רץ כדי למצוא אותך - BxB

מחר...מחר... מה אני אעשה אחרי מחר?

כל התוכניות שלי מוכנות, והיום אני פותח עמוד חדש במחברת התכנונים שלי, כדי לקרוא פרק חדש בתוכנית אימון.

ביום של לפני המרתון אין לי הרבה תוכניות, רק כמה דברים שעלי לסמן עליהם וי, לדוגמא, התיק למרתון, אשר אני דואג להכין יום לפני, כדי להוריד כמה שיותר דאגות ממחר, המחר הגדול. הנעליים, בגדי ההחלפה, המים, הכל ארוז.

אני עובר לשלב הבא בתוכנית: ארוחת הבוקר של לפני המרתון, וארוחת אחרי המרתון. אני מכין את הכל לפרטי פרטים, הארוחה שתכננתי כבר לפני כמה חודשים, עכשיו ארוזה במקרר.

אני אפילו נוסע כדי לאסוף את שקית המשתתף- שקית המכילה את חולצת המרתון והמספר שלי.

"אין מצב שהתיק שלך ארוז ומחכה ליד הדלת" ליז מגלגלת עיניים כלפיי, כשאני מכין את ארוחת הערב לשנינו, בשבילי ארוחת ערב לפני המרתון, ובשבילה, ארוחת ערב לפני יום חסימת הכבישים.

"כדאי להיות מסודר, שאני לא אקריא לך את כל הסטטיסטיקות על אנשים שפספסו אירועים חשובים בגלל שהם איבדו את המפתחות לרכב שלהם בבוקר" אני אומר וטועם את הפסטה, כדי לגלות ששוב, ה'10 דקות וזה מוכן' על האריזה הוא שקר, אני צריך לפחות עוד חמש דקות.

אני הופך את הכל לטקס ומשתדל לא לחשוב על איך אעסיק את עצמי ובמה אתרכז לאחר המרתון.

לאחר הארוחה אני עדיין רעב אבל מניח שתחושת הרעב נובעת מלחץ, אז לא שם לי עוד אוכל, כדי לא להעמיס על הגוף שלי, הכל אצלי מתוכנן עד הגרמים של האוכל, ואני לא מתכוון לסטות מהתוכנית עכשיו.

ליז צופה בי כל רגע מהצד, מתבוננת ואני נשבע שהיא מגחכת לעצמה או שואלת בראשה מי הוא המטורף שאיתו התחברה.

אני מתעלם וממהר לשטוף כלים, מידי פעם שולח מבט לליז שתמהר, כדי שאספיק לשטוף גם את שלה, אמנם היא כן מציעה לשטוף כל פעם, אבל לא משנה כמות ההזדמנויות בהן ניסיתי להראות לה כיצד שוטפים כראוי, היא פשוט נזק, או שהיא חלשה מידי, ואז יש שאריות פסטה על הכלים, ואני מגלה את זה יום למחרת כשאני בא לאכול ומתאכזב, או שהיא אגרסיבית מידי. לפני כמה שבועות היא הצליחה לשבור לי מקציף חלב, כשניסתה להוריד שאריות חלב.

אני גם שותה בדיוק את הכמות המומלצת, ואחריה אני יוצא מהמטבח ואוסר על עצמי להיכנס אליו, עד בוקר יום המרתון.