כריסטיאן: זה מוקדם מידי לחשוש שעשיתי משהו לא בסדר? אני שונא את הבחורים האלה, אבל אני עומד לההפך לאחד מהם: אתה לא מעוניין יותר? או שקרה משהו שקצת מבריח אותך, ואני יכול לעזור לו? נוכל לדבר עליו? מצאת חן בעיני, הרגשתי שיש בינינו משהו. אני אשמח אם לא נוותר על זה.
לא עניתי לכריס יומיים, ליז ניסתה כמה שפחות לשאול עליו, אבל היא לא הופתעה כשהראתי לה את ההודעה שחיכתה לי הבוקר, "הוא דיבר עלייך הרבה כשחזר מהדייט הראשון"
"חשבתי שהחלטתם להשאיר אותי בחוץ" הופתעתי.
"כן, למשך חמש דקות ואז הוא התחיל לתאר לי על כמה אתה בחור מגניב"
ולעזאזל זה גורם לי להרגשה חמימה בלב. כריס מחבב אותי. כריס לא רוצה לוותר עלי, כריס עם השרירים והידיים החזקות, "הוא דואג לך".
"כבר התחלנו ברגל שמאל, ושוב ברגל שמאל"
"זה לא משנה"
"ליז, בהתחלה הייתי אובססיבי אליו, שזה רע, הוא חשב שיש לי חבר וגרם לי להשתגע, את לא באמת יודעת כמה. אחר כך השתגעתי בדייט השני שלנו ואני מסנן אותו יומיים, זה פשוט מתחיל רע"
"ואיך זה התחיל עם אקס שלך? טוב? ואיך זה נגמר, רע?"
אני נאנח ומתחיל לאבד סבלנות, זה מרגיש כאילו היומיים האלו הם פשוט וויכוח עם עצמי, וויכוחים עם ליז, עם העולם, "זה התחיל איתו.. לא יודע.. ליז, וזה נגמר בפרידה בסדר. זה היה בסדר" אני חושב. ממש לא.
"מה הכוונה לא יודע?"
"אני לא יודע ליז"
"איך הכרתם? איך היו הרגשות שלך אליו?"
"איך זה קשור?"
"אני לא יודעת הנרי אני מנסה לפאקינג עזאזל להבין אותך, אתה לא מוכן לספר כמעט כלום עלייך, אבל רואה את המבטים הקטנים שלך ושל קנדל, כאילו הוא מכיר אותך ואני לא. איך קנדל ידע על השיער הארוך? אני אשמע משוגעת אם אני אגיד שאני מקנאת שפתאום הוא יודע עליך יותר ממני?"
קנאה בחברות זה הדבר הכי גרוע שיש, כשאתה עם בן זוג ומקנא כשהוא מדבר עם מישהו אחר, זה תמיד מובן. אבל כשזה בחברויות? פתאום זה מבלבל, אי אפשר לדעת האם הקנאה הזאת בריאה או חריגה.
"זה לא רלוונטי"
"איך זה לא? אני טועה?" הקול של ליז נשמע שבור, ואני מרגיש רע על איך שאני גורם לה להרגיש, על כל הדרמה שאני מכניס לחיים שלה כשאני לא מוכן לעשות את הדבר הבסיסי ביותר והוא להפתח אליה, לספר לה.
"את לא טועה. זה פשוט שהבנו שהכרנו בעבר, אני לא הייתי נפתח בפניו על משהו שלא הייתי מספר לך. את החברה הכי טובה שלי פה"
YOU ARE READING
רץ כדי למצוא אותך - BxB
Romanceלהנרי היה הכל, את כל הכסף, מעריצים, מכוניות, גברים והחברים שהוא רק יכל לבקש. אבל שום דבר לא שינה את הצורה בה המוח שלו בנוי, והעובדה שזה כבר השבוע השלישי שהוא במיטה עם אותם בגדים, מדמיין את עצמו רץ לכביש הסואן, אם רק היה לו כח לקום... בהחלטה של רגע...
