לאחות את שברי הנשמה

פרק 15

סופיה

עברו שבועיים מאז מסיבת יום ההולדת של אקסל, ולשמחתי הצלחתי להדחיק את מה שקרה בה. עבדתי ונפגשתי עם אוליבר ועם חברותיי. דאגתי למלא כל דקה ביום יום שלי בפעילויות שהיו הסחת דעת מושלמת מחברו של אחי.

לצערי הייתי צריכה לדעת שהיקום לא יניח לי בכזאת קלות.

באחד הבקרים הגשומים באמצע חודש אפריל, מצאתי את עצמי עומדת מול קמילה שנראתה נרגשת. ציפיתי לשינוי ביחסים ביננו אחרי שראיתי אותה במצב אינטימי מאוד עם בן זוגה, אך לא. קמילה התנהגה כאילו דבר לא קרה.

קינאתי ביכולת שלה להתקדם הלאה.

"אני יודעת שאקסל הכעיס אותך מאוד במסיבה שלו, אבל אני חושבת שהגיע נזמן לצנן את העניינים." נשמע שקמילה עבדה על הנאום הזה לא מעט.

הבטתי בה, מבולבלת ונוטפת מים, המטריה עדיין בידי. ידעתי שאצטרך לנגב את הכול לפני שהלקוחות יגיעו ומישהו יחליק.

"אז חשבתי שאולי כדאי שנצא לדאבל דייט? לשבור את הקרח?" קמילה הציעה זאת בכזאת התלהבות, כאילו זה הרעיון הטוב ביותר שהיא יכלה לחשוב עליו.

זאת הייתה טעות. כל האורות והאזעקות הופעלו אצלי בראש, והתאמצתי לא לצעוק "לא!" ולהמשיך לצעוק "לא לא לא" כשאני בורחת מהחנות ולא חוזרת.

"הממ... אני לא יודעת." התחלתי להגיד במקום, רגליי התחילו לנוע באי שקט מהעמידה.

"בבקשה? אני חושבת שזה יהיה מצוין!" היא שילבה את האצבעות של כפות ידיה והניחה מתחת לסנטר.

הקול הראשי המשיך לצעוק ולהתנגד אבל המצפון שלי השתיק הכול ולא הצליח לסרב לקמילה.

"אני אבדוק מתי אוליבר פנוי." עניתי באנחה כבדה.

"יופי!" ואז היא סובבה את גבה כדי לחזור למקומה.

הורדתי את המעיל שלי ואת המטריה הנחתי במתקן המיועד לכך, ומיד הלכתי להביא סמרטוט כדי לנגב את הנזק שהגשם עשה בתוך החנות.

אולי כדאי לי לשקר שאוליבר נסע?

את שקרנית גרועה סופיה, יעלו עלייך מיד.

לא נכון, שמרתי את הסוד שלי ושל אקסל בהצלחה.

אולי, אבל זה הדבר היחיד שהצלחת לשקר לגביו.

המלחמה הוכרעה בראשי, ולצערי ידעתי שאני חייבת לבחור באמת.

כשכתבתי לאוליבר, ראיתי אותו מקליד זמן רב. הוא לא חיבב את אקסל, ידעתי זאת מההתחלה, אבל כשהוא כתב לי שהוא פנוי ביום רביעי, תהיתי האם בכל זאת לא מאוחר מידי לשקר.

יום למחרת התעוררתי חולה או קיוויתי שאהיה חולה מספיק בכדי לבטל את הדאבל דייט.

מדדתי חום אבל המדחום הראה 36.7 ואפילו נזלת לא הייתה לי.