא רק יכל לבקש. אבל שום דבר לא שינה את הצורה בה המוח שלו בנוי, והעובדה שזה כבר השבוע השלישי שהוא במיטה עם אותם בגדים, מדמיין את עצמו רץ לכביש הסואן, אם רק היה לו כח לקום... בהחלטה של רגע...
