אקסל
סופיה לא רצתה שאישאר לישון אצלה, היא רצתה זמן לעצמה.
יצאתי מהבית שלה בתחושה עמוקה של תבוסה. היא החליקה בין אצבעותיי ולא יכולתי לעשות דבר כדי לעצור את זה.
ועוד עמדתי לעשות משהו שעלול לפגוע בה עוד יותר.
החתונה עם קמילה.
הרגשתי צורך עז להוכיח לסופיה כמה היא חשובה לי וכמה אני רוצה אותה בחיי עכשיו כשהבנתי כמה הכול אחרת כשהיא אתי.
רציתי לצמצם כמה שיותר את הנזק כשאספר לה על כך שהלכתי עם קמילה לחתונה של חברתה, כבן זוג שלה.
"מה מטריד אותך עכשיו?" מדס שאל, עומד בכניסה למשרד.
"שום דבר. לא ישנתי טוב."
הרמתי את ראשי והבטתי בחברי הטוב.
"אתה נראה כמו חרא."
גלגלתי את עיניי כי כבר שמעתי את זה.
"גם לך לא יזיק איזה טיפול שיוריד לך את האגו."
"אגו? אתה בטוח שאתה מתכוון אליי ולא אליך?"
מדס נכנס למשרד והתיישב בכיסא שבצדו השני של השולחן.
אחד הדברים החשובים לנו כשחיפשנו מקום לחברה שלנו, היה שלכל אחד מאיתנו יהיה חדר משלו בנוסף לחדר ישיבות משותף וחללי עבודה משותפים למי שירצה בכך.
"תומאס רוצה לדעת מה סגרת עם הלקוח מהבנק."
זה לא היה פשוט לעבוד עם שליחים. התגעגעתי לעבוד מול תומאס ישירות.
התגעגעתי לתומאס. נקודה.
התחלתי לספר למדס על השיחות וההתכתבויות שלנו, ועל הנקודות שמהוות בעיה בעיני הלקוח ושעלינו לבחון אותם כדי לעזור ללקוח להגיע להחלטה לגבינו.
מדס כתב הכול, כולל את ההצעות כיצד לפתור את הבעיות שהלקוח העלה.
"ועכשיו ברצינות, מה עובר עליך?" מדס נשען על השולחן שלי ואני עצמתי את עיניי, נשען אחורנית.
הצוואר והכתפיים שלי הרגו אותי.
"אני וסופיה יוצאים."
דממה השתררה לפני ששמעתי את מדס אומר "מה?!"
לא העזתי לפקוח את עיניי.
"וזה מורכב, מדס. זה כל כך מורכב."
"אתה מספר לי. מה לעזאזל אתה חושב לעצמך?" מדס נשמע מוטרד.
"אני לא יודע." פקחתי את עיניי והבטתי בחברי שהביט בי בעיניו האפורות והגדולות יותר מהרגיל.
"אני לא יודע להסביר את המשיכה הזאת אליה, אבל אני לא יכול לקום וללכת כמו שעשיתי אז."
"אתה מבין שתומאס יהרוג אותך אם זה ישתבש."
YOU ARE READING
לאחות את שברי הנשמה
Romantikסופיה חשבתי שעברתי הלאה, התקדמתי. זוגיות, עבודה...החיים שלי היו שונים משהיו. יכולתי לנשום לראשונה ולשחרר את אותו רגש שליווה אולי כמעט את כל חיי. עד שהוא הגיע בחג המולד עם הבחורה האחרונה שציפיתי לה, וכבר לא יכולתי לברוח ממנו או מהאמת שנזרקה לי בפרצוף...
