רציתי להוציא את כריס לכל המקומות האהובים עלי בישראל, להראות לו את השכונה שגדלתי בה, האולמות בהם הופעתי ואזורים בהם צילמתי קליפים. אבל כשאנחנו חוזרים למלון הרבה אנשים מתקהלים סביבו ואחד מהמאבטחים יוצא להכניס אותנו בבטיחות, ואני נזכר בימים שבהם היה כל כך גרוע שהיה לי שומר ראש צמוד, כאילו אני מינימום אריאנה גרנדה. הצרחות חזקות ואני שומע מיליון שאלות מתנופפות סביבנו, על ידי מעריצים וכתבים. היד שלי חשופה לרווחה עם הטבעת, ואני יכול לדמיין את הכותרת שתתפוס היום מהדורה בחדשות.
"אני מבין שהיום אין סיבוב בשכונה" כריס אומר כשהוא מציץ בין תריסי החלון לרחוב הגועש.
"אין" אני מאשר, "אבל ננסה לקפוץ לסיבוב לילי, שלא נתקע כל היום במלון, במחשבה לאחור היינו צריכים להשכיר איזו דירה בחור נידח, ולא בית מלון מפואר"
"נלמד להבא" כריס אומר ומתיישב לצידי על המיטה, "היה מדהים היום" הוא אומר ונושק לשפתיי, נשיקה עדינה שנשארת כזו, "איך אתה מרגיש?"
"אני מאושר. היה כל כך מעבר למה שציפיתי, ובקשר לקלואי זה יפתר, ביום אחר" אני חותם את השיחה ונשכב לאחור על המיטה הרחבה, נותן לכריס להעלות מעלי.
"זה סקסי איך שאתה מכיר ונחמד לכולם" כריס אומר ומתחיל להעצים את הנשיקה.
"כולם?" אני שואל.
"את בעל המסעדה, כמה אנשים אני מכיר שיכולים להגיד, 'הו כן בעל המסעדה הזו הוא חבר וותיק', או נהג המונית שזיהית שהסיע אותך פעם ופתחתם בשיחה, הפקיד במלון שמתברר שעבדת איתו בעבר? הצורה בה אתה מכיר אנשים, ואפילו לא צריך לדבר איתם במשך חודשים ושנים ועדיין תהיה בכם אווירה רעננה, זה מאד מושך להסתכל על זה מהצד. הצורה בה השף זהר כשדיברת איתו, הנרי זה היה מהפנט" כריס מוריד נשיקות לשפתיי בין מילה למילה, ומתחיל לעבור לצווארי, "השירים ברקע הסעודה שהתחלפו מידי פעם לשלך, לפעמים לא ידעתי אם אתה מדבר או שזה שיר, הקול שלך הוא מוזיקה" כריס יורד לחזה שלי ופותח כפתור בחולצתי, אני מושך את החולצה שלו למעלה ומסיר גם את שלי, "הצורה בה כולם מסתכלים עליך בשולחן, כאילו אתה הדמות הראשית, כי אתה הדמות הראשית" הידיים שלו מלטפות את גופי ומתחילות לחקור אותו, "כל האנשים שמחכים בחוץ במשך שעות רק כדי לזכות לראות אותך חצי דקה.
אתה יצירת אומנות"
סיגריה במרפסת היא הרבה פחות מרגיעה כשאתה רואה קהל אנשים מתחת לבניין, גם אם אתה בקומה תשיעית. וזאת הייתה טעות שלי, שנה אחת מחוץ לישראל וכבר שכחתי את חוקי הזמנת המלונות, העובדה שצריך להזמין אחד יוקרתי וענק שלא רואים מהרחוב את החלון שלך, להזמין בית מלון או אכסניה במקום מבודד שלא מגיעה לשם לפחות תחבורה ציבורית, מקום כל כך יוקרתי שכדי להיכנס לשכונה צריך אישור. ובמקום זה השכרתי חדר במלון באמצע ירושלים, כדי להראות לכריס את האזור בו גדלתי.
YOU ARE READING
רץ כדי למצוא אותך - BxB
Romanceלהנרי היה כל מה שאדם יכול לחלום עליו - הוא זמר מפורסם, אהוב על אין-ספור מעריצים. עם כסף, תהילה, מסיבות נוצצות, ומכוניות יוקרה, חייו נראו מושלמים כלפי חוץ. אך כל זה לא מנע ממנו להרגיש ריק מבפנים. אחרי שבועות של דיכאון, סגור בחדרו ובאותם בגדים, הוא מח...
