אקסל
הייתי צריך לנחש שמשהו לא בסדר כשהרגשתי את גופה של סופיה קופא תחת גופי. אבל הזזתי את המחשבה הצידה.
התרוממתי מבלי לנשק אותה, מתכנן לעשות את זה אחרי שאפטר מהקונדום ואנקה את עצמי.
יצאתי מסופיה בזהירות, מרגיש מיד באובדן חום גופה, הסרתי את הקונדום וקשרתי אותו. הבטתי בה לרגע וראיתי אותה עדיין בחזייה שלה ובתחתונים שלה. עיניה עצומות, בית החזה שלה עדיין עולה ויורד בכבדות.
חייכתי לעצמי.
אפילו לא הספקנו להוריד את התחתונים.
נכנסתי למקלחת וזרקתי את הקונדום בפח, ושטפתי את עצמי במהירות.
המשכתי לחייך כמו אידיוט.
לא ציפיתי לבואה של סופיה, ובטח שלא ציפיתי לכך ששוב נשכב.
אבל לראשונה בחיי הרגשתי שהכול מסתדר במקומו.
זה היה מדהים.
זה היה כל כך נכון.
ורציתי בזה שוב.
רציתי לשכב עם סופיה שוב ושוב ושוב.
עד שהיא תחליט שדי לה.
כשחזרתי לחדר, עצרתי מיד.
סופיה עמדה מולי, סוגרת את הג'ינס שלה ומחפשת, כפי הנראה, אחרי החולצה שלה.
"מה את עושה?!" שאלתי בקול תוקפני יותר משציפיתי.
סופיה קפצה במקום.
הבטן שלי התחילה להתהפך, הפחד מכך ששוב פגעתי בה, ששוב עשיתי משהו לא טוב, עמד לחנוק אותי.
"הממ..." סופיה לא הביטה בי. היא המשיכה להסתכל על הרצפה, ולמרות שהחולצה הייתה מולה היא לא עצרה להסתכל עליה ולהרים אותה.
"מה קרה? עשיתי משהו לא בסדר?" שאלתי אותה, לא מצליח להסתיר את החרדה מקולי.
"מה? לא! פשוט..." סופיה אמרה בקול שקט.
בפעם האחרונה ששכבנו, ברחתי.
ההבנה והחרטה העמוקה סוף סוף נחתו עליי, והבנתי למה היא ממהרת לעזוב.
האם אי פעם היא תצליח לסלוח לי? חשבתי לעצמי בעצב. לא מגיע לך שהיא תסלח לך. אולי עדיף שתיתן לה ללכת.
וכמעט פיניתי לה את הדרך לצאת, אבל כשהיא הרימה את מבטה אליי ראיתי את הפגיעות בעיניה הירוקות.
הבטתי בבחורה שמעולם לא ציפיתי לכך שאחשוק בה כל כך. שיערה המתולתל פרוע. שפתיה נפוחות. עורה סמוק.
רציתי אותה שוב.
אבל יותר מזה, רציתי לחבק אותה. להבטיח לה שיותר- לא אפגע בה.
"אני רוצה שתישארי." לבסוף אמרתי.
סופיה נראתה מופתעת.
"למה?"
YOU ARE READING
לאחות את שברי הנשמה
Romanceסופיה חשבתי שעברתי הלאה, התקדמתי. זוגיות, עבודה...החיים שלי היו שונים משהיו. יכולתי לנשום לראשונה ולשחרר את אותו רגש שליווה אולי כמעט את כל חיי. עד שהוא הגיע בחג המולד עם הבחורה האחרונה שציפיתי לה, וכבר לא יכולתי לברוח ממנו או מהאמת שנזרקה לי בפרצוף...
