אנחנו קוראים לבת שלנו על שם פרח, פרח קנאבי-

103 17 5
                                    

"אתה לגמרי צפית בזה בלעדי" מייקל עוצר את הכל ואומר כשאני לא מופתע למראה תגלית חדשה במתקפת הטיטאנים, האנימה שהיינו צופים בה ביחד באופן אדוק, "פשוט תתוודה" הוא מתחנן.

"זה פעם ראשונה שאני רואה את הפרק הזה" אני מתעקש בדרמטיות.

"מה? ארן טיטאן?" כריס אומר ומוסיף ענפים למדורה.

"דייי" מייקל אומר וזורק עליו כרית, "אתם מסתלבטים עלי, זה בסדר שבגדת בי, אבל להסתיר את זה??"

"מייקל אתה הורס לכולנו את האווירה, אני במתח" אני צוחק וממשיך את הפרק, שלחלוטין צפיתי בו בערך חמישים פעם, אבל הוא גונב לי את השלט ועוצר שנית.

"לא הופתעתי כשהתחברת לעוד בחורה בניו יורק, הקמת לך חבורת חברים, יצאת עם מישהו, התארסת, עשית מרתון" הוא מתחיל למנות באצבעותיו אירועים "התחלת להסיר קעקועים! אבל לצפות בלעדי במתקפת הטיטאנים? הנרי.." הקול של מייקל הוא ציני אבל אני יכול לזהות נימה של כאב.

"שמרנו בשבילך אנימה" כריס אומר "התחלנו לצפות בסדרה חמודה ואחרי חצי פרק הנרי עצר ואמר שהוא רוצה לראות איתך"

מייקל מחייך למשמע הדברים, זה לא מכפר על זה שצפיתי ב-סדרה שלנו בלעדיו, אבל הוא בכל זאת קצת סולח, אנחנו שמים את הסדרה החדשה וצדקתי לגביה, מייקל ואני לא מפסיקים לצחוק למשמע ההומור המוזר והילדותי, כריס מסתכל עלינו וצוחק למראה שלנו, נהנים ביחד.

"דייי, ידעתי שהוא היה לי מוכר!" מייקל אומר כשאני מספר לו על קנדל, "לגמרי יש לי את הסרטון הזה איפשהו" הוא מוציא את מחשב הנייד שלו ומתחיל לדפדף במאגרי ההיסטוריה.

"וואו אתה חייב להראות לי כמה סרטונים" כריס מתקרב לשבת לצידו, "תראה לי את הפעם הראשונה שצפיתם במתקפת הטיטאנים"

"מה גורם לך לחשוב שצילמתי דבר כה שולי כמו לצפות בסדרה?" מייקל שואל ומיד לאחר מכן פותח את התאריך המדוייק ב2013, מראה אותי על המסך, בן ה11, עם פה פעור צופה בשקיקה וצורח ומתלהב, "עכשיו רוצה גם לראות את הפעם השניה, השלישית, השביעית?"

"אני לא מאמין שצפיתם בזה כל כך הרבה פעמים, הנרי ליטרלי צפה בעונה החדשה כמעט כל חודש מחדש, כל פעם צועק לי מהסלון לראות פרט חדש שהוא גילה"

"לא השתנת" מייקל מחייך אליי ואני מושיט את ידי ללחוץ את שלו, כריס מסתכל על כפות ידינו נפגשות ומסיט את מבטו.

"הוא נראה בחור טוב" מייקל אומר כשאנחנו יוצאים לסיגריה, "אני מחבב אותו" הוא מהנהן בראשו.

"זה בסדר אם אתה שונא אותו" אני מגחך במרירות.

"לא, למה שאני אשנא? הוא מצויין"

"כי אתה חושב שהוא לקח אותי ממך"

"אתה עזבת את ישראל לפני שהכרת אותו, הוא לא קשור" מייקל מציין אבל אני שומע את חוסר האמונה בקולו, "זה בסדר" הוא ממשיך להנהן בראשו, מנסה לשכנע אותי, את עצמו. שהכל בסדר, "אתה בסדר, נכון? כאילו.. אני רואה עליך שאתה בסדר, שאתה מאושר, לכן אולי זה מוזר לי. אני לא בטוח.. אני לא חושב שראיתי אותך ככה, לתקופה ארוכה. ואתה נראה כך בכל תמונה שיוצאת שלך"

רץ כדי למצוא אותך - BxBWhere stories live. Discover now