95 16 7
                                    


בבוקר קהל האנשים בחוץ חוזר, אבל אנחנו לא נותנים לזה לבטל את התוכניות שלנו ויוצאים בכל זאת, כשכריס חובק את מותני בזרועו ומכוון את הדרך שמוסתרת מפניי כשאני עם משקפי שמש כהות ומסתיר את פניי בידי. הוא מושך אותי בין המעריצים והכתבים, נותן לי לדעת איפה לצעוד. אני שומע עשרות שאלות מתנוססות באוויר, אנשים שמקווים שאולי סופסוף אשבור את השתיקה שלי, או אנשים שדוחפים את הטלפון לתמונה ומקבלים בתמורה סלפי עקום עם אדם שלא מסתכל למסך. זאת הליכה של חצי דקה עד המכונית שהשכרנו, הליכה שלוקחת נצח.

אנחנו הולכים לצבוע ספלים, אחרי שהודעתי לכריס שאין מצב שנשבור ספלי חתולים בתור דבר סמלי בחתונה שלנו, הוא לא מפסיק להסתכל על כוסות בכל רחבי האינטרנט.

"אבל קרמיקה נשמע ממש ממש קשה, בדיוק בשביל זה שלחתי אותך לחוגים ובסוף הלכת רק לחוג ציור בשמן!" כריס אומר.

"אנחנו לא עושים את הספל עצמה, אנחנו מקבלים מוכן, רק צריך לצבוע"

"אוקיי, אבל עכשיו כשאני חושב על זה, אין ביהדות איזשהן כללים לגבי איזה ספל מותר לשבור? כי בחתונות שראיתי באינטרנט שברו כוס תה ואנחנו רוצים ספל קפה"

אני מסתכל על כריס בגיחוך ומדהים אותי שהוא האחד שמוציא את המשפט הזה מהפה, ולא אני, "כריס, אני חושב שגם ביהדות יש כללים לגבי מין המשתתפים"

"אה, נכון, זה" הוא אומר ונוקש באצבעותיו, "אז ספל קפה"

"ויהיו שתיים מהן, בבקשה אל תתלהב מכך שאני מכיר גם את הבעלים של המקום הזה. אבל ביקשתי שאם יהיה דרמטי שם אז ניקח את הצבעים ונעשה בנפרד, זה בית קפה שתוך כדי צובעים שם את הספלים, לא האלו שאנחנו שותים מהם כמובן, אבל פשוט תהיה לנו אפשרות אם.. אם" אני אומר.

"אל תרגיש מובך" כריס אומר, "הם מעריצים שלך, הם אוהבים אותך, גם אני הייתי משתגע אם היית יושב לידי וצובע ספלי קפה, ולא בגלל שאתה מפורסם"

אני צוחק, "המעריצים הם לא ממש הבעיה, יותר מעצבן אותי האנשים שמצלמים בסתר או בפרצוף שלך, מקליטים, והם אפילו לא אוהבים אותי... רק רוצים צפיות או אפילו למכור את זה לכל מיני אתרים"

"אנחנו נצליח ליהנות עם כולם, תראה את זה ככה, זאת חוויה ראשונה בשבילי, אני עדיין מתלהב מכל הדרמה, אז אל תדאג לגבי איך אני מרגיש. אבל אם זה מפריע לך, אנחנו נעבור. אני פשוט לא רוצה שתרגיש שונה מכולם"

אני מהנהן אליו, ואחרי סיבובים של עשרים דקות מצאנו את החניה בתל אביב, עכשיו רק נשאר ללכת עוד רבע שעה ברגל. למה לא לקחנו מונית? אלוהים יודע.

"הליכה ראשונה בתל אביב, איך אתה מרגיש?"

"האמת שחשבתי שהעיר יותר דרמטית, על מה הם מפגינים?" הוא שואל ומצביע על חבורת אנשים עם שלטים שלא מובנים אפילו לי.

רץ כדי למצוא אותך - BxBWhere stories live. Discover now