אקסל
חזרתי מאיטליה, שזוף וקליל יותר משהייתי. הצלחתי לחזור לעבודה ולהתנתק ממה שהתחולל בתוכי, ואפילו הצלחתי לצחוק ולחייך חיוך אמיתי.
"אתה צריך להקשיב לי יותר." מדס העיר בזחיחות באחד הערבים שיצאנו לפאב אחרי העבודה.
"כן כן, עכשיו תתחיל להסתובב עם זין בחוץ ולהתפאר?" גלגלתי את עיניי ולגמתי מהבירה שלי.
"לא, אין לי שום צורך להראות את הזין שלי לך או למטומטמים אחרים." מדס ענה בקולו הנמוך.
"ואם כבר בזין ענייננו, מה קורה איתך?" מדס הרצין וסובב את גופו לכיווני.
הרמתי את כתפי ולא עניתי.
"לא מצאת שום איטלקייה לוהטת שתעביר את הלילות הבודדים שלך?"
הנדתי בראשי והמשכתי לשתות.
"באמת?" מדס שאל בהפתעה.
כשהייתי באיטליה, פגשתי לא מעט נשים אבל אף אחת מהן לא עניינה אותי.
גם הסקס איתן לא משך אותי.
לא רציתי עוד סקס ריק וחסר משמעות.
"באמת."
"וואו." סובבתי את ראשי ותפסתי את מדס בוהה בי בעניין. "מי אתה? ומה עשית לאקסל?"
התעלמתי ממדס כי היו לי תשובות, אבל תשובות שאף אחד מלבדי לא ידע אותן.
"חזרת לקמילה?"
"לא."
"אתה בטראומה?"
"על איזו טראומה אתה מדבר?" הבטתי בו כאילו הוא נפל מהעץ.
ואז עיניו של מדס נפערו.
"אין מצב!"
"מה?" שאלתי בבלבול.
"אין מצב!" מדס חזר על עצמו ואז התחיל לצחוק. צחוק היסטרי, מפתיע.
"אתה מאוהב בסופיה!"
הלב שלי צנח באותו רגע.
לא יכולתי לבלוע את הבירה שהכנסתי לפי והתחלתי להשתנק.
מדס טפח על גבי עד שהשיעול פסק, אבל לא יכולתי להביט בחברי.
לא היה לי במה להתבייש, אבל רציתי להשאיר את הרגשות שלי לעצמי.
משהו קטן שנותר לי מסופיה.
"איך זה קרה?" הוא שאל בקול ספק מבודח ספק רציני.
תהיתי האם להכחיש או לא, אבל לבסוף החלטתי שאין טעם להכחיש. הסיפור שלי ושל סופיה נגמר, אבל לפחות יכולתי להודות בכך שהתאהבתי.
לראשונה בחיי התאהבתי.
מה שחוויתי עם קמילה, הייתה חיבה עמוקה.
זה לא התקרב בכלל לצורך העז לחבק, להגן, לשמור ופשוט להחזיק בסופיה בזרועותיי.
לראות אותה מחייכת.
YOU ARE READING
לאחות את שברי הנשמה
Romance*הסיפור הושלם* סופיה חשבתי שעברתי הלאה, התקדמתי. זוגיות, עבודה...החיים שלי היו שונים משהיו. יכולתי לנשום לראשונה ולשחרר את אותו רגש שליווה אולי כמעט את כל חיי. עד שהוא הגיע בחג המולד עם הבחורה האחרונה שציפיתי לה, וכבר לא יכולתי לברוח ממנו או מהאמת ש...
