"תשתקי, כלבה מטומטמת!" הבחור צעק על הצללית בחיזיון.
אגרוף אחד.
ועוד אחד.
ועוד אחד.
כל אגרוף של הבחור היה אגרוף של פליקס בקיר התא.
כל אגרוף שלו היה חץ ישיר ללב של פליקס.
-
חצי שעה לפני התקרית.
"תשמור את העודף." פליקס אמר לקופאי בחנות בתחנת הדלק שקרובה למועדון, בעודו לוקח את קופסת הסיגריות שלו.
"זה יהרוג אותך" אמרה לו הבחורה ששכב איתה בלילה לפני. "זה לא משפיע עליי." הוא ענה לה. וגם אם כן, אז שיהרוג.
הוא התפלא בכלל שהוא זכר את המשפט הזה. הוא לא זכר את השם שלה, בקושי איך שהיא נראת. וגם לא היה אכפת לו ממש, זה היה סתם עוד אחד מהסטוצים שלו- עוד אישה רנדומלית מכדור הארץ.
לפליקס היה קל למצוא סטוץ, קל מידי. מבט אחד בחיוך שלו ובנות נפלו לרגליו. זה לא הפריע לו ממש. להפך.
הוא בהה במועדון שמול תחנת הדלק. ואמר לעצמו שיכנס לשם אחרי שיסיים את הסיגריה שלו, בכל זאת..מספיק מחניק שם גם בלעדיו. הוא נשען על הקיר של תחנת הדלק, בידיוק מול המועדון.
שתי בחורות שיכורות חלפו על פניו, אחת מהן הייתה נמוכה עם תלתלים בלונדיניים והשניה גבוהה וברונטית. שתיהן לבשו בגדים שלא הותירו מקום לדמיון. הבלונדינית משכה בידה של חברתה ונשכה את שפתיה כשהסתכלה על פליקס, שבידיוק הצית את הסיגריה שבידו. זה אמור להרשים אותי? הוא צחק לעצמו. ולקח נשיפה מהסיגריה.
" אני חושבת שבנים שמעשנים זה הדבר הכי מושך בעולם." היא אמרה לכיוונו. אפילו חירש יכול היה להבחין שהיא הייתה שתויה. ההליכה העקומה שלה והחיוך המלחיץ הסגירו אותה. חברתה צחקה בקול וכמעט נפלה.
"באסה בישבילך." אמר פליקס. וגלגל את עיניו. מה לאזעזל כזה מושך בלעשן? בני אדם הורגים את עצמם בצורה כזו. אם אתה לא רוצה למות, למה שתעשן?
בזווית עינו הוא הבחין בבחורה כהת עור שיצאה מהמועדון, ונשענה על הקיר בידיוק מולו. הבנות השיכורות המשיכו לדבר אליו אבל עיניו היו נעולים על הבחורה שיצאה מהמועדון. משהו בה היה כל-כך מוכר. משהו בה היה שונה. היא לבשה סווצרט שחור וג'ינס שחור, בהחלט לא לבוש שמתאים למועדון לילה. היא הסתכלה בטלפון שלה והלכה לכיוון הרחוב.
מטומטמת. הוא חשב לעצמו. היא עומדת להיכנס לשכונת פשע.
"סלחו לי לרגע." הוא אמר ועקב אחרי הבחורה כהת העור. משהו בו אמר לו לעשות את זה.
-
בום. קול יריה.
פניו של פליקס החווירו. הבחורה הייתה מוטלת על הרצפה ללא רוח חיים. הוא רץ לכיוונה במהירות והסתכל על הבחור עם האקדח בכעס.
"אתה חושב שאתה כל-כך אמיץ? יורה ככה באנשים רנדומליים לגמרי?" פליקס צחק צחוק שטני.
הבחור עם האקדח נרתע מעט. פליקס התקרב לכיוונו. אקדחו של הבחור היה מוצמד לחזה של פליקס, שהיה חשוף מעט בגלל חולצתו השחורה והרפויה.
"קדימה." הוא אמר. וצחק בבוז.
הבחור לחץ על ההדק. בום. קול יריה.
פליקס לא זז. והמשיך לחייך את חיוכו השטני.
"מ-מה אתה?" הבחור עם האקדח הלך כמה צעדים אחורה באימה.
"הסיוט הכי גדול שלך." צחק פליקס. הוא תפס את הבחור בצוואר והטיח אותו על רצפת הרחוב. אך לא בעוצמה.
"זה כבר ירדים אותך לכמה שעות."
הוא הסתובב אל הבחורה שהייתה מוטלת על הרצפה.
"עכשיו, מה נעשה איתך?" הוא מלמל.
מסביבה היתה שלולית דם. הוא בהה בפניה. משהו בה היה מוכר. כל-כך מוכר. הוא לא פגש אותה בחייו. לא בכדור הארץ, ולא מעבר לו.
הוא נגע בסימן האינסוף שהיה חרוט על ידו. הוא לא האמין שהוא עומד לעשות את זה.
"אבא הולך להרוג אותי סופית." הוא מלמל לעצמו.
הוא נגע בסימן האינסוף שבידו ובזרועה הימנית של הבחורה. עיניו שינו צבע. מכחול בהיר לכחול כהה. ושנית- לכחול בהיר.
"זה יקח קצת זמן." הוא לחש באוזנה. וחיכה שהיא תתעורר.
YOU ARE READING
Infinity ∞
Romanceאחרי שלוש שנים בזוגיות מתעללת, לאריסה קינגסלי נאלצת לברוח מהעיר שבה גדלה ולהתחיל את חייה בעיר חדשה. כדי להשאיר את הצלקות והעבר הכואב מאחור, לאריסה חיה את חייה בצורה הכי שקטה שאפשר. ונשבעת לעצמה שלעולם לא תיתן לאף אחד להתקרב אליה שוב. פליקס, נצר למש...
