לאחות את שברי הנשמה

פרק 9

אקסל

לא הצלחתי להבין מה נכנס בי. מהרגע הראשון שסופיה נכנסה עם בן הזוג שלה לדירה, נכנס בי אי שקט שלא זיהיתי.

לראות אותה מחזיקה חזק ביד של הבחור הזה, שגובהו היה כגובהה של סופיה ולא היה בו שום דבר מרשים, היה הלם בתחילה. מעולם לא ראיתי את סופיה עם אף אחד.

בתנאי שלא החשבנו את כל הלוזרים שיצאה איתם לדייט אחד בלבד כשהייתה נערה מתבגרת.

עמדה מולי סופיה, שהייתה אישה, אישה יפה ומלאה בחיים, ולצידה עמד גבר. גבר שמהרגע הראשון לא חיבבתי.

הוא נראה מלא בעצמו וקר, ואולי אפילו משעמם ורציני מידי. זה לא היה הגבר הנכון לסופיה.

אז למה היא הייתה אתו? שאלתי את השאלה הזאת את עצמי ולא מצאתי לה תשובה.

המשכתי להתבונן בהם, עד שקמילה הכריחה אותי לקום.

ומאותו רגע הערב היה אסון מוחלט.

הוא עיצבן אותי בהתנשאות שלו כששוחחנו, הוא עיצבן אותי במבטים שזרק לעבר סופיה ובנגיעות שלו בגופה.

הוא אפילו עיצבן אותי בנשימה הקולנית שלו.

"לא ידעתי שאתה מגונן כל כך על סופיה." קמילה העירה אותי ממחשבותיי.

"אה? ברור! אני מכיר אותה מאז שהיא נולדה." עניתי בהיסח דעת והמשכתי להתמקד בנהיגה.

אני וקמילה היינו בדרכנו לדירה שלי אבל לא הייתי נלהב מכך שאת הלילה אבלה אתה ולא לבד. רציתי להתפקס ולהבין איך אפשרתי לעצמי להתנהג בצורה שהתנהגתי.

תומאס נזף בי גם. הוא הזהיר אותי כבר אז, לפני כמה שנים, להתרחק מסופיה והוא שוב הזהיר אותי לא לקלקל את מערכת היחסים שלה, בייחוד לא כשיש לי בת זוג משלי.

כן, הייתי צבוע.

לצערי לא הצלחתי להרגיש את הבושה בכך כי הכעס על כך שסופיה בחרה בפוץ שבחרה בו, היה חזק יותר.

"אוליבר בחור טוב, אקסל. הוא לא יפגע בסופיה."

"ואת מכירה אותו היטב?" שאלתי ברוגז.

"אני מכירה אותו. יצא לי לראות אותו ולשוחח אתו לא מעט כשהגיע לחנות." קמילה ענתה בתקיפות. "אני לא מזהה אותך אקסל, מעולם לא ראיתי אותך ככה."

"למה את מתכוונת?"

"אתה עצבני, חסר סבלנות." ראיתי בזווית העין שהיא זזה במושבה בכדי לשבת מולי. "מה הבעיה באמת? אתה יודע משהו על אוליבר שאני לא יודעת?"

"על אוליבר? לא! זאת הייתה הפעם הראשונה שהכרתי אותו!" עניתי בקול חזק. ראיתי את קמילה מסתכלת עליי בעיניים פעורות, ומיד הבנתי שאני צריך להנמיך את קולי ולהירגע.