סופיה
"זהו! אנחנו יוצאות לרקוד!" מאיה הכריזה כשישבנו לארוחת הצהריים בבית הקפה הקרוב לעבודתי.
"למה?" שאלה טיפשית סופיה.
קיוויתי שמאיה שכחה את הרעיון, אבל לצערי התבדיתי. למרות שעברו שבועיים מאז שהיא הציעה אותו מההתחלה, אף אחת לא הרימה את הכפפה ויזמה את היציאה.
"את חייבת להתרענן ולמצוא הסחת דעת, אם את מבינה למה אני מתכוונת." היא הניעה את הגבות שלה, הרמיזה שלה ברורה לגמרי.
"לא יכולת להיות יותר שקופה מזה." לא הצלחתי להסתיר את החיוך מהבוטות של מאיה.
"אז קבענו?"
"כן." ידעתי שאין טעם לסרב למאיה ברגע שהיא החליטה, אז וויתרתי על הוויכוחים המיותרים.
"וו-הווו! מעולה, אני אודיע לבנות!" היא לקחה את הטלפון שלה וכתבה במהירות.
"רגע, ארגנת כבר את כל זה?"
"ברור! מה חשבת?"
"ואם לא הייתי מסכימה?"
"אז היינו יוצאות בלעדייך." היא הביטה בי כאילו נפלתי על הראש עם שאלותיי.
וואו, אוקי.
"איזה חברות טובות יש לי." סיננתי בציניות.
"אין בעד מה." היא חייכה במתיקות מזויפת והניחה את הטלפון חזרה בתיק.
"ואם ברצינות," היא התחילה. "אנחנו יודעות שאת זקוקה לזה. את לא עצמך מאז שגילית שקמילה ואקסל יוצאים."
אקסל ואני חזרנו להעמיד פנים שאנחנו לא קיימים אחד עבור השנייה. לא ראיתי אותו מאז הביקור שלו בדירתי והוא גם לא ניסה ליצור קשר מאז. זאת הסיבה שבגללה לא ראיתי סיבה לספר לקמילה על מה שקרה ביני לבינו.
טעות חד פעמית לא הייתה סיבה לפגוע בה, אמרתי לעצמי כל יום.
אקסל אוהב אותה, אז הנשיקה הייתה חסרת משמעות.
קמילה סומכת עליו ומאושרת אתו.
"אוליבר מטפל בבנו או מה שזה לא יהיה, אקסל משחק עם הבוסית ואת נותרת לבדך, בלי סקס ובלי נחמה."
נחנקתי מהמשקה שלי כשהיא דיברה בצורה הזאת.
"מאיה!"
היא משכה בכתפיה כאילו זה לא עניין גדול. "אני אומרת את הדברים כפי שהם. לכן,"
היא תופפה עם אצבעותיה על השולחן והביטה בי בצורה שלא אהבתי. המבט הזה אף פעם לא בישר טובות.
"את הולכת למצוא בחור, ולנצל אותו."
"מה?" עכשיו כבר סבלתי ממקרה חמור של שיעול.
"כן. את חייבת להשתחרר!" היא הכריזה. "ואין כמו סקס לוהט עם זר, ללא שום מחויבות כדי לשחרר את כל הפקקים."
YOU ARE READING
לאחות את שברי הנשמה
Romanceסופיה חשבתי שעברתי הלאה, התקדמתי. זוגיות, עבודה...החיים שלי היו שונים משהיו. יכולתי לנשום לראשונה ולשחרר את אותו רגש שליווה אולי כמעט את כל חיי. עד שהוא הגיע בחג המולד עם הבחורה האחרונה שציפיתי לה, וכבר לא יכולתי לברוח ממנו או מהאמת שנזרקה לי בפרצוף...
