הערת המחברת: בימים האחרונים חשבתי על איך פעם כשהיו מעלים פרקים, היו מקדישים לקוראים את הפרק, ואני יודעת שקריאה היא מקום מפלט מהמציאות הזאת להרבה מאיתנו, אבל אני בכל זאת רוצה לקחת רגע ולהקדיש את הפרק לזכרו של יותם חיים, שאתמול נורה בשוגג בעזה, בתחילת המלחמה ראיתי אין-ספור פרסומים לגביו ועל כך שלא יודעים מה איתו, האם הוא חטוף או פצוע, ואז כשהודיעו שהוא חטוף הוקל לי, כי אז ידעתי שהוא יחזור. ועכשיו כשהוא כבר לא איתנו, אני נתקלתי בסרטון האחרון שלו בטיקטוק והמחשבה על כך שהחיים נגמרים בכזו קלות כואבת.
לפרק..
ליז מגיעה בבוקר, וזה מה שנחמד בה. היא מגיעה גם כשיש דרמה, כשאני לא מרגיש טוב, כשהיא לא מרגישה טוב וכשהיא בהנגאובר. אני תמיד יכול לסמוך על זה שהיא תבוא ותעשה לי את הבוקר, תדאג שלא יהיה יום אחד שאני אעביר לבד. ואולי אני סתם מדמיין שיש דרמה? והיא לא קיימת בכלל מלבד בראש שלי?
איך אני יכול לחשוד שהאח של הבחורה המקסימה הזאת יכול להיות אנס, כי הוא הציע לי ללכת לים?
"אל תגלה לג'יימס אבל אני לגמרי משתמשת לו בספל" ליז מכינה לה קפה ואומרת את הדבר הראשון מהרגע בו נכנסה.
"התבלבלת, אני משתמש בו" אני חוטף לה את הספל מהיד. והקטע הוא שהספל הזה, למען האמת, די מכוער. זה ספל גדול, שלא מכיל כמות סטנדרטית של קפה, הוא בצבע קפה. זה ספל קפה בצבע קפה. "אני אוהב אותו, זה מראה לי מתי אני שם את הכמות המדוייקת של החלב" ג'יימס הכריז בחיוך כשרכש אותו.
ויש עליו תמונה של חתול מודפסת- אבל לא סתם תמונה, זה תמונה ממימ כל כך ישן שהתמונה היא אפילו לא מקורית, רואים שהיא הועברה כל כך הרבה פעמים, ועם גלגולים רבים של צילומי מסך, כי עכשיו זה פשוט כתם מטושטש של חתול עקום.
"אתה רוצה שנדבר על זה?" ליז אמרה כשהתיישבנו אחד מול השני לארוחת הבוקר.
"על מה?" על האח האנס הפוטנציאלי שלך?
"על התמונה" היא אמרה וכשראתה שאני לא עונה המשיכה, "זה לא שזה הלם שהייתה לך חבורה לפנינו, או אפילו בן זוג"
"אין מה לדבר, זה בדיוק כמו שאמרת, פשוט כמה אנשים עם מישהו שיצאתי איתו"
"אוקיי, רוצה לספר לי עליו? איך קוראים לו? או מה עם שאר האנשים בתמונה?"
אני מרגיש לא בנוח ולא רוצה לשתף אותם עם ליז, אני רוצה שהם יישארו שלי ורק שלי, שרק אני אדע עליהם. אני וכל מדינת ישראל.
"או שלא" היא אומרת, "ומה עם כריסטיאן? הוא נשאר? דיברתם על זה?"
"לא, הוא הלך"
למעשה אפילו לא הלכתי לישון במהלך הלילה. הצלחתי להעביר לילה שלם רק בציורים, סיגריות וקצת אלכוהול, כשסיימתי את הציור וכבר התחלתי לשתות יותר עשיתי דמיון מודרך, עצמתי את העיניים ודמיינתי שאני לא באמריקה, אלא בדירה שלי בארץ, שמתי קריוקים שלי והתחלתי לשיר ולרקוד, והאמת שזה היה נחמד, זה הכי הרבה ששרתי מהרגע בו עברתי לאמריקה.
YOU ARE READING
רץ כדי למצוא אותך - BxB
Romanceלהנרי היה כל מה שאדם יכול לחלום עליו - הוא זמר מפורסם, אהוב על אין-ספור מעריצים. עם כסף, תהילה, מסיבות נוצצות, ומכוניות יוקרה, חייו נראו מושלמים כלפי חוץ. אך כל זה לא מנע ממנו להרגיש ריק מבפנים. אחרי שבועות של דיכאון, סגור בחדרו ובאותם בגדים, הוא מח...
