לא התפלאתי כשקנדל ביקש ממני להיפגש לבד בבית קפה, הוא מתחמק מכל הקבוצה במשך כמה ימים, תמיד אומר שהוא עסוק, עובד או מתאמן. דבר שהיה שקר מגוחך: הגוף שלו היה מגנטיקה בלבד, על אף שהוא היה רשום לאותו חדר כושר כמוני. ראיתי אותו מתאמן פעמים בודדות, הוא היה מגיע רק לסאונה או לרוץ כמה דקות בהליכון, מסאז' וכמובן להתחיל עם בחורים. בעבודה שלו אמנם הוא היה רציני, אבל מעולם לא נשאר שעות נוספות או עשה מעבר למצופה, "זה לא שאני אקבל על זה יותר כסף או שזה העסק שלי שאני צריך להשקיע בו" הוא היה טוען כל פעם. ובכנות שלא היו לו תחביבים או כל דבר שהוא, מעבר לעבודה או יציאות לבר איתנו, את רוב היום הוא העביר עם ג'סטין, מתחילים עם אנשים או משוטטים ברחובות ניו יורק בחיפוש אחר מפורסמים לבקש מהם סרטוני ברכה מגוחכים.
אז הנה אני, נכנס לבית הקפה כמה דקות לפני הזמן, ואילו קנדל מגיע בדיוק בדקה.
הוא כחכח בגרונו כשהתיישב מולי, נראה לחוץ. אף פעם לא ראיתי אותו כל כך רציני, גם כשהוא הציע לי בעבר לצאת איתו הוא חייך והיה נשמע קליל, "לא נורא, אפשר עדיין להיות חברים" הוא אמר בכזו אגביות כשדחיתי אותו.
"אני פשוט אחתוך ישר לעניין" הוא אמר כשהמלצרית הגישה לנו את הקפה, צפיתי בו פותח שתי שקיות סוכר ומערבב.
"אתה יודע שבכל שקית ישיותר מכפית? כך שאם אתה חושב שאתה שם שתי שקיות שהן שתי כפיות, אתה בעצם שם יותר. זאת אחת הסיבות למה קפה בבית קפה יותר טעים, הם עושים את זה כדי לעבוד עלייך כדי שתחזור שוב".
הוא הסתכל עלי והמבט הרציני נשבר, צוחק. "אלוהים הנרי, אתה כל כך חרטטן", המבט שלו חזר לרצינות והוא שוב כחכח בגרונו, כאילו הכחכוח הוא חלק מהנאום.
"אני יודע מי אתה" הוא אמר בפשטות.
לא ידעתי מה להגיד, מה המשפט הזה אומר. לא עניתי.
"נפגשנו לפני כמה שנים, לקח לי זמן לזהות אותך כי היה לך שיער שחור" הוא הסתכל עלי, מחכה שאני אשלים במוח שלי את המשפט, אבל עדיין לא הבנתי, מתי נפגשנו.
"היית עם חולצת בטן, חבר לידך צילם אותך, כשהורדת את החולצה ראיתי את הקעקוע לב שיש לך בבטן, החמאתי לך עליו פעם, הוא הזכיר לי מאיפה היית מוכר לי כל הזמן הזה. זה אתה." הוא עצר, מחכה לתגובה שלי..
"אוקיי, אז נפגשנו פעם, זה לא כזה דרמתי? כאילו, אני אפילו לא זוכר את זה"
"זה כן הנרי"
"למה?"
"כי אני זוכר מה שאמרת לי"
הוא מתחיל להלחיץ אותי, מה אמרתי לו? אני מנסה להיזכר אבל כל הנסיעות והטיסות מתערבבות לי, התחלתי לדבר עם הרבה אנשים כשהייתי מחוץ לארץ, תמיד ניצלתי את ההזדמנות שאנשים לא מכירים אותי, לפעמים הייתי משקר להם, מספר להם על חיים מומצאים שלי, אני זוכר שפעם סיפרתי לבחור במסיבה ברוסיה שאני ברחתי מישראל כי הייתי דילר והמשטרה מחפשת אחרי כי מכרתי לילד של ראש הממשלה, מייקל לצידי לא הפסיק לצחוק והתחיל לחקות את השיחה שלנו במשך כל השעות במטוס חזור. אז יכול להיות שגם לקנדל אני שיקרתי? ואולי הוא הבחור שאמרתי לו שאני הבן הממזר של אדם סנדלר? לכן הוא כל כך דרמתי? או שהוא אחד מהבודדים שבאמת ניהלתי איתם שיחה?
YOU ARE READING
רץ כדי למצוא אותך - BxB
Romanceלהנרי היה כל מה שאדם יכול לחלום עליו - הוא זמר מפורסם, אהוב על אין-ספור מעריצים. עם כסף, תהילה, מסיבות נוצצות, ומכוניות יוקרה, חייו נראו מושלמים כלפי חוץ. אך כל זה לא מנע ממנו להרגיש ריק מבפנים. אחרי שבועות של דיכאון, סגור בחדרו ובאותם בגדים, הוא מח...
