רץ כדי למצוא אותך - BxB

לפעמים אני הייתי שותה קפה מגעיל כתחליף לפגיעה עצמית

הערת הכותבת:

מרתון עד סיום הספר, החלטתי שאני רוצה שתקראו את הפרקים האלו בלי לחכות הרבה...

 כל יום פרק חדש :)  מוכנות?  

לפרק:

הקפה בבית החולים גובל בהתעללות עצמית.

אני זוכרת תקופות בישראל שהייתי קונה קפה ממקומות מפוקפקים ושותה את כולו עם פרצוף חמוץ, סובל מכל שניה, אבל היי, כל אחד והפגיעה העצמית שלו, לא?

כריס בקושי עוזב את המיטה שלי וזה נחמד, להיות בבית חולים פתאום לא כל כך רע כשבן הזוג שלך לוקח חופש מהעבודה רק כדי להיות לידך במשך כל שעות הביקור. למזלי גם כל פעם שהוא מגיע, הוא מצוייד באוכל בייתי, אני אולי מזוכיסט כשזה מגיע לקפה, אבל לא בקשר לאוכל חצי מבושל של בית חולים. לא כשיש אלטרנטיבה לפחות.

~

כשהחיים חזרו לשגרה, ככה גם השגרה חזרה לחיים. בהתחלה כריס התעקש שאני אקח על עצמי בקלות את האימונים והריצות, אבל אחרי התעקשות רבה מצידי הוא ויתר ונתן לי להצטרף אליו, המרתון עוד חודש ואני צריך להשלים פערים, נחוש הפעם לרוץ בכוחות עצמי.

התחלנו לרוץ עם קבוצת מתאמנים מניו יורק שגם מתכוננת למרתון, אני מאמין שאם אני ארוץ עם עוד אנשים - זרים, אז זה יעזור לי להתכונן לקראת הלחץ והקהל הגדול שאני אפגוש ביום המרתון. ויש דבר נחמד בלעבור את זה הפעם בצורה יותר קבוצתית- במרתון הקודם זה היה הכל 'אני אני ואני', בין אם זה בארוחות הבריאות או בריצות הארוכות, עכשיו לא רק שיש לי את כריס שמכין איתי ארוחות והולך לקנות איתי נעליים, יש לי קבוצה שלמה של אנשים שאנחנו מחליפים בינינו מתכונים, טיפים, וסתם צוחקים ביחד, מרגישים סחוטים אחרי ריצה של 30 קילומטר.

והיופי האמיתי היה שלא הייתי חייב להתחבר אליהם, אפילו לא הייתי צריך לספר להם חמישה פרטים אישיים לגבי- פשוט התחברנו על גבי האימונים והאהבה לריצה, הציפייה למרתון.

אני רוצה להגיד שהכל בסדר עכשיו, כשאני כבר לא חולה ואין לי שום חששות לגבי כריס שיעזוב אותי, אני כבר לא לחוץ מלפגוש מעריצים ברחוב, וכולם כבר יודעים על העבר שלי, אבל תמיד יהיו דברים קטנים- ניקח לדוגמא את ג'סטין, שוב- זה לא סוד שאני והוא, לא ממש מחוברים. אולי הוא גיי, אולי הוא לא, אבל הרכושניות שלו כלפי קנדל היא אובססיבית, ואני מכיר אותה מקרוב כי אני הייתי כזה, כלפי כל אדם שניסה להתקרב לבחור שאניאהבתי כשהייתי נער, לקלואי. מה אני כבר יכול לעשות לגבי זה?

אנחנו מחליפים מבטים מתוחים כל פעם שהחברה' יוצאים, אני משתדל ליצור כמה שפחות אינטראקציה אבל כל המרחק בינינו מתחיל להשפיע על הסביבה, כולם מעירים לנו על זה וקנדל מעמיד פנים שהכל בסדר, ואף אחד לא מעז להגיד לו משהו, הוא לא הוסיף משהו מהיום שבו הוא אמר לי שקיים בו חושש שהם כבר לא מתאימים.